הארי
עמדנו מול המראה בצימר בו לואי היה במשך כל השבועיים וחצי האחרונים.
עמדתי מאחוריו, מחזיק בכתפיו וראשי ליד ראשו, שנינו מסתכלים במראה.
"אני רוצה שתסתכל על עצמך בעיניים ותגיד לי מה אתה רואה. אל תסתכל על גופך, תסתכל רק על עינייך. אני רוצה שתשחרר כל רגש שאתה שומר בתוכך ותן לו לצוף, תהיה אמיתי עם עצמך ותגיד לי מה אתה רואה שם. אל תענה מיד."
מעולם לא הייתי פסיכולוג אך זה באמת משהו שאשקול לעשות.
כרגע, אני נהנה מלעזור לנפש הצורחת של הבן אדם מול המראה.
הוא לא עשה את מה שביקשתי והיה נראה שהוא מפחד לעשות זאת.
"הכל בסדר?" שאלתי.
"כן כן, אני פשוט.. אני פשוט לא מרגיש בנוח.." הוא אמר והשפיל את ראשו.
"אתה רוצה שאצא? אוכל להקשיב מהדלת." הצעתי, מנסה איכשהו להקל עליו.
"לא, זה לא אתה. זה אני." הוא אמר, מסתכל על הרצפה ולא עוזב אותה.
אצבעותי החליקו לסנטרו והעלו את ראשו, גורמות לעיניו להסתכל על שלי.
"הבדידות הגדולה והכואבת ביותר היא לא להרגיש בנוח עם עצמך." הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח. "אני מתכוון, בוא לא ניתן לבדידות שאתה מרגיש לגדול. תילחם בה גם אם זה קשה או מביך."
הוא לא החזיר תשובה, רק הסתכל בחזרה במראה והתמקד בעיניו, מנסה להוציא את הרגשות ולהילחם בחוסר הנוחות עם עצמו.
כשהכל יצא, הייתי בהלם מכמויות הרגשות שהיו בתוכו.
כל רגש שם היה כלכך חזק ורב כלכך.
הכאב, הפחד, הכעס והגעגוע היו גדולים וחזקים ביותר מבין כולם.
"אני רואה.. פחד. כעס. געגוע וכאב. אני רואה חרטה, געגוע. אה לא רגע, אמרת את זה כבר חתיכת מטומטם." הוא גמגם לעצמו, "אני.. רואה תסכול, אומללות. אני.. אני רואה מפלצת." הוא אמר והרגשתי את ליבי נופל.
"מפלצת? למה אתה רואה מפלצת?" שאלתי, מקווה שהוא לא יתעצבן מהשאלה כיוון שהייתה קצת חטטנית.
פחדתי שבגלל השאלה הזו כל מה שניסיתי לעשות ילך לפח.
"הבבואה שאתה מסתכל עליה עכשיו, מה היא עשתה שהחלטת שהיא מפלצת?"
"היא אכזבה אנשים. היא גרמה לאנשים להתרחק ממנה. היא בגדה באנשים. היא רצחה אנשים. אלה לא היו סתם אנשים. אלה היו האנשים שאותה המפלצת הכי אהבה." הוא ניתק את מבטו מהמראה והסתכל עלי עם מבטו השבור.
"אז בוא נהרוג אותה." החזקתי בסנטרו וסובבתי את ראשו בחזרה אל המראה. "עכשיו, למרות שמה שאתה רואה זה מפלצת תנסה להגיד לה דברים טובים. אני בטוח שהיא מפלצת בגלל שקרה לה משהו נורא עד כדי כך שהיא הפכה לכזאת. כל איש רע הוא איש שרע לו, תזכור את זה." הוריתי לו ומבטו היה חושש טיפה, מתלבט אם לעשות זאת או לא.
"אתה.. חמוד(?)" הוא אמר והסתכל עלי דרך המראה כמנסה לקבל ממני אישור שמה שאמר היה טוב.
הנהנתי אליו פעם אחת עם חיוך ונתתי לו להמשיך.
"אתה.. אתה בסדר גמור אתה בן אדם טוב גם אם לא נראה לך. אממ.. אתה.. אתה.. אתה יפה ו- שיט נו, זה קשה." הוא הסתובב אלי ונאנח ביאוש.
YOU ARE READING
Love.. Is Only For The Brave (L.S)
Actionללואי יש אח תאום ולהארי יש צימר. מכיל: -שפה גסה -מוות -עצוב -דיכאון -אלימות -בריונות -התאבדות -הרבה בכי **אין קטעים מיניים** מוקדש לאלה שלא אוהבים את עצמם. מקווה שיום אחד כן תאהבו ושהסיפור הזה יגרום לאהבת עצמכם להיות חזקה ועוצמתית יותר. ❤
