Love.. Is Only For The Brave (L.S)

פרק 3

לואי

"אבל אתה חייב להבין, ג'סטין התחיל להרביץ לו כמו חתיכת מזדי-"
"היי! תשמור על הפה שלך, אתה בבית הספר, לא עם חברים." המנהל קטע את דברי.
"סליחה, אבל אתה באמת חייב להבין אותי. זה אחי. לא הייתי נותן לאף אחד, בשום מצב, להרביץ לו." אמרתי.

הוא חשב כמה רגעים לפני שדיבר שוב.
"זו לא הפעם הראשונה שאנחנו פה על אותו המקרה.."
"זו לא פעם ראשונה שאנחנו פה, כי זו לא פעם ראשונה שג'סטין מרביץ ככה סתם לאחי, אז במקום לדבר כאן לבד, בוא נזמין גם את ג'סטין ונרד לשורש העניין." אמרתי ושנייה לאחר מכן נשמע קול חבטה חזק.

קמתי מהכיסא יחד עם המנהל ושנינו יצאנו מחדרו אל המסדרון, רואים את ג'סטין מעל בראין, מחטיף לו אגרופים כמו בבוקר.
"הנה אנחנו מתחילים שוב.." מלמלתי לעצמי ורצתי לכיוון השניים אך ידו של המנהל עצרה אותי במקום.
"עזוב את זה. היכנס לחדר, עדיין לא סיימתי לדבר איתך." הוא אמר והסתכל עלי במבט מזהיר אבל לא ייחסתי לזה שום חשיבות והעפתי את ידו מעלי.
"להזכירך, זה אח שלי ששוכב שם ומקבל את המכות, היית מת שאחזור לחדר שלך ואמשיך לשוחח איתך בנעימות" עשיתי מרכאות עם אצבעותי "ולא אעזור לאחי. השיחה תדחה למועד אחר, מתוקי."
"לפעמים עדיף לתת לילדים לעשות את העבודה שלהם." המנהל הסביר לי את מעשיו והייתי בשוק ממה שאמר.
הייתי מסכים עם המשפט במקרים אחרים, אבל ממש לא עכשיו.
"תיכנס לחדר שלי בחזרה או שתושהה לשלושה ימים" אמר.

הסתכלתי על המנהל ואחר על אחי שנאנק מכאב ואף אחד לא עוזר לו.
זה או שאני אעזור לו עכשיו ואושהה לשלושה ימים, או שאני עוזב את זה ועוזר לו בשלושת הימים הבאים.
עם כמה שרציתי להגן עליו ולהיות לצידו בשלושת הימים הבאים, לא יכולתי לראות את מה שקורה בדיוק עכשיו.
הייתי חייב להפסיק את זה.

"טוב, אז כנראה שיהיה לי חופש." אמרתי ורצתי מיד לכיוונם של הבנים, מפריד את ג'סטין מבראין בדחיפה חזקה שגרמה לו ליפול ארצה ועוזר לאחי התיאום לקום מהרצפה.
הסתכלתי אליו והוא הסיט את מבטו ממני, משפיל אותו אל כיוון הרצפה.
יכולתי לראות את דמו על פניו.

"היי, תסתכל עלי." אמרתי לו, שם את אצבעותי מתחת לסנטרו ומעלה את ראשו, מסתכל על כל מה שג'סטין עולל לו.
דמו נזל קצת מאפו, פיו ולסתו היו מלאות בדם גם כן.
היה לו סימן כחול על הלחי ופנס בעין.
עיניו היו מלאות דמעות שניסה שלא לתת להן לברוח אבל.. הן ברחו הכל זאת, בלי שום רשות.

חיבקתי אותו חזק, נותן לו לבכות על כתפי לזמן קצר מאוד מאחר שהתנתק ממני כמעט מיד ורץ אל השירותים.
נאנחתי ביאוש והסתובבתי, מסתכל על ג'סטין שהתסכל עלי בחזרה במבט כועס.

"מה יש לך ממנו, אה?" שאלתי, מנסה להוציא מפיסת החרא שעומד מולי קצת צדק, לפחות טיפה. "מה עשית בכך שהרבצת לו חוץ מלהרוס לו עוד יום לימודים?!"
נתתי אגרוף לאחד הלוקרים מרוב הכעס שבער בגופי.
"מה הבעיות שלך?!?!" צעקתי והוא נתן לי אגרוף מיד לאחר מכן.
לא ציפיתי לזה ואשקר אם אגיד שלא הייתי מופתע.
"שלא תעז להרים עלי את קולך." הוא אמר.
זה הכעיס אותי יותר מכל דבר אחר.