על האדמה שכב נער צעיר העור שלו היה בהיר והוא היה רזה כל כך הוא הסתכל עליי בפחד בעיניים הגדולות שלו, "בבקשה אל תפגעי בי".
הכנסתי את האקדח אל המכנס שלי לאט, "בן כמה אתה?", שאלתי אותו והוא הסתכל עליי במבט מופתע כאילו לא הבין על מה אני מדברת.
"חמש עשרה אני בן חמש עשרה", הוא אמר בקולו הרועד.
זה לא פייר זה לא הוגן אלה לא החיים שאמורים להיות לילד בן חמש עשרה להיות חייל במלחמה שהוא לא מכיר בגלל אנשים או בני נפילים שהוא לא מכיר.
התקדמתי עוד צעד לעברו והוא פסע לאחור ניסיתי לשלוח את ידי קדימה לעזר לו לקום מהאדמה אבל הוא רק הסתכל עליי כאילו מחכה לרגע בו הוא יצליח לברוח.
"אני לא מציעה לך לברוח אני אולי לא הכי מהירה כאן אבל לשאר השומרים יש יכולות מטורפות הם ישיגו אותך ואם הם ישיגו אותך אני לא אוכל לעזור לך".
אמרתי לו שהיד שלי מוגשת כלפיו אבל הוא הסתכל עליי כאילו היה מהופנט.
"למה שתרצי לעזור לי כל מי שפגשתי עד עכשיו רק הרחיק אותי מההורים שלי מהמשפחה שלי הם גרמו לכנפיים לצאת מהגב שלי והם הראו לי תמונות שלך ושל האחים שלך אמרו לנו שאם לא נהרוג אתכם אתם תהרגו אותנו אז למה שתרצי לעזור לי?".
היה בו כעס יכולתי להרגיש את זה הוא בסך הכול היה ילד קטן ומפחוד.
"כי לפני כמה שנים שהייתי פחות או יותר בגילך גם לי זה קרה גם לי יצאו כנפיים וחשבתי שעולמי חרב עליי ושלעולם לא אוכל לחזור לחיים הקודמים שלי אבל היה שם מישהו שהראה לי שכול מה שקרה צריך לקרות שאני חזקה ככה שיש לי יתרון שלאחרים אין, שלחיים האלה יש משמעות והיא לשמור על האנשים היקרים לנו, אני לא יודעת מה אמרו לך מה סיפרו לך עליי ועל האחים שלי אבל יש דרך אחרת יש דרך קלה יותר ואני לא רוצה לראות עוד בני נפילים מתים ולא אותך או כל אחד אחר נפגע, אני יכולה לעזור לך אני מבטיחה אבל תצטרך רק טיפה של אמונה".
עמדתי מולו והוא השפיל מבטו אבל לאט שלח את ידו לעברי, תפסתי בידו והוא נעמד מולי רוח קרה הכתה בנו והוא רעד.
"ליה", שמעתי את דריק קורא בקול מרחוק הסתובבתי אליו ואותו נער נעמד מאחורי גביי מנסה להסתתר.
"את בסדר? לאן את חושבת שאת הולכת? את אמורה להיות כוח עזר לא יותר מזה אני אמרתי לך שאני אמצא דרך להוציא אותך מהמשימות האלה ואני ידעתי בדיוק למה! את חסרת אחריות קופצת לאש מבלי לחשוב".
דריק לא הפסיק לזרוק בי האשמות עד שעיניו קלטו את הנער שהסתתר אחריי, "מה לכול הרוחות? זה אחד הקטנים תפסת אותו למה את לא מביאה אותו עם שאר העצורים?".
"כי הוא לא עצור הוא איתי", שלחתי ידי אל מאחוריי גבי והנער תפס בה בחוזקה כששאר השומרים התקרבו אליי.
"תמסרי אותו לידנו ליה", הם ביקשו אבל אני פסעתי לאחור.
דריק התקרב אליי במהירות הוא תפס בי כששאר השומרים תופסים בנער וגוררים אותו אל עבר הג'יפים.
"לא! בבקשה דריק הם יענו אותו אני ראיתי מה אדי עושה לבני הנפילים שהוא תופס".
"תפסיקי עם זה ליה, זה נגמר את חצית את הגבול האחרון את חוזרת הביתה".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
