הארי
"לואי!" פתחתי את הדלת הכניסה לביתי, רואה את לואי שדפק עליה לפני כמה שניות. "מה אתה עושה פה?"
הוא הסתכל עלי במבט קר וללא שום הבעה שונה מהרגיל.
"אמא שלי מבקשת מטהר אוויר. אבא שלי שרף משהו בזמן שבישל." הוא אמר בקול אדיש.
"כנס." הזמנתי אותו פנימה אך הוא רק הסתכל עלי ולא זז ממקומו כך שהבנתי שהוא לא יכנס כמו שחשבתי שיעשה.
הלכתי אל שירותי האורחים, לוקח את מטהר האוויר שהיה שם והבאתי לו.
לפני שהסתובב ללכת שמעתי אותו אומר "תשכח ממה שאמרתי אתמול בלילה. ואל תעז לבוא שוב אל המזח."
הסתכלתי עליו בזלזול.
"בסדר, הוד מעלתך." אמרתי לו בזלזול, מתאים את הבעת פני אל טון קולי.
"יופי, אני שמח שהבנת." הוא אמר בחיוך ציני והלך, משאיר אותי בפתח הדלת, מסתכל עליו.
סגרתי את הדלת והתעלמתי ממה שאמר.
אני בהחלט אלך לשם גם הערב.
הלכתי למטבח, מסתכל בחלון שמשקיף לתוך הצימר שלו, רואה אותו חוזר אליו, סוגר את הדלת ומתיישב על המיטה ללא מעש.
היה נראה שהוא טובע ברגשות ומחשבות ללא שום גלגלי הצלה.
לא יכולתי לראות זאת.
רציתי להציל אותו מהטביעה.
התקשרתי לנייל, חבר טוב מאוד שלי מאז התיכון. אבקש ממנו עיצה.
"הלו?" הוא ענה לטלפון.
"מה קורה?" שאלתי.
"בסדר, מה איתך? מזמן לא דיברנו.."
"כן.. עמוס לי עכשיו עם הצימרים." מצאתי תירוץ.
האמת הפשוטה הייתה שנשאבתי כלכך חזק לעולם שנקרא "לואי טומלינסון" עד כדי כך שאינני אצליח לצאת ממנו גם אם אי פעם ארצה.
"הבנתי.. אז מה קורה? מה חדש?" הוא אמר.
"באה אלי משפחה למשך שלושה שבועות, מאוד נחמדים."
"שלושה שבועות?! אחי, זה פסיכי!"
"כן, פעם ראשונה שזה לכלכך הרבה זמן.. בקיצור, יש פה ילד אחד, קוראים לו לואי טומלי-"
"הארי מאוהבי?" נייל קטע אותי ואם הייתי יכול הייתי לוקח את צווארו בין ידי ולוחץ ברגע זה.
"תסתום את הפה שלך, נייל!" אמרתי מיד, "בקיצור.. הוא די מסובך, בלשון המעטה. הוא מאוד קר ואדיש ואני לא חושב שזה סתם ככה כי הוא בן אדם רע. אני מאמין שקרה לו משהו." אמרתי, מנסה לקחת את העיצה הכי טובה בשביל המקרה הזה.
"תדבר איתו." הוא הציע.
נייל.. אתה גאון, חשבתי לעצמי.
"אנחנו מדברים אבל ממש קצת. הוא לא נפתח אלי וגם לא נראה לי שזה יקרה בזמן הקרוב."
הייתה שתיקה.
היא נתנה לי לחשוב על כמה דברים.
אם אשאל את הוריו מה קורה איתו זה אולי יעזור אבל זה יחשב כבגידה באימון שלו.
אם כבר, עדיף שזה יבוא ממנו.
"אני חושב שבינתיים רק תתקרב אליו, תראה לו שאתה חבר שלו ובן אדם שרוצה לעזור לו, שהוא יכול לסמוך עלייך. הזמן יעשה את שלו." שמעתי את נייל אומר מהצד השני של הקו.
"תודה." אמרתי וניתקתי את השיחה.
הסתכלתי שוב על החלון למולי, רואה את פניו של לואי מסתכלות על החלון שלו.
הוא קלט שאני מסתכל עליו.
חייכתי אליו, מנופף לו.
בתגובה, הוא גלגל את עיניו והוריד את תריס החלון כך שלא יכולתי לראות אותו יותר.
כשהלכתי אל המזח באותו הלילה ופגשתי את לואי, כמו תמיד, לא ישבתי לידו למשך זמן ארוך אלא רק אמרתי לו:
"אני לא רוצה להיות מציק אבל אני רק רוצה להגיד לך משהו,"
הוא הסתכל עלי, עיניו מאירות באור הירח.
"כשהחיים יעברו לך מול העיניים כמו בסרט, תוודא שלא תתחרט על התסריט."
הוא הסתכל לעיניו ואני אל עיניו.
ליבי רצה שיתחיל לא להתחרט כבר מעכשיו.
--------
אני כלכך מצטערת שאני לא מעלה כל שבוע..
אני לא בתקופה טובה כלכך.
סליחה :):
YOU ARE READING
Love.. Is Only For The Brave (L.S)
Actionללואי יש אח תאום ולהארי יש צימר. מכיל: -שפה גסה -מוות -עצוב -דיכאון -אלימות -בריונות -התאבדות -הרבה בכי **אין קטעים מיניים** מוקדש לאלה שלא אוהבים את עצמם. מקווה שיום אחד כן תאהבו ושהסיפור הזה יגרום לאהבת עצמכם להיות חזקה ועוצמתית יותר. ❤
