שני הגברים תפסו ברגליי וגררו אותי לאורך הקרון בזמן שעוד שני גברים נכנסים לקרון.
ארבעתם הקיפו אותי, הרגשתי מפוחדת בלי יכולת להגן על עצמי בטח שלא עם כנף אחת רק התפללתי שאף אחד לא מצא את אורי.
"נראה כמו קרב אבוד מראש מעורבת כדאי לך לוותר ולבוא אתנו", הם צחקו בקול מסתכלים עליי בחיוכים מבחילים ושרירים מנופחים.
קמתי לאט על הרגליים הידקתי את הרצועה לכתף שלי והרמתי מבטי אליהם, "אני חושבת שאני ינסה את הסיכויים שלי בכול זאת".
שלחתי יד לאחד המושבים והרמתי את הרגל שלי גבוה מעיפה את אחד הגברים לאחור שלפתי במהירות את הכנף שלי והעפתי את הבחור מאחוריי אבל שני הגברים שנותרו שלפו את הכנפיים שלהם בכעס.
אחד מהם בעט לי ברגליים גרם לי ליפול על הברכיים בזמן שהשני מכווץ את האגרוף שלו לכיווני.
נפלתי על הרצפה שאני מרגישה שובל של דם נוטף מהאף שלי חיכיתי למכה הבאה ניסיתי להגן על הפנים שלי אבל במקום זה נשמעו יריות.
צמרמורת חלפה בי עצמתי את העיניים שלי חיכיתי לכאב הנורא של הכדור אבל לא הרגשתי כלום פתחתי לאט את העיניים הגברים שעמדו מעליי נפלו על הרצפה שדם צובע את הבגדים שלהם.
הרמתי מבטי אל אותו אחד שירה בהם והוא חייך לעברי.
"אמרתי לך שאני לא יכול להפסיק לדאוג לך", אדם חייך לעברי עם הגומה הבודדת שלו קמתי במהירות אליו והכנסתי את הכנף שלי חזרה.
חיבקתי אותו חזק והוא מעך אותי בין ידיו השריריות.
"מה אתה עושה כאן? איך ידעת שאני פה?", שאלתי בקול רועד בחיים לא הייתי שמחה לראות את אדם כמו ששמחתי לראות אותו עכשיו.
"אמיר התקשר אליי הוא אמר לי שאת כאן ואולי תצטרכי עזרה והוא צדק, צרות רודפות אותך ליה".
אדם אמר בחצי חיוך אבל זאת הייתה אמת קשה.
תפסתי בידו של אדם והובלתי אותו לקרון בו השארתי את אורי.
*
נטלי חיכתה לנו בתחנת הרכבת אני אורי ואדם ירדנו מהרכבת והתקדמנו לעברה שהיא מתקרבת אליי ומחבקת אותי.
לא היינו האחיות הכי קרובות שיש אבל נראה שנינו התבגרנו ועברנו הרבה, "אדם", נטלי קראה בשמו והוא חייך אליה חיוך מתנצל.
"אם אי פעם תצטרך משהו אתה תמיד יכול לפנות אליי", נפרדתי מאורי והוא ונטלי יצאו מהרציף במהירות בכדי לא לעורר חשד.
"מצאת אותו בין הקטנים?", אדם פנה אליי כשהרוח מעיפה את שערו הסתובבתי אליו ונשמתי עמוק מרגישה כאילו ירדה לי אבן מהלב עכשיו שאני יודעת שאורי בסדר.
"כן ריחמתי עליו כל כך בצד של בני הנפילים הם משנים אותם ומכניסים אותם לשדה הקרב ובצד של מועצת הכנפיים מענים אותם בשביל להוציא מהם מידע".
אדם התקדם לעברי הוא חיבק אותי אבל עכשיו החיבוק שלו היה יותר מנחם.
"אני מצטער ליה על שהלכתי ואני מצטער על מה שג'ון עשה לך", הוא אמר ואני שתקתי אני מתארת לעצמי שלראות אותי עם כנף אחת היה מפתיע עברו.
"אבל אני חושב שאני יכול לעזור לך, מסדר הכנפיים העביר אותי לגור במסווה באחת הערים לא רחוק מכאן ושם פגשתי מישהו מיוחד ואני חושב שהוא יוכל לעזור לך עם הכנף שלך".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
