היי אהובות! מקווה שכולכן בסדר, ושהתקופה עוברת בצורה הטובה ביותר! לא לשכוח להגיב ולהצביע :)
_________________________
•נקודת מבט אדליין•
רוח הפרצים מכה בפניי מעיפה את שיערי מצד לצד ומעבירה צמרמורת לאורך גבי, ראשה של סאמנתה נח בחיקי חום גופה מפיק תחושת חמימות מזמינה משמיכת הצמר המכסה את גופינו לעיני האנשים, חצר האוניברסיטה מתחילה להתרוקן מנפש חיה כולם עושים דרכם למחילות שלהם לפני שכיבוי האורות יתפוס אותם לא מוכנים.
ג'ואי לוגם מפחית הקולה מכניס לפיו חתיכות דוריטוס אדומות ומכווץ גבותיו אליי ״מצאת בסוף רכב?״ שאל בסקרנות והמשיך לאכול את החטיף.
הנהנתי בראשי לשלילה ונאנחתי בהתרסה ״הכל כל כך יקר אין לי את הכסף הזה״ הודתי והנחתי את ידיי על ראשה של חברתי. ״כניראה אמשיך לנסוע באוטובוס עד שיקרה אחרת״
״זה לא נורא כל כך לנסוע באוטובוס אתה יוצר קשרים עם אנשים, החברים הכי טובים שלי היו הנהג וזוג זקנים״ צחק בזלזול סוחף אחריו את כולם. הוצאתי לו לשון והוא זרק עליי את פחית הקולה שסיים.
סאמנתה קמה מרגליי הרדומות מנערת את פרורי הלחם שנידבקו למכנסי הפיגמה שלבשה וחזרה להתיישב על הספסל לצידי ״ניראה לי פיטר איש שיחה נהדר, יודע לשמור סודות משהו משהו״ החזרתי לעקיצתו של ג'ואי והוא נופל על הריצפה מחזיק בחזהו ועושה את עצמו נעלב.
״את וקייל עדיין ביחד?״ שאלה אותי לפתע דייזי מהמעגל גורמת לי להשתעל ולזוז במקומי באי נוחות, אני שונאת שמדברים או מזכירים את שמו. ״את לא מעודכנת מתוקה שלי״ התפרצה סאמנתה לשיחת החולין שהפכה בין רגע למרכזית.
״היא זרקה אותו ואת טרייסי ישר לכלבים״ צעקה טופחת על גבי ועושה פעולת הקאה פשוטה.
האמת שאת דייזי הכרתי בבית הקפה שאני עובדת בו היא סיפרה לי על ההחלטה לחזור לאמריקה אחרי חמש שנים של שליחות בגרמניה בעקבות הצעת עבודתו של אביה באחד ממשרדי הנדלן הנחשבים בשוק, ואילו והגיחה הקטנה בחגים למדינה בקצה העולם בהחלט מראה על הפער שנוצר.
״אהבתי אותו והוא הכניס לי סכין בלב, טרייסי בגדה בחברות שלנו והעדיפה למכור אותי, אז פשוט בחרתי להמשיך הלאה״ היא הנהנה ״אני מצטערת ששאלתי״ קולה חם ואכפתי וידיה מלטפות את רגליי המרצדות.
חייכתי אליה ״אין לך מה להצטער, לא עשית משהו רע״
השעה הייתה מאוחרת אחרי חצות לכל היותר כיבוי האורות החל לפני דקות אחדות פנסים האירו את הרחבה באורם החלש שלוליות הגשם ניצנצו כיהלומים מהשתקפות המים נותנים לה מראה ציורי ויוקרתי.
פעם אחת בשבוע יש לשכבה יום חופשי הניתן למטלות, למשפחה או סתם לבלות בקרב האוהבים. כך שהכיבוי אורות לחלק מאיתנו לא ממש רלוונטי.
YOU ARE READING
The Vow / Harry
ספרות חובבים״הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.״ באותו היום בו הארי פגש את אדליין כל הרגשות שלו הוצפו מחדש. הוא אהב אותה עד עמקי נשמתו, והחליט שמהיום ועד שארית חיו הוא יאהב אותה לעד. עלול להכיל: תכנים מיניים שפה גסה מוות. #מקום ראשון בפאנפקשין...
