Passion

מנה קטנה של אמת

היי לכולם/כולן,
אני כל כך מצטערת שלא העליתי פרק כל כך הרבה זמן, ואבין אם יהיו קוראים שיחליטו לא להמשיך לקרוא כשאמשיך את הסיפור.
אני לא אאכיל אתכן בשקרים של ״מחסום כתיבה״ כי זה לא העניין, להפך.
האמת היא, שבגיל 19 הכרתי סוף סוף את הבחור שלי. לצורך ההסבר, הוא החבר הראשון שלי, הנשיקה הראשונה שלי, הראשון שלי בהכל, כולל האהבה הראשונה ואני מרגישה שגם האחרונה.
לכל מי שמתעניינת, הוא בחור מיושן, מסוג הבחורים שפותחים לך את הדלת לאוטו כשהם אוספים אותך לדייט. אבל עם זאת, מסוג הבחורים שינשקו אותך מבלי לדאוג איפה אנחנו ומי סביבנו. (וגם מסוג הבחורים שיפליקו לך בתחת בפרהסיה וירצחו את הבחור ליד שיעז להסתכל).
הוא גם כל כך לא נראה אבל הוא מסוג הבחורים שיגידו לך ״אני אוהב אותך״ לא משנה איפה אנחנו ומי סביבנו מהסיבה הפשוטה שהוא ״לא שם זין על אף אחד מהמזדיינים האלה״ (מילים שלו).
פעם ראשונה שאני מאוהבת, לא סיבה מוצדקת להזנחה הזאת אבל פשוט הייתי כולי בזה.
אנחנו ביחד כבר 8 חודשים, ויש הרגשה שזה לנצח ולתמיד.
היה שווה לחכות 19 שנה לנשיקה הראשונה שלך ☺️
נ.ב
צהל תפס גם אותי, ולצערי סגרתי את השבת הזאת, אבל בסוף השבוע הקרוב אני חוזרת הביתה, ומבטיחה שאנסה הכי הרבה שאני יכולה להעלות פרק.
אוהבת עד מאוד ❤️❤️❤️