Love.. Is Only For The Brave (L.S)

פרק 19

הארי

ישבתי על הכורסא בחדרי, מחזיק ספר קריאה בין ידי אך לא מתרכז בו כלל.
החלון הגדול שנמצא למולי מסיח את דעתי אותי לגמרי.
ראיתי ממנו את הים.
עכשיו ערב והים חשוך אל אני עדיין יכול לראות אותו ואת הגלים המרטיבים את החוף, חוזרים אחורה אל ביתם ויוצאים לבדוק את המקום בו הם נמצאים בכל פעם מחדש.

אני גר במקום קרוב לים.
אני מתכוון, ממש קרוב.
ביתי ומתחם הצימרים שוכנים ממש על החול.
לדעתי, הים הוא המתנה הטובה ביותר שהעולם נתן לנו.
הוא מהמם. הוא יפה, גדול ומסתורי.
אך עם זאת הוא גם מסוכן.
הים הוא תעלומה שלעולם לא תיפתר וזה כל מה שיפה בו.

קמתי מהכיסא, שם את הספר על השידה, לובש חולצה קצרה ונשאר עם הבוקסר שהיה עלי.
ממילא אין אף אחד על החוף או על המזח ברגע זה.

זה מה שחשבתי..

כשהגעתי לשם ראיתי דמות היושבת על המזח.
התקרבתי אל המקום בו ישבה והיא הפנתה אלי את מבטה.
זיהיתי את העיניים הכחולות בשנייה.

"מה אתה עושה פה? מאוחר עכשיו." אמרתי, מתיישב לידו על המזח.
הוא הסתכל על רגלי החשופות ובאותה שנייה התחרטתי על כך שלא שמתי מכנסיים.

"לא עניינך." הוא ענה, קולו היה שקט אך טונו היה דק וגבוה.
דמיינתי את קולו עבה וטיפה בס, כזה של מישהו מסוכן, אך הוא היה יפהפה.
השקט ששרר בינינו היה כלכך מביך ומתוח שפשוט רציתי לחזור הביתה, אך הנוכחות שלו השאירה אותי במקומי, הדביקה את גופי אל רצפת המזח.

קולות הגלים מילאו את אוזניי, משתקים אותי ומרתקים אותי.
זה בהחלט הצליל היפה ביותר שקיים.

"לואי." שמעתי את קולו הדק והשקט.
"סליחה?" שאלתי, מסתכל עליו בבלבול.
"השם שלי, קוראים לי לואי." הוא הסתכל לעיניי ושיתק אותי באחת יותר משהים שיתק.