פרק 6

318 41 6
                                    

לואי

"מגיע לך מזל טוב אם אני לא טועה, נכון?" ליאם שאל כשראה אותי ואת זאין בחניית בית הספר, מעשנים סיגריה כרגיל.
"כן, יום הולדת שמונה-עשרה מחר" עניתי.
"זקן" הוא הקניט אותי אך אני רק גיחחתי, לא מתרגש.
"מה אמרת, צעיר? אני פשוט לא שומע אותך כי אתה כמה רמות מתחתי.. " הקנטתי אותו בחזרה.
"אוי לא.." זאין הצטרף "בעיות השמיעה כבר מתחילות.."
ליאם פרץ בצחוק ואני הפלקתי לזאין בעורף בעוד הוא צוחק יחד עם ליאם.

אחרי כמה שאכטות מהסיגריה, דיבורים והקנטות על כל אחד מאיתנו, נכנסנו לבית הספר.
הלכתי ללוקר שלי, מוציא משם את הספרים והמחברות לשיעורים הבאים.

שמעתי חבטה חזקה מאחורי והסתובבתי במהירות, רואה - ולא מופתע לראות - את ג'סטין מחטיף לאחי שלל אגרופים ובעיטות כשכל חבריו מאחור, צוחקים.
הלכתי אליהם מיד, דוחף את ג'סטין מאחי ומחטיף לו את מה שהחטיף לבראין.

"אתה לא מבין מה זה די??!" שאלתי אותו, מחטיף לו עוד אגרוף, ועוד אחד "מה הבעיות שלך?! פשוט תעזוב אותו!!"
הרגשתי את גופי מוּתָחְ על הרצפה בפתאומיות כשג'סטין מעלי.
עכשיו הוא זה שמחטיף לי.
הפכתי את שנינו כך שאני מעליו עכשיו אך בתוך שנייה הוא הפך אותנו שוב והייתי מתחתיו.

"לא.." שמעתי את קולו של בראין ממלמל ומיד אחר כך ג'סטין נפל על הרצפה ובראין עמד מעלי, שולח יד בכדי לעזור לי לקום.

ידינו כמעט נפגשו, כמעט, אך דחיפתו של ג'סטין, שגרמה לבראין להתנגש עם ראשו בלוקרים, הפריעה למפגש.
הוא נפצע בראשו ודם טפטף על צווארו.
ג'סטין, שלא שם לב, החטיף אגרופים לפניו ובעיטות לשאר גופו.
קמתי במהירות מהרצפה עם כל הכוחות שעוד נשארו לי, הולך לעברם בכדי להגן על אחי התיאום אך נעצרתי במקומי כשג'סטין קרע בטעות את חולצתו של בראין וגילה לעיני את השריטות הטריות והצלקות החרוטות על עורו העדין.
הן עיטרו את בטנו ואת כתפיו אך לא היו יפות כמו כל עיטורים אחרים.

הסתכלתי עליהן ואחר כך על פניו של אחי שהיו בהלם ממה שאירע עכשיו.
הכל שתק.
אפילו החבורה של ג'סטין הפסיקה לצחוק.

"היי, תראו! הוא חותך את עצמו כמו חתיכת צומיסט!" ג'סטין קרא, צוחק עליו עוד ועוד ולא מבזבז שום הזדמנות להוריד אותו מטה ובכך לעלות את עצמו מעלה.
כולם התחילו לצחוק ולהצביע עליו.
ראיתי את אישוניו של בראין מסתכלות על כל מקום, רצות ממקום אחד לשני במהירות שיותר מהירה ממהירות האור ומבטו היה המום ומבויש.

הוא לקח את החצי השני של חולצתו ורץ אל מחוץ לבניין בית הספר.
באתי לצאת החוצה וללכת אחיו כדי שלא יהיה לבד, שיהיה לו על מי לפרוק הכל אבל מזווית עיני ראיתי את המנהל והמחנכי הכיתה שלי ושל אחי עומדים בצד וצופים.

"כל הכבוד. רק בגלל שאתם לא עושים כלום הרסתם את החיים שלו אפילו יותר ממה שג'סטין הצליח להרוס." אמרתי להם "אתם צריכים להתבייש בעצמכם."

הם לא ענו.
המחנך של אחי השפיל את ראשו אך המנהל והמחנך שלי הסתכלו עליו בפנים רציניות כאילו לא מתחרטים על כך שעמדו בצד ולא עשו כלום.
הסתכלתי עליהם עוד כמה שניות במבט כועס ומאוכזב ומיד אחר כך הלכתי לאחי, לבדוק לשלומו שכבר עכשיו ידעתי שלא טוב.

------

עוד מעט יעלה עוד פרק

Love.. Is Only For The Brave (L.S)Where stories live. Discover now