ישבתי על מיטת הטיפולים מול המלאך שאדם דיבר עליו, הוא הסתכל עליי ואני הסתכלתי עליו בוחנת אותו את הזקן שלו את העמידה שלו ואת האנרגיה שיצאה ממנו הוא לחלוטין לא היה אנושי.
הוא הסתכל על אדם שעמד בפינת החדר שלוב ידיים וחייך אליו.
"אדם תוכל לתת לנו כמה דקות לבד?", הוא שאל ואדם הנהן בראשו ויצא מהחדר כשאותו אחד ממשיך להסתכל עליי במבט לא מובן.
"את לא סומכת עליי", הוא אמר ואני חיכיתי חצי חיוך.
"ברור שאני לא סומכת עלייך אם אתה כאן זה אומר שלא נתנו לך לעלות בחזרה למעלה ובדרך כלל יש להם סיבות טובות לעשות את זה".
"זה נכון גירשו אותי מהשמיים אבל אפשרו לי לחזור בחזרה לשם כבר לפני ארבעים שנה אני בחרתי להישאר כאן לעזור לבני האדם במסווה של רופא", הוא חייך חיוך שהרגיש אמתי.
היה בו משהו מרגיע אבל אני לא יודעת אם זאת האנרגיה שלו שמשתה בי.
"חשבתי שאסור לכם לעזור או להתערב, לא בחיים של בני האנוש ולא בחיים שלנו של הילדים שלכם".
"אסור לנו, אבל לעזור לכמה בני אנוש להרגיש יותר טוב לא נחשב משהו שאסור אני לא מתערב באורך חייהם רק גורם להם להרגיש טוב יותר".
הוא נשען על השולחן מאחוריו חיכה שאטיח בו עוד שאלות או אשמה אבל השפלתי את מבטי ורק קיוויתי.
"אתה יכול לעזור לי עם הכנף שלי?", שאלתי והוא שילב את ידיו ונאנח.
"כן אני עשיתי את זה בעבר לכמה בני נפילים שעברו תאונות קשות ונשארו רק עם כנף אחת הם סבלו כל כך והצלחתי להקל להם על הכאב הורדתי להם את הכנף שנותרה והם חיו מאז בשלווה".
קמתי בבהלה מהמיטה עלייה ישבתי.
"לא לא, אני חשבתי שתוכל להחזיר לי את הכנף שלי אני לא יכולה להוריד את מה שנשאר לי מהעולם הזה, מה אהיה בלי הכנף הזאת?".
"את תהיה חופשיה, כל מה שכבל אותך לעולם הזה יעבור דברים שכאבו טקסים שעברת הכול יעבור הכול ישכח לאט ואת תחיי בשקט כאנושית עד סוף ימי חייך תקבלי הזדמנות שלא מעט היו לוקחים".
הוא אמר ברוגע אבל אני נחרדתי לשמוע את הדברים שלו אם אעשה את זה אאבד גם את החיבור עם ג'ון הדבר האחרון שנשאר לי ממנו.
"זה החלטה לא פשוטה אני יודע אבל אני מצטער ליה שום כוח בעולם הזה חוץ ממנו למעלה לא יכול להחזיר לך את הכנף שלך הצלקת שלך אפילו מחלימה לא שמת לב לז ? בקרוב הגב שלך יהיה חלק".
קמתי במהירות פשטתי את החולצה שלי זרקתי אותה על הרצפה ונעמדתי עם הגב שלי לכיוון המראה בחדר.
הצלקת הימנית שלי החלה להיסגר זה היה נראה כאילו היא מבריאה ונעלמת הסתכלתי במבט מבוהל לעברו והוא הרים את החולצה שלי מהרצפה והגיש לי אותה.
"החגורה הזאת לא נראית נוחה במיוחד אם תרצי להיפטר ממנה את יודעת איפה למצוא אותי".
לבשתי את החולצה שלי ויצאתי מהחדר שלו הלכתי במסדרון חולפת על פניו של אדם הוא רץ אחרי בריצה קצרה.
"היי ליה מה הוא אמר לך?", אדם שאל אבל אני המשכתי ללכת פתחתי את הדלת לחדר המדרגות כשאדם תפס בכתף שלי בחוזקה.
"ליה תעצרי", הסתובבתי אל אדם והוא השפיל את מבטו וצמרמורת עברה בי עיניו בישרו רעות.
"קרה משהו? אדם?".
"קיבלתי עכשיו שיחה כמה בני נפילים תפסו את נטלי ואורי בדרך לאקדמיה נטלי הצליחה להימלט אבל אורי, ליה אני מצטער הוא מת, ג'ון הרג אותו".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
