לואי
יצאתי מחדר הפסיכולוג, סוגר אחרי את הדלת.
הלכתי כשראשי מושפל אל הרצפה, מסתכל עליה כאילו הייתה הדבר המעניין ביותר בעולם.
נכנסתי אל הרכב שלי, מתניע אותו ונוסע לביתי.
הכל היה שקט מסביבי ומחשבות התחילו לרוץ בראשי, כמו בכל פעם מחדש.
כבר כמה חודשים אחרי שבראין מת.
אני כלכך שבור.
הלכתי לכמה פסיכולוגים במשך החודשים האלה אך שתקתי כל המפגש כך שהפגישות לא המשיכו.
הפסיכולוג שהרגע יצאתי מחדרו היה היחיד שדיברתי איתו ונפתחתי אליו.
וגם הבן אדם היחיד.
המחשבות פלשו לראשי מהר מכדי לעצור אותן.
הדבר הרגיש כמו ברז מים שאי אפשר לסגור לעולם.
הדלקתי את הרדיו, וכמו תמיד, מרפי נדבק אלי.
השירים שנשמעו היו שירי פרידה שהיה עדיף לשקוע במחשבות שאוכלות לך את הראש מאשר לשמוע אותם.
חניתי בחניון הבניין ויצאתי מהמכונית, עולה במעלית לביתי, נכנס אל החדר ונשכב על המיטה מבלי להגיד שלום להוריי.
זה מה שאני עושה במשך כל היום.
אני הולך לבית הספר לפעמים אבל כמעט שלא.
נגמרו בי הכוחות כבר.
תמיד ניסיתי להגיד לעצמי שהעיקר שהוא חופשי, שהוא במקום טוב יותר מאיפה שהוא היה.
אבל אחרי זה פולשת למוחי מחשבה אנוכית - מה איתי?
אני צריך אח שיהיה איתי, אני צריך מישהו לפרוק עליו.
אני לבד.
מכל הבחינות.
אפילו ארוחת הבוקר שאני רואה מכאיבה לי מכיוון שהפכה משתי חביתות וסלט גדול לחביתה אחת וסלט אישי וקטן.
אני מרגיש אנוכי וחסר התחשבות כשהמחשבה פולשת לראשי, אבל אני לא מלאך.
אני לא יכול להסתדר לבד בעולם היפה והגדול שעכשיו הראה לי את פניו האמיתיות.
אכזר.
קמתי מהמיטה לאחר כמה דקות, הולך אל חדרו של אחי שהפך לחדר הזיכרון שלו.
תמונות שלו היו מונחות על השידה והמיטה הייתה מסודרת בסדינים בהם הוא ישן בפעם האחרונה.
התיישבתי על מיטתו, מנסה להריח את ריחו, להוציא אותו מבין הקירות, אך הדבר לא הגיע.
הריח התנדף בגלל הזמן הרב שעבר מאז ששכב עליהם בפעם האחרונה.
פתחתי את הארון, מוציא משם חולצה שלו שלבש הרבה פעמים.
קירבתי אותה אל אפי והסנפתי מעט מריחו שנשאר שם, ממלא את ראותי ואת גופי באחי.
הסתכלתי על התמונות שלו אך רק לטיפה כי ידעתי שאבכה אם אסתכל עליהן יותר מידי זמן.
פתחתי את מגירות השידה שלו.
הכל היה מלא בדברים שלו אך רק דבר אחד תפס את עיני.
מעטפה קטנה אחת.
היא הייתה לבנה והיה כתוב עליה "לאחי" בכתב ידו המסולסל והיפה.
ליבי האיץ את פעימותיו מפחד ומהתרגשות.
לא פתחתי אותה. לא הייתי מסוגל.
פחדתי.
פחדתי לדעת מה כתוב שם.
פחדתי שיהיו עוד פרטים למותו, ללמה התאבד.
ויותר מהכל, הרגשתי אשם.
ידעתי שאם כתב מכתב, הוא כנראה תכנן את ההתאבדות הזו ואני יכולתי למנוע זאת ממנו.
ולא עשיתי זאת.
YOU ARE READING
Love.. Is Only For The Brave (L.S)
Acciónללואי יש אח תאום ולהארי יש צימר. מכיל: -שפה גסה -מוות -עצוב -דיכאון -אלימות -בריונות -התאבדות -הרבה בכי **אין קטעים מיניים** מוקדש לאלה שלא אוהבים את עצמם. מקווה שיום אחד כן תאהבו ושהסיפור הזה יגרום לאהבת עצמכם להיות חזקה ועוצמתית יותר. ❤
