אספתי את הדברים שלי הכנסתי את הבגדים הבודדים שהיו לי לתוך תיק גב זרקתי בניהם את הטבעת שג'ון הביא לי.
אני לא יודעת לאן אני הולכת מכאן אני רק יודעת שאני לא מסוגלת להיות כאן, גם אם יהרגו אותי בדרך לפחות אצטרף אל ג'ון.
טענתי את אחד האקדחים שגנבתי מהנשקייה בכדורים, אני מצב שאני הולכת מכאן מבלי לתקוע למנהיגה שלהם כדור בין העיניים על כל מה שהיא עשתה לג'ון.
הכנסתי את האקדח אל מאחוריי גבי הידקתי את רצועות התיק לכתפיי וירדתי בשקט אל קומת המרתף.
בשעה הזאת של הלילה, המוסד היה רק אבל בכול זאת נאלצתי להתחמק מכמה שומרים בדרך לשם.
הייתי במרחק של כמה מטרים ממנה כשפיצוץ נשמע ברחבי המוסד.
האזעקה פעלה ברעש מחריש אוזניים שומרים רבים נשמעו ברחבי המסדרונות כשהם רצים מצד לצד.
רצתי במהירות אל התא לראות שאף אחד לא שיחרר את המנהיגