"ליה בובה היי", שמעתי את קולה העדין של ג'ולי קורא בשמי ידיים רכות ליטפו את פניי העירו אותי משינה שהרגישה כמו נצח.
פתחתי עיניי וצרחתי ללא שליטה הגוף שלי בער מכאב שגרם לי לזוז בחוסר שליטה עד שידיים חזקות שיתקו אותי.
"תקראי לארי עכשיו שירדים אותה", איאן עמד מעליי מחזיק בי בחוזקה כשאני לא מפסיקה לצרוח להתפתל.
"אני מצטער ליה אני כל כך מצטער", הוא אמר כשג'ולי וארי הגיעו במהירות עם מזרק.
החומר שהם הזריקו לי פעל במהירות הרגשתי את הגוף שלי כולו לאט נרדם אבל הספקתי להביט סביבי.
היינו במטוס פרטי התאומים ישבו ליד החלון כשהם מחבקים אחד את השנייה בפחד, זה הדבר האחרון שזכרתי לפני ששוב נכנעתי לשינה המתוקה.
כמה קיוויתי באותו הרגע שהמוות הוא כמו שינה מתוקה ואני אוכל לישון לנצח.
*
זה קרה כמה וכמה פעמים הצלחתי להתעורר מהשינה הממכרת אבל כשהתעוררתי כאבים איומים תקפו את כל הגוף שלי לקח לי זמן להבין לקח לי הרבה זמן להחלים או להישאר ערה יותר מכמה דקות לקח לי זמן לדעת שזה נכון.
ג'ון תלש את הכנף הימנית שלי ושום כוח שבעולם לא יכול לעזור לבן נפילים שהכנפיים שלו נתלשו, הכאב היה לא אנושי ותחושת הריקנות הכאיבה נפשית.
ארבעה שבועות, חודש שלם לקח לי להתאושש אבל הרגשתי כאילו לעולם לא אצליח לחזור חזרה לחיים שאליהם התרגלתי.
ישבתי על המיטה כשהראש שלי מושפל אני לא מצליחה לעכל את כל מה שקרה הייתי עסוקה כל כך במחשבות שבקושי שמעתי את דריק נכנס לחדר.
"איך את מרגישה?".
"כאילו חלק ממני מת אבל זה בסדר האוזניים שלי שומעות עדיין אז אתה יכול לנזוף בי על כמה הייתי מטומטמת שהכנסתי את עצמי ישר למלכודת שלהם שבגללי איאן ג'ולי והילדים נאלצו לברוח מהבית שהם בנו שסיכנתי את כל מה שעבדנו עליו בגלל שהייתי אנוכית ודאגתי לחיי האהבה שלי תגיד לי שאני מטומטמת! דריק תצעק עליי! תשנא אותי!!".
דריק התקדם אליי במהירות וחיבק אותי בכאב, "אני מצטער ליה אני כל כך מצטער", הוא אמר ואני התפרקתי על הכתף שלו ולא הפסקתי לבכות במשך שעה.
דריק סיפר לי שארי מצא אותי בעירייה בה הוא הוריד אותי בני הנפילים זרקו אותי שם על השלג ללא הכרה ומדממת ארי הביא אותי לאיאן והם כולם עלו על המטוס לכאן למפקדה של מועצת הכנפיים גם ארי בא הוא פחד שחשפתי אותו.
לב דן ואמיר גם כאן, שמועצת הכנפיים שמעה מה קרה היא החליטה לפרק את היחידה הם אמרו שימצאו לכולם מקום בעולם האנושים להתחבא אבל אף אחד מהם לא רצה לחיות בפחד מתחת לראדר והם כולם נשאר כאן לצד דריק ושאר המועצה.
ששאלתי את דריק על אדם הוא סיפר לי שאדם כן הסכים להצעה של מועצת הכנפיים שהוא עדיין כעס על כל מה שקרה וכול מה שהסתרתי ולכן הוא עזב בחר לחיות בין בני האנוש.
לא יכולתי להאשים אותו אבל גם לא יכולתי להבין איך הוא מכולם בחר לעזוב.
ואולי זה לטובה שמועצת הכנפיים מסתירה אותו אולי הוא יהיה בטוח יותר ככה.
לא נתנו לדריק להישאר איתי יותר מידי הוא הלך ואני חזרתי לשבת על המיטה שראשי מושפל והגוף שלי כואב כי ג'ון באמת תלש לי את הכנף.
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
