שלושה ימים שג'ון היה מחוסר הכרה שלושה ימים עברו מאז שהמנהיגה שלהם מתה שלושה ימים של הלוויות רבות אבל בלי שום פעילות מבצעית.
הפצנו את השמועה על ראש מסדר הכנפיים והמנהיגה שלהם אני יודעת ששמועות רצות מהר בעולם שלנו.
אני לא יודעת אם החיילים שלה ויתרו אם הם ברחו נסגו או פשוט ויתרו ששמעו את השמועה אני רק יודעת שלא היה כאן שקט כזה כבר הרבה זמן.
לב עזבה את המסדר הם סידרו לה מחבוא בין בני האנוש, חיים אחרים עם סיפור כיסוי אני שמחה שהיא הלכה אני יודעת שאם היא הייתה נשארת היא הייתה מאבדת את עצמה.
רק חבל לי על דריק אני חושבת שהוא השלים עם העובדה שהיא לא תהיה שלו אבל זה עדיין כאב.
אני והאחים שלי לא ממש דיברנו לאחרונה דריק היה עסוק בשיחות עם המסדר ואמיר היה עסוק בלסדר את המקום ולעזור לפצועים מסדר הכנפיים הציע לו להישאר ולהפוך לאחד מהם והוא קיבל את ההצעה.
אמיר ביקש שאשאר כאן ואבוא לעזור לו אבל לא יכולתי לזוז מהמיטה של ג'ון.
ג'ון היה נראה שלוו ככה, כאילו נפתר מכול צרותיו נתנו לו המון חומרי הרגעה טיפלו בו פיזיתי אבל נפשית אני חושבת שלעולם הוא לא יבריא.
ידיו היו קשורות למיטה לא יכולנו לדעת איך הוא יגיב כשהוא יתעורר והעדפנו לא לקחת סיכונים.
ישבתי לידו במשך ימים ולילות חיכיתי שיתעורר חיכיתי שיסתכל עליי בעיניים המהפנטות שלו רציתי חזרה את החיוך שלו את חום הגוף שלו אבל לא קיבלתי אף אחד מהם.
כשהוא סוף סוף התעורר הוא שוב היה בטראנס אני לא יודעת מה היא עשתה לו אבל זה היה חזק מידי.
ג'ון לא הסיט את מבטו, בקושי מצמץ זה היה קשה לראות אותו ככה אבל לא יכולתי לזוז ממנו הרגשתי כאילו אם אלך מישהו יבוא ויחטוף לי אותו שוב.
"את החזרת אותו לפני שאמיר ירה בו את יכולה להחזיר אותו שוב אהבה היא כוח חזק יותר מכול לחש".
דריק עמד על מפתן הדלת הוא התנשם בכבדות כשצעד לתוך החדר.
"אני לא מוותרת עליו", לא הזזתי את עיניי מג'ון ניסיתי למצוא תקווה בעיניו לחצתי את ידו אבל הוא נשאר ללא תזוזה.
"ליה אני רק באתי להתנצל על כל מה שקרה ולהיפרד לשלום, מסדר הכנפיים מוציא משלחת לאסוף את הקטנים ולהכניס אותם לאקדמיה הם ביקשו שאעמוד בראשה והסכמתי".
"זה בסדר אני מבינה", אני יודעת שדריק חייב לעשות את זה הוא לא יכול לעמוד מנגד כשמישהו צריך אותו אני רק מקווה שהוא ימצא נחת יום אחד.
"את תהיה בסדר?", ידו הונחה על הכתף שלי הנהנתי בחיוב בראשי לא רציתי ליישר מבטי אליו.
הוא הניח את הסנטר שלו על הכתף שלי וחיבק אותי, "אני אוהב אותך אחות קטנה מתי שתצטרכי אני אחזור".
הלוואי ויכולתי ללכת מכאן גם לקחת את ג'ון אל הבית שלו ולבנות הכול מההתחלה אבל בנתיים קיבלתי את ההבטחה של ראש המסדר החדש שכאן אני וג'ון בטוחים ושהם ינסו לעזור לנו.
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
