הארי
שמעתי את הדפיקות החזקות בדלת ביתי. כשפתחתי, ראיתי את לואי עומד מאחוריה.
"היי." אמרתי.
הוא לא החזיר לי קריאת שלום ונכנס לביתי, פניו רציניות ועיניו סקרו את חלל הבית.
"רציתי להגיד לך משהו." התחיל. לא דיברתי, נותן לו להמשיך בדבריו. "תשכח ממה שקרה אתמול בבית העץ."
ליבי החסיר פעימה, אך הפעם לא בגלל שהיה יפה, לא בגלל איך שגרם לי להרגיש או בגלל שנגע בי.
הפעימה החסירה ממקום פחות טוב. מקום בו הופתעתי ואפילו קצת נעלבתי ממה שאמר.
"אז ככה זה הולך להיות עכשיו? נתנשק ואחרי כל פעם כזאת תגיד לי לשכוח מזה?" שאלתי, קצת מיואש מכל הדרמות שהוא מביא איתו. "תראה , אם אתה רוצה לעשות את זה, אני בפנים. אבל אל תכניס אותי למשחקים שלך."
"אל תדבר כאילו באמת רצית את זה." קולו הדהד באוזניי וסטר ללחי.
התנשפתי בגיחוך ללא שמץ של הומור.
"ברצינות? ברצינות לואי?" הסתכלתי עליו במבט פגוע, "אנשים לא מתאהבים סתם לכיף."
הוא הסתכל לעיני במבט כועס כשעיניו הראו לי את הפחד שהיה בהם.
פחד מוות.
"אתה לא מאוהב בי, אתה לא מאוהב בי." הוא אמר בקול תקיף. אם זה היה אפשרי, ידעתי שעשן היה יוצא מאוזניו ברגע זה מרוב הכעס והפחד שהשתוללו בגופו.
"אתה לא פאקינג מאוהב בי!!!" הוא צעק, השתולל.
"היי, וואו." ניסיתי להרגיע אותו אך הוא אפילו לא הקשיב, רק ממשיך לצעוק בקולי קולות.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב, חתיכת דפוק, אתה לא מאוהב בי. אתה שומע?! אתה לא מאוהב בי!!"
"ממה אתה כלכך מפחד????" צעקתי הדהדה ברחבי הבית, משתיקה כל ציוץ או צעקה ממנו.
הפחד שהשתקף מעיניו.. בחיים לא ראיתי פחד כזה.
מעולם לא חשבתי שפחד יכול להיות ברמה כלכך גבוהה כמו שהוא אצלו.
"אל תנסה להוציא ממני מידע שבעתיד ישמש לך ככלי מלחמה." הוא לחש, קולו תקיף ומשפטו צורב במוחי כמו פצע פתוח.
הוא יצא מהבית בטריקת דלת חזקה שאחריה בא השקט.
השקט הזה גרם לי להבין שליבי התאהב במישהו שלעולם לא יהיה שלי.
גרם לי להבין שחלמתי שיום אחד הוא ירגיש כלפי את אותו הדבר.
השקט הזה גרם לי להבין שהמציאות הציבה בפני את העובדה שהיא איננה אגדה.
YOU ARE READING
Love.. Is Only For The Brave (L.S)
Actionללואי יש אח תאום ולהארי יש צימר. מכיל: -שפה גסה -מוות -עצוב -דיכאון -אלימות -בריונות -התאבדות -הרבה בכי **אין קטעים מיניים** מוקדש לאלה שלא אוהבים את עצמם. מקווה שיום אחד כן תאהבו ושהסיפור הזה יגרום לאהבת עצמכם להיות חזקה ועוצמתית יותר. ❤
