27: A wounded soul, a wounded body

8K 194 19
                                        

״אז... מה קורה עם סיימון? הוא בסדר?״ אני שואלת את ג׳ייקוב שנמצא עם גבו אליי, מטגן משהו במחבת.
הוא ללא חולצה, כך ששריריי גבו זזים כשהוא מזיז את ידיו במיומנות ומערבב דברים בסקסיות.
הוא מאט את תנועותיו לשמע מילותיי, אבל מיד מתעשת וממשיך. אני מפחדת מעט מתגובתו, אבל נרגעת כשהוא מסתובב אליי בחיוך קטן.
אני לא יכולה להפסיק להסתכל על גופו המרהיב, הקווים כל כך ברורים שהוא נראה כמו פסל.
אני יושבת על הכיסא הגבוה כך שאני נמוכה ממנו רק בראש. הוא מתקדם אליי ונכנס בין רגליי, ומניח את ידיו על יריכיי, כמעט מכסה אותן עם כפות ידיו הגדולות.
״הוא בסדר, השארתי אותו במקום טוב עם השגחה.״ הוא מדבר בשקט ורוכן כדי לנשק אותי.
אני נאנחת אל שפתיו, ומניחה את ידיי על חזהו החמים.
״למה אתה לא מכניס אותו לגמילה וזהו?״ אני מנסה להשחיל שאלות ולגעת בו תוך כדי, כך שהוא יענה מבלי להתעצבן ואני אוכל לקבל מעט סיפוק לסקרנות שלי.
״הכנסתי אותו בעבר, יותר פעמים משאני יכול לזכור. האמת שככה התחלתי את העסקים שלי. כשהייתי בן שמונה עשרה הוא התחיל עם הסמים הקשים, מאז שהוא ילד הוא היה מכור. הייתי צריך להשיג לו עזרה, אבל לא היה לי מספיק כסף לזה, למרות שחסכתי שנים.
ואולי לא היה לי מספיק כסף להכניס אותו למוסד גמילה טוב, אבל היה לי מספיק כסף כדי להתחיל משהו שיכניס כסף גדול במהירות, ומאז זה התגלגל והתפתח...״ הוא מספר לי על ילדותו, ואני מוצאת את עצמי רוצה עוד ועוד. אני רוצה לדעת עליו הכל.
שפתיו החמימות והרכות מנשקות את לחיי, ואת אפי.
ידיו עוברות מעלה ומטה על יריכיי.
״הוא לא רוצה חיים טובים יותר? הוא לא רוצה להקל עליך? אני יודעת שהוא אוהב אותך, יכלתי לראות את זה כשהסתכלתי עליו...״ אני שואלת מבולבלת.
אם היה לי אח גדול כמו ג׳ייקוב, הייתי רוצה ללכת בדרך שלו, וגם להסב לו גאווה. הוא אח גדול טוב.
ג׳ייקוב נאנח, ואני יכולה לראות כאב בעיניו כשהוא מסתכל בעיניי ברכות.
״המוח שלו לא עובד ככה, הדבר היחיד שהוא יכול לחשוב עליו זה מתי ואיך הוא ישיג את המנה הבאה שלו.
הוא... ילד טוב. באמת. היו לו תקופות טובות יותר, ולפעמים הגמילה באמת עבדה והוא היה פיכח תקופות קצרות, אבל הוא נכנע מהר מדי לפיתויים.
מה שקרה לנו כשהיינו ילדים... זה פגע בו יותר ממני. מאז הוא היה ילד קודר ועצוב. אני מניח שקל יותר להתמכר לסמים כשאתה מרגיש שאין לך שום דבר לאבד.
אני אוהב אותו, תמיד אוהב, אבל הוא כבר לא אחי הקטן, הוא אפילו לא נראה כמוהו...״ מרגיש שג׳ייקוב כבר לא מדבר אליי, אלא רק אומר את כל מה שהוא חושב.
אני רואה את עיניו מתבהרות מעט, ונהיות אפילו כואבות יותר. אני מניחה את ידיי על פניו ומלטפת אותו באהבה.
״איך זה שאתה הלכת בדרך טובה יותר, איך אתה לא נשברת?״ אני לא מפסיקה ללטף את פניו.
ג׳ייקוב כאילו מתעורר מחלום ובוהה בעיניי, חושב.
״כי היה לי אח קטן שהיה צריך אותי.״ הוא לוחש, ואגודלו המחוספסת מלטפת את אפי בריכוז.
״אתה יודע שאתה מדהים, נכון?״ אני שואלת ברצינות, אפילו לא מחייכת, כי חשוב לי שיבין שאני רצינית לגמרי. הוא צוחק ומחבק אותי אליו.
״תודה מתוקה, בואי נאכל.״ הוא עוזב אותי ומתיישב בכיסא מולי, ואני כמעט מייללת על האובדן.
כשג׳ייקוב רואה את התגובה שלי לעזיבתו, הוא מחייך, תופס את הכיסא שלי ואיכשהו מצליח למשוך אותי קרוב אליו, כך שידו מצליחה לנוח על יריכי.
״הרבה יותר טוב״ אני אומרת בחיוך מפונק ומרוצה, ומושכת חתיכת חביתה אל פי.
ג׳ייקוב מתבונן בי בזמן שאני מהמהמת על האוכל הטעים ומרוכזת בו, חיוך חם ורך נח על שפתיו.
בזמן שאני אכלתי המון, ג׳ייקוב אכל רק קצת מדי פעם לפעם, ונראה ששובע רק מלהסתכל עליי אוכלת.
