ירדתי לרחוב כשהשמש התחילה להפציע מבעד לבניינים.
הידקתי את התיק לגב שלי ואת הכובע לראש שלי מסתירה את פניי ועונדת על האצבע שלי את הטבעת שג'ון נתן לי כשהבטיח לי שהיה איתי לנצח.
אני הולכת להחזיר אותו אני חייבת למצוא אותו עכשיו שראיתי אותו.
"היי היי ליה עצרי", אמיר הגיע מאחורי בריצה הוא הניח את היד שלו על הכתף שלי וסובב אותי אליו בכוח.
"דריק יגיע רק עוד שעה לאסוף אותנו לאן את הולכת?".
"אני הולכת למצוא אותו אני חייבת אמיר ואני הולכת לבד כי אני לא רוצה לראות עוד דם נשפך בגללי אז בבקשה אל תנסה לשכנע אותי אחרת כי אני לא נשארת".
השפלתי מבטי לא רציתי לראות עוד פרצוף מאוכזב ממני אבל אמיר לא התאכזב הוא התקרב אליי וחיבק אותי חזק.
"אני יודע שאת חייבת אחות גדולה תשמרי על עצמך אני אעכב את דריק בשבילך לפני שהוא יבוא אחרייך בעצמו", הוא אמר בחיוך שהזכיר את שלי.
"אתה יכול למסור לאדם שאני מצטערת על הכול?".
שאלתי בחשש לא ידעתי אם בכלל מגיע לו סליחה אחרי כל מה שהוא סיפר הלילה.
"אני אמסור, לכי לפני שהם יבינו שנעלמת" .
*
הנחתי את הראש שלי על חלון המונית, הטיסה לקחה נצח אני בטוחה שעד עכשיו דריק ואדם כבר גילו שעזבתי והם כבר מתחילים לחפש אחריי.
אני מקווה שהם יתנו לי לעשות דברים בדרך שלי.
"הגענו", נהג המונית עצר מול בית כפרי עם גינה ענקית ולבנה מהשלג שלא הפסיק לרדת.
שילמתי לנהג ויצאתי אל הרוח הקרה והלא פוסקת צעדתי אל דלת הכניסה שנפתחה לפני שהספקתי להגיע אליה.
איאן ג'ולי והתאומים חיכו לי כולם בחיוך.
התאומים רצו אליי במהירות מפילים אותי על השלג הקר כשהם צוחקים בקול, היה להם את השיער החום של איאן אבל הם לחלוטין ירשו את היופי מג'ולי.
"היי פשושים לפחות תיתנו לדודה שלכם להיכנס הביתה לפני שאתם תוקפים אותה", ג'ולי קראה והתאומים ליוו אותי כשהם מחזקים בשני ידיי אל תוך הבית שהיה חם ונעים.
בקושי הספקתי להגיד לג'ולי ולילדים שלום, איאן גרר אותי ישר אל המבטח שם חיכה לנו מישהו שנראה בשנות הארבעים לחייו הוא חיכה שג'ולי והילדים יעלו לקומה למעלה לפני שפנה אליי והציג את עצמו, ארי היה שמו.
"ארי הוא החבר שסיפר לי על ג'ון מחר הוא יוצא לאסוף מודיען לכן נאלצנו להיפגש מוקדם כל כך להגעה שלך", איאן הסביר במבט מתנצל.
"זה בסדר אני מעדיפה לדעת את הפרטים ולצאת מכאן מוקדם בכדי לא לסכן את המשפחה שלך".
"איאן אמר לי שיש לך תמונה שלו", ארי שאל ואני שלפתי מיד את הטלפון מהכיס שלי מראה לו את התמונות הבודדות בהם ג'ון הסכים להצטלם.
"כן זה הוא אני מזהה את הקעקועים אני יכול לקחת אותך אליו אבל זה יצטרך להיות מחר מוקדם על הבוקר".
"כן מתי שתגיד", הלב שלי החסיר פעימה יש מצב שהוא כאן? ג'ון ..
"רגע ליה את לא יכולה ללכת ככה לבד אנחנו לא יכולים לדעת מה קרה לו בזמן הזה את יודעת שאני רוצה לעזור לך אבל את תסכני את עצמך", איאן התחיל להישמע בדיוק כמו דריק.
ארי הרים את מבטו אליי, "אתם אחים? את כמו איאן גם וגם?", הוא שאל ואני הנהנתי לחיוב.
ארי שתה מהכוס שהונחה מולו והסתכל עליי כשהוא נאנח.
"אני יכול להביא אותך לשם אבל אני לא יכול להגן עלייך מעורבת אם הם יגלו אותך סביר להניח שהם יהרגו אותך ויתלו את הכנפיים שלך על הקיר שלהם".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
