נשענתי על אדן החלון בדירה הקטנה של אדם שהייתה ברחוב ישן במרכז העיר, נראה שהשעה המאוחרת לא עצרה את האנשים מלהסתובב ברחובות.
זיכרון קטן חדר למוחי נזכרתי בפעם הראשונה ששכבתי עם ג'ון שהיינו במדינה אחרת באמצע מלון דרכים קטן באמצע רחוב מלא חיים ומוזיקה.
אדם הניח על אדן החלון בקבוק בירה הוא הביט החוצה והתנשם בכבדות.
"מחר בבוקר נלך לראות אותו סיפרתי לו עלייך והוא אמר שאולי הוא יכול לעזור לך שזה כבר קרה בעבר לכמה בני נפילים".
"רגע סיפרת לו עליי?", הסתכלתי על אדם בתדהמה אבל הוא רק חייך.
"אני חושב ששכחתי לציין שהוא מלאך".
אדם לא הסתכל עליי הוא הרים את בקבוק הבירה אל השפתיים שלו.
זה היה נשמע לא הגיוני מה יש למלאך לחפש באמצע עיר כזאת.
"אבל ליה אני חייב לשאול מה התוכנית שלך מה את מתכננת לעשות אחר כך את לא יכולה לחזור חזרה אל ג'ון אחרי שהוא תלש לך את הכנף ולפי מה שאמיר סיפר לי את גם לא יכולה לחזור למועצת הכנפיים אחרי שדריק גירש אותך".
התמונה של דריק ולב שוב קפצה לראש שלי תהייתי לעצמי כמה זמן הם מתגנבים ככה.
"כל מה שאני צריכה זה את הכנף שלי חזרה ואז אני חוזרת לתוך הבלגן אתה צדקת אדם צרות רודפות אותי אבל זה בגללי, בגלל האחים שלי והאבא שלי שהתחיל את המלחמה הזאת מחדש זאת תמיד הייתה התוכנית שלו אז אין לי ברירה אחרת אלה החיים שלי ואם אני אמות בדרך לשם או אאבד כנף כנראה שזה הגורל שלי אבל אני כן אצטרך עזרה יותר מזה אני אשמח לעזרה אדם תבוא איתי בבקשה".
הנחתי את ידי על ידו של אדם הוא נשם עמוק כשהסתכל עליי ומשך את ידו ממני.
"אני רוצה ליה את יודעת שאני דואג לך לאחים שלך אפילו לנטלי קצת", הוא אמר ושנינו צחקנו צחוק קטן לרגע.
"אבל אני לא יכול לעזוב, לפני חודש קבוצה קטנה של בני הנפילים גילתה אותי כאן כמה מהם עדיין רודפים אחריי".
הסתכלתי על אדם לא הבנתי על מה הוא מדבר.
"אם הם מצאו אותך זה סיבה מעולה לעזוב אם תישאר כאן אתה תמשוך אלייך אש", ניסיתי להכניס הגיון באדם אבל היה נראה שהוא לא היה מוכן להקשיב לי.
"אני מצטער ליה אני לא יכול".
"למה לא?", הסתכלתי על אדם חיכיתי לתשובה אבל הוא התרחק ממני כשהוא מעביר יד בשיערו החום הוא התיישב על הספה בכבדות והרים מבטו אליי.
"אני לא יכול להשאיר את לורה כאן היא הייתה איתי שבני הנפילים מצאו אותי זה אומר שהם ידעים גם עלייה ואני לא אצליח לחיות עם עצמי אם משהו יקרה לה".
הרגשתי שהלב שלי החסיר פעימה התקדמתי אל עבר אדם התיישבתי בכורסא מולו.
"אני מבינה ואני שמחה בשבילך שמצאת משהו ששווה להילחם למענו", שיקרתי אני חושבת שבאיזה שהוא אופן תמיד קיוויתי שאדם היה כאן להילחם עליי.
"אני חושב שכול מה שקרה אתך ועם נטלי הכול קרה בשביל שאגיע הנה בנקודה הזאת בזמן הזה בשביל שאני אפגוש אותה".
אדם השפיל את מבטו אל בקבוק הבירה שלו אבל יכולתי לראות את החיוך שלו עם הגומה הבודדת שלו.
"היא יודעת עלייך?", שאלתי ואדם יישר מבטו אליי.
"לא היא חושב שאני הייתי חייל בצבא שעכשיו פרש ואני אכן רוצה לפרוש ליה", הרגשתי שהמילים של אדם מקוצוות לי הלב.
אדם קם מהספה הוא הסתכל עליי לרגע וחייך, "אני אלך להביא לך שמיכה וכרית".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
