חלק 28 - מחיר

495 29 1
                                    

נסענו במשך שעות החושך כבר ירד ורק הפנסים של הרכב האירו את הדרך התלולה.

דריק כבר הספיק להתקשר למסדר הם נסעו לכיווננו עם עוד מזרקים אבל חששתי שהם לא יספיקו להגיע אלינו בזמן.

לא יכולתי להוריד את המבט שלי מג'ון זה נראה כאילו בכול רגע הוא והמנהיגה שלהם עומדים להתעורר היינו במרחק שעת נסיעה אחת מהמסדר.

ג'ון הזיז את ראשו עיניו לא הפסיקו להתרוצץ מתחת לעפעפיים שלו.

"דריק הם מתעוררים נשאר לי רק מזרק אחד, מסדר הכנפיים לא יספיק להגיע לפני שהם יקומו".

דריק עצר את הרכב בפראות בצידו של הגשר עליו נסענו הוא תפס במהירות ברובה ציידים שהונח ליד רגליי וירה בה בלי לחשוב פעמיים.

"דריק מה אתה עושה? מה עם ג'ון?", צרחתי עליו בכעס אבל הוא התעלם ממני וירד מהרכב.

דריק משך את ג'ון בפראות מהרכב ירדתי ורצתי אליהם דריק התכוון להעיף אותו מעבר לכביש אל המים.

"תפסיק! למה אתה עושה את זה?", רצתי אל דריק כשהכנף שלי קרעה את הג'קט בפראות.

רעש הנחל קרע את האוזניים כעס זרם בעצמות שלי אני לא אתן לו לגעת בג'ון לא כשאני כל כך קרובה להחזיר אותו אליי.

דריק התחמק ממני כשבאתי להכות בו הוא תפס בי כשהזרועות שלו מועכות אותי בכאב.

"הוא ישרוד היא חשובה יותר".

הכנף שלי הכתה בו שוב ושוב, "הוא לא ישרוד הוא חסר הכרה הוא יטבע".

"אני מצטער אמיליה את אמרת בעצמך שתעשי הכול בשביל להגיע אליה גם במחיר של להרוג את ג'ון".

המילים שלו צמררו אותי דמעות ירדו ללא שליטה זה לא יכול להיגמר ככה עד שהגעתי אליו קרובה כל כך.

"הלוואי והייתה דרך אחרת הלחשים שלי לא יעבדו עליו שהוא במצב הזה אני מצטער ליה המלחמה הזאת גדולה יותר ממכם".

דריק התחיל למלמל לחש שגרם לי לאבד את מעט הכוחות שנשארו בי.

"לא בבקשה דריק בבקשה אני מתחננת בפנייך אני אמות בלעדיו".

הכול סביבי התחיל להיות מטושטש דריק עזב אותי לאט נפלתי על ג'ון ניסיתי להרים את ידי אל פניו אל עור הבהיר ושערו השחור כפחם שהתגעגעתי אליו אבל לא יכולתי לזוז.

דריק תפס בג'ון ומשך אותו ממני בפראות נשכבתי על הכביש הבטתי בהם ולא הצלחתי לצרוח.

הוא גרר אותו עד למעקה וזרק אותו מעבר לגשר.

יכולתי רק לשמוע את קול החבטה במים אני בחיים לא אסלח לו על זה אני נשבעת אני אהרוג אותו!!

דריק הרים אותי למכונית תחושת הזמן נמרחה עיניי התמלאו דמעות הה לי קשה לנשום הרגשתי את הלב שלי נתלש מהמקום.

זה כאב יותר מלאבד את הכנף שלי.

הוא היה כל כך קרוב אליי יכולתי להחזיר אותו אליי ודריק לקח אותו ממני זרק אותו כאילו היה חסר חשיבות.

שנתיים התפללתי לראות אותו לגעת בו אני לא יכולה להאמין שהוא מת דריק הרג אותו הוא לקח אותו ממני מבלי לחשוב פעמיים.

רציתי לזרוק את עצמי לנהר אחריו למות יחד איתו אבל דריק לקח ממני גם את האפשרות הזאת.

אני רוצה למוות אני לא יכולה לחיות בלעדיו אני לא מסוגלת להתגבר על זה.

שייכים - בני הנפילים 3Where stories live. Discover now