Love.. Is Only For The Brave (L.S)

פרק 12

לואי

הלכתי אל החדר שלי, מחפש את המכתב.
אין לי עוד תירוץ בשביל להשאיר אותו במגירה, אני סקרן מידי.
פחדתי, אבל גם אם כל הפחד שבעולם יהיה אצלי, ידעתי דבר אחד - הבן אדם שהרג את אחי, חייב לקבל את העונש שלו. ואני אעשה הכל בכדי שיקבל אותו.
לפחות שהמוות של בראין לא יהיה לשווא.

פתחתי את מגירת השידה העליונה שלי בה שמתי את המכתב. הוא נח שם, בין כל הדברים האחרים שהיו מסביבו, מחכה שאפתח אותו.
החזקתי בו בידיים רועדות ונשמתי נשימות עמוקות וקצת חנוקות.
ידעתי שאפרוץ בבכי בעוד שניות ספורות.
הפחד גדל ואיתו גם הסקרנות והרצון לקחת את הצדק לידיים ולעשות איתו משהו.
רציתי שהבן אדם שגרם להתאבדותו יסבול כמו שהוא סבל.
הייתה לי תחושה שאני יודע מי הבן אדם הזה מבלי שאקרא כלל את המכתב שהשאיר.

מילים לא היו בפי חוץ ממשהו אחד שרציתי להגיד לו אם רק הייתי יכול לראותו שנייה אחת נוספת:
כל הכבוד.
כל הכבוד שהחזיק כלכך הרבה זמן.

המכתב עדיין היה בין ידי ותחושת הפחד ניקרה בי.
כלכך הרבה סיבות ללפתוח וללא לפתוח את המכתב רצו בראשי עד שרציתי לקרוע אותו לגזרים, רק רוצה שהם יפסיקו להתרוצץ שם ללא הפסקה.
במקום זאת, פתחתי את המעטפה והוצאתי את הפתק שהיה שם במהירות כאילו יודע שאם הדבר יהיה באיטיות אתחרט מיד.

הוא היה מקופל וכשפתחתי אותו היה בתוכו הרבה מלל שרק רציתי לקרוא.
זיהיתי את כתב ידו העגול והמסודר של אחי, איך שהקפיד על סימני פיסוק וכתיבה נכונה של הדברים..
הכל היה שם.

התחלתי לקרוא, הכל.
כל הדברים שכתב שם היו מזעזעים.
נגעלתי.
נגעלתי עד כדי כך שרצתי לשירותים מיד כשגמרתי לקרוא והקאתי את כל מה שעוד נותר בקיבתי.
הקאתי מגועל על ג'סטין, על הילדים בבית בספר, על צוות בית הספר ועל עצמי.

פלאשבקים רצו בראשי, חוזרים על עצמם שוב ושוב ולא עוזבים את מוחי בעודי מקיא את כל תכולת גופי עד כמעט עילפון.
הקאתי עד שגרוני כאב ועד שכמעט ולא יכולתי לנשום.

קיוויתי שאלו יהיו נשימותיי האחרונות.

-

לואי, אם אתה קורא את זה אני כנראה כבר לא כאן.
אני מצטער שעזבתי אותך בעולם המסתורי והכואב הזה, אך אתה חייב להבין אותי.
לא יכולתי.
לא יכולתי להחזיק עוד דקה אחת של טביעה.

שמעתי משפט פעם, כאב נפשי הוא כמו טביעה.
כשאתה טובע, אתה מנסה לעלות מעל פני המים כדי לקחת את כל האוויר שיש בעולם.
אתה מצליח לפעמים לקחת את האוויר ההוא אבל לא בדיוק כמה שאתה צריך ונכנס שוב למים מבלי שבכלל תרצה, מרגיש שאתה נופל ואין קרקע מתחתיך לנחות עליה.
אתה מנסה לצעוק לעזרה כלכך הרבה זמן אבל אף אחד לא בא להציל אותך.
אתה מנסה שוב לעלות מעל פני המים בכוחות עצמך עד שאתה כבר לא מצליח כלל.
ואז אתה מת.