תפסתי חתיכת לחם קלוי עם גבינה, וקירבתי אותו אל שפתיו, כי רציתי שיאכל.
הוא פתח את שפתיו המושלמות, ונתן ביס כל כך גדול שהוא כמעט ולקח גם חלק מהאצבע שלי, אני מצחקקת כשאני קולטת שהוא הצליח להכניס את כל הלחם אל פיו, הוא לועס אותו בחיוך כשהוא לא מוריד את עיניו ממני.
צמרמורת עברה בי כשהוא תפס את ידי לפני שהספקתי להרחיק אותה, וליקק את הגבינה שנשארה על אצבעותיי. הוא הקדיש לכל אצבע תשומת לב, וליקק אותה עם לשונו כשעיניו עדיין עליי.
גנחתי ללא רצוני, ולפני ששמתי לב מה קורה, כבר הייתי תלויה על מותניו, כשזיקפתו צמודה אל הנקודה הרגישה שלי, והדבר היחיד שמפריד אותנו זה הבד הדק של התחתונים שלי, והבד של המכנס הקצר של ג׳ייקוב.
שפתיו תובעות את שפתיי, ולשונו חוקרת את פי.
״אתה בטוח שזה רעיון טוב? יש לי את התור היום לרופא...״ אני ממלמלת וכל כך לא רוצה להפסיק, אבל חייבת לחשוב בהיגיון.
״עד כמה שהזין שלי מת לחום שלך, אני לא חייב להיות בתוכך כדי לגרום לך עונג. אני חושב שאת כבר יודעת את זה...״ הוא אומר בקול צרוד וסקסי, ואני מרגישה את התחתונים שלי נרטבים לשמע מילותיו הגסות והכל כך מחרמנות.
אני מרגישה את הקור של הריצפה על גבי, כשג׳ייקוב מניח אותי בעדינות על הריצפה, ומגן עם ידו הגדולה על ראשי כמו על תינוקת קטנה ופגיעה.
ידיו מושכות את התחתונים שלי מטה, כששפתיו עדיין מתגרות בשפתיי הנפוחות.
כשהתחתונים אינם, וכך גם החולצה הגדולה שלבשתי, אני עירומה לגמרי מתחתיו.
״אני רוצה שתסתכלי עליי במשך כל הזמן שאני טועם אותך, בייבי, אני רוצה שתסתכלי עליי עם העיניים המדהימות שלך, ותצעקי את השם שלי עם השפתיים הסקסיות שלך. את יכולה לעשות את זה בשבילי?״ הוא שואל כשרוך וגם תקיפות בקולו, אני מהנהנת במרץ, ומביטה בעיניו השיכורות.
״תדברי, מלאכית, אני רוצה לשמוע אותך.״ אני גונחת כשאצבע אחת ארוכה וחמימה נכנסת אליי באיטיות.
״כן, אני יכולה...״ עוד אצבע מצטרפת, וגורמת לי לקמר את גבי בעונג. הוא כל כך טוב בזה.
הוא יורד בנשיקות במורד גופי, כששפתיו מתעכבות על פטמותיי הרגישות, עד למקום הורוד והרגיש שלי.
שלשונו מלקקת אותי במרץ, ואצבעותיו יוצאות ונכנסות אליי במהירות, אני בקושי מצליחה להחזיק את עיניי פתוחות ולהסתכל על המראה המרהיב הזה.
אבל הבטחתי, אני חייבת, והמראה הזה כל כך שווה את המאמץ.
״כל כך מתוקה, כל כל טעימה...״ הוא ממלמל צמוד אליי, ונשימתו מדגדגת אותי שם.
״תצעקי את השם שלי כשאת גומרת, ליילה, אני רוצה שכולם ידעו למי את שייכת״ הוא דורש ממני, כשאני קרובה כל כך לשיא.
כשידו השנייה מצטרפת לחגיגה, ומשחקת עם הדגדן שלי, זה בשילוב הלשון שלו, ואצבעותיו שחודרות אליי, גורם לי לגמור כשאני זועקת את שמו.
ואוו. כל כך טוב.
אני באופוריה, אבל מרגישה את שפתיו עולות מעלה עד שפתיי. הוא מנשק אותי עמוק, ושוב התחושה האינטימית הזאת של לטעום את עצמי דרכו. זה מרגיש מדהים.
״יפייפיה״ הוא אומר לעצמו, ומסתכל על שפתיי הנפוחות.
״אני אוהבת אותך״ אני לוחשת, ולא מצטערת. זה מה שאני מרגישה, זה מה שהרגשתי מהרגע הראשון.
עיניו מתרככות אפילו יותר כשהוא שומע את הווידוי שלי, שהוא במילא כבר ידע. הוא אמר שהוא יודע את זה רק מלהסתכל בעיניי. לא אכפת לי, אני רציתי להגיד את זה. ידיו מלטפות את שיערי בעדינות, ואני עוצמת את עיניי בשלווה. שינה מתחילה להשתלט עליי.
״גם אני אוהב אותך, מלאכית שלי, יותר משחשבתי שאני יכול.״ אני שומעת אותו לוחש באוזני, ואני מחייכת חיוך מנומנם.
ידיו מרימות אותי מהריצפה, ואני נצמדת כמה שיותר אל החמימות המופלאה שלו.
הוא לא עוזב אותי, אלא נכנס איתי למיטה, ומחבק אותי בחוזקה כששפתיו צמודות למצחי, וממלמל מילות אהבה באוזני עד שאני נופלת לשינה מתוקה.

Passion Where stories live. Discover now