אני ודריק ישבנו על ענפי העץ מעל הכביש חיכינו במשך שעות אבל לא וויתרנו לפי המידע של ארי היא אמורה לעבור כאן אני רק מתפללת שג'ון באמת יחד אתה.
ניסיתי להתחנן בפני דריק שיתן לי לעשות את זה לבד אבל לא באמת ציפיתי שהוא ירשה לי להיות כאן בלעדיו אני מופתעת שהוא בכלל זרם עם הרעיון שלי אבל כנראה שהמצב הקיצוני גרם לו לייאוש אמיתי.
הטלפון של דריק זמזם הוא הסתכל על המסך ונאנח בקול, "זה אדי הוא שאל לאן נעלמנו".
ידעתי למה המבט על פניו של דריק היה מאוכזב הוא קיווה שזאת לב אבל היא לא החליפה אתו מילה מאז שדן מת לפני כמה ימים.
"אני לא אוהבת את אדי העובדה שהוא מעדיף להכניס מכות לקטנים מאשר להכניס אותם לאקדמיה מעידה שהוא גרוע בדיוק כמו הצד השני".
ניסיתי להסיח את דעתו של דריק אבל זה נראה שרק הוספתי לצרות שלו.
"זאת מלחמה יש לה מחירים כבדים".
דריק שפשף את פניו ואני לא האמנתי שהוא נשאר אדיש ככה כלפי הקטנים אחרי שניהל את האקדמיה במשך כמה שנים.
"אתה לא צריך לספר לי על המחיר של מלחמה ואם תשאל אותי אני חושבת שאתה תהיה יותר טוב ממנו בתור ראש מסדר הכנפיים".
"אל תגידי דברים כאלה אמיליה אפילו לא בצחוק רק בגלל התמיכה שלו אנחנו עדיין שורדים".
דריק גער בי יכולתי להבין את הפחד שלו אבל כעסתי עליו שנכנע בקלות כזאת מול אדי, מולי הוא תמיד היה חזק סמכותי.
שקט שרר בנינו עד ששוב הטלפון שלו זמזם.
"הם בדרך", דריק שלף את הכנפיים שלו במהירות וקפץ לכביש הוא פיזר דוקרנים קטנים על הנתיב וקפץ בחזרה אל הענפים חיכינו רק כמה שניות בודדות לפני שהרכב שלהם נעצר.
שני גברים יצאו מהרכב ונראו מבולבלים כשהם מביטים בגלגלים שהתפוצצו הורדתי את רובה הציידים מהגב שלי כיוונתי ויריתי על אחד הגברים הוא נפל כמו חרק כיוונתי אל הגבר השני שרץ אליו יריתי והוא נפל עליו.
הטענתי את רובה במהירות כשהמנהיגה שלהם וג'ון יצאו מהרכב, היה אפשר לשמוע את שאר הרכבים והחיילים שלה מגיעים מרחוק.
כיוונתי ויריתי במהירות לעברה אבל היא הסתובבה במהירות על טבעית ותפסה את המזרק בידיה כשהיא מסתכלת לעברנו.
"פאק היא קלטה אותנו", לפני שהספקתי לכוון שוב ג'ון רץ לכיווני יריתי בו את אחד המזרקים אבל נראה כאילו זה לא הזיז לו.
ג'ון פרש את כנפיו ועמד לקפוץ לעברי אבל דריק נחת עליו במהירות הם התגלגלו על הכביש מכונית שהגיעה מהנתיב הנגדי סטתה בגללם ממסלולה ופגעה בעצים בצד הדרך.
"שיט שיט שיט", הכנסתי עוד שני חצים אל הרובה כיוונתי אליה כשהיא רצה לעבריי ירתי את שני המזרקים לעברה אחד מהם פגע בה והיא נפלה על הכביש.
הרכבים נשמעו כאילו הם עוד רגע כאן הטענתי שוב את האקדחים בשני המזרקים האחרונים שנשארו לי וירדתי מהעץ.
כיוונתי את הרובה אל ג'ון אבל הוא זז ללא הפסקה נלחם באחי.
"דריק", צעקתי לעברו והוא התכופף יריתי מבלי לכוון אבל פגעתי בחזה של ג'ון.
היה צריך שני מזרקים כדי להפיל אותו אבל הוא סוף סוף נפל על האדמה, כנראה שהוא לא היה צריך ללמד אותי איך יורים.
החזרתי את רצועת הרובה והנחתי אותו על הגב שלי כשדריק תפס בג'ון וגורר אותו במהירות אל הרכב שהחבאנו מאחוריי העצים.
תפסתי בחולצה של המנהיגה גררתי אותה על האדמה דריק רץ לעזור לי הוא הכניס אותה לרכב בפראות קפצתי אל המושב שליד הנהג דריק הניח את ידיו על המוט עוד לפני שהוא בכלל ישב בכיסא.
נסענו משם במהירות מטורפת דריק כמעט עשה תאונה בדרך מעולם לא ראיתי אותו ככה פראי ומהיר.
הוא צחק כשירדנו מהכביש המהיר ונכנסו אל תוך העיר.
"פאק אני לא מאמין שזה עבד הייתי בטוח שאנחנו הולכים למוות".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
