"זוזי לי מהדרך ליה", הכנפיים הלבנות של לב נפרשו בפראות לצדדים המבט שלה היה אטום.
היא רוצה נקמה אני יודעת את זה אני מבינה את זה, אבל אני לא יכולה לתת לה לפגוע בג'ון.
"אני לא יכולה לב", כיוונתי את האקדח לעברה אבל היא רצה ישירות אליי לא הייתי מסוגלת לירות בה והיא ידעה את זה.
לב תפסה בי בפראות והעיפה אותי על אחת המכונית במגרש החניה, היא רצה במהירות אל ג'ון ודריק שהמשיכו להילחם בקרב שנראה עד המוות.
המנהיגה שלהם מתה אבל ג'ון היה עדיין מהופנט תחת הלחשים שלה אני לא יודעת אם אי פעם אקבל אותו בחזרה אבל אני לא יכולה לעמוד בזה שוב אם יקרה לו משהו.
אני לא יכולה לתת להם לקחת אותו ממני זה יותר מידי כואב לחיות בעולם בו הוא לא קיים.
ג'ון העיף את לב ממנו, היא נפלה בחבטה על רצפת הבטון שנסדקה תחתיה.
שלפתי את הכנף שלי ורצתי אל עבר דריק כשהוא מחזיק בסכין בידו מתקרב לחזה של ג'ון העפתי את ג'ון ממנו והסכין של דריק חתכה אותי לאורך הזרוע.
"ליה מה אתה עושה?", דריק צרח עליי אבל משך אותי אל מאחורי גבו כשג'ון התקרב אליו.
הבטתי סביב באימה בני נפילים ושומרים נפלו על האדמה ואיבדן את חייהם, כמה מהקטנים שהיו איתם ברחו בפחד מהמקום.
זהו זה, זה הסוף זה או אנחנו או הם שלפתי את האקדח שלי וירתי בבן נפילים שרץ אל עבר לב.
דריק תפס בזרוע שלי האצבעות שלו ננעצו בעורי כשהוא משך אותי לתוך המסדר עד שג'ון נחת מולו, הכנף שלו העיפה את דריק לתוך הבניין החלונות התנפצו כשדריק עבר דרכם.
כיוונתי את האקדח מול ג'ון העיניים הירוקות שלו היו ריקות כל כך, איבדתי אותו אני מרגישה את זה.
"בבקשה ג'ון אני מתחננת בפנייך אני לא רוצה לעשות את זה", הידיים שלי רעדו ולא הצלחתי לגרום להם להפסיק לרעוד.
"אני רוצה אותך בחזרה אני כל כך רוצה אותך בחזרה".
ג'ון התקדם לעברי הוא תפס בידי הרגשתי את העצמות שלי נשברות תחת אצבעותיו האקדח נפל ללא שליטה מידי.
ידו השניה תפסה בגרון שלי הוא הרים אותי באוויר חונק אותי, לא הצלחתי לנשום הראיה שלי הטשטשה.
וויתרתי, חיכיתי לסוף שלי כשמסך שחור עלה מול עיניי.
אם אני לא יכולה לחיות עם ג'ון אין לי בשביל מה לחיות בכלל אני רק מקווה שהמוות הוא זיכרון מתוק.
הייתי נותנת הכול לעוד לילה אחד איתו לעוד נשיקה לעוד מגע אחד קטן בודד ממישהו שאהבתי כל חיי ועכשיו הוא המוות שלי.
רגליי פתאום נגעו בקרקע אוויר חזר לראותיי פתחתי את עיניי לאט, ידו של ג'ון עוד הייתה על צווארי אבל עיניו נראו לפתע מלאות חמלה.
"אמיליה", הוא קרא בשמי ידו החלה לרעוד.
הוא חזר אליי? ג'ון שלי? לא יכולתי לנתק את מבטי ממנו זה לא יכול להיות.
אני חולמת? זה המוות שלי?
קול יריה קרע את השקט בנינו ג'ון נפל לפתע על ברכיו, "לא לא לא!".
אמיר עמד עם רובה צידיים כשהוא מכוון לג'ון, נפלתי איתו על הרצפה לא בבקשה לא, לא כשהוא חזר אליי בבקשה בבקשה אני לא עמודת בזה.
דמעות ירדו כמו נהר ידי ליטפו את פניו החמות הוא עצם את עיניו הירוקות.
אמיר הניח את הרובה ורץ לעברנו כשאני לא יכולה להפסיק לצרוח מכאב.
"ליה זה בסדר, זה היה רק מזרק הוא יהיה בסדר".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
