חלק 34 - להגן

564 33 2
                                    

זה לקח זמן כמעט חצי שנה שלמה, לפעמים קיבלתי את ג'ון רק לכמה דקות אחרי כמה שבועות קיבלתי אותו לכמה שעות.

היה קשה להחזיר אותו אליי כל פעם הייתי חלשה כל הזמן בגלל הלחש, הוא גבה ממני מחיר כבד הם נאלצו לאשפז אותי כמה וכמה פעמים אחרי שאיבדתי את ההכרה.

כל עוד ג'ון היה איתי לא היה לי אכפת לסבול אבל גם אני הבנתי שזה לא יכול להמשיך ככה וגם ג'ון.

היה לו קשה לשמוע למה הוא גרם לאנשים שהרג הוא לא הפסיק להתנצל בפניי אבל אני ידעתי שזה לא אשמתו כאב לי על האחרים כל כך וכאב לי שג'ון ייסר את עצמו על כך.

הוא ביקש להתנצל בפניה של לב אבל היא לא רצתה שום קשר אליינו.

השמש בחוץ חיממה את עורנו ציפורים צייצו בגינה זה היה יכול להיות יום מקסים אם היינו מבלים אותו במקום אחר.

אני וג'ון הלכנו שלובי ידיים מחוץ למסדר ג'ון נאלץ לתמוך בי.

הוא עזר לי לשבת על אחד הספסלים בגינה הנחתי לצידי את המזרק שנאלצתי לקחת כל עוד ג'ון היה יכול להשתנות שוב.

"ליה אני רוצה שתפסיקי להחזיר אותי את נראת חלשה גרמתי מספיק סבל אני לא רוצה שתסבלי בגללי גם".

ג'ון נישק את גב כף ידי שהוא לא מוכן להסתכל לי בעיניים.

"אני לא אסבול לא לעוד הרבה זמן ואני יכולה לקחת את הסבל שלך גם".

עכשיו זכיתי למבט ממנו הוא היה מבולבל.

יכולתי לראות בזוויות העין את האורח שלי וחייכתי, "בול הזמן".

"אני שמח לראות אותך בחיים", הוא צחק בקולו המבוגר ושלח את ידיו לעברי רק המגע בו גרם לי להרגיש טוב יותר.

"ג'ון תכיר זה בניג'מין הוא מלאך שפגשתי לא מזמן והוא יכול לעזור לנו".

אדם הכיר לי את בניג'מין הוא הציע לי להוריד את הכנף שלי בכדי שלא אסבול אבל לא הייתי מוכנה לשמוע על זה לא אז ולא עכשיו.

בניג'מין הציג את עצמו לג'ון שהקשיב לכול מילה בקפידה על התהליך.

"ברגע שהכנפיים לא יהיו חלק ממך גם העולם הזה יישכח, לחשים שדים קרבות שעברת טקסים בהם השתתפת ואנשים שהכרת ישכחו עם הזמן גם הלחש שמשפיע עלייך ישבר ואתה תהפוך לבן אנוש מהשורה".

"אם אעשה את זה אאבד את החיבור שלנו? טקס הנישואים שלנו?", ג'ון אמר ואני חייכתי ללא שליטה.

הסיבה היחידה שאני לא רציתי לעשות את זה אז, הייתה כי פחדתי שאאבד כל חיבור אליו.

"כן אבל אני עדיין אהיה כאן אני לא הולכת לשום מקום לא נהיה מחוברים אבל נהיה יחד נחזור הביתה ונתחיל חיים חדשים עכשיו שהמלחמה הזאת נגמרה".

לחצתי את ידו של ג'ון קיוויתי שיסכים, אם הוא יישכח את כל מה שעבר אולי הוא יקבל חיים נורמליים ופשוטים כאלה שמגיע לו.

"כן, כן אני אעשה את זה אני אעשה הכול בשביל לשמור עלייך גם אם זה אומר לשכוח".

ג'ון שילב את האצבעות שלו בשלי.

כל השנים האלה ג'ון היה יכול לשחק בזיכרונות של אחרים עכשיו הוא נאלץ לעבור את זה בעצמו.

"מה איתך? מוכנה להיפטר מהרצועה המציקה הזאת?", בניג'מין הסתכל עליי בתקווה.

"לא עדיין לא אני לא יכולה לקחת את הסיכון אם משהו יקרה ולא נוכל להגן על עצמנו".

שייכים - בני הנפילים 3Where stories live. Discover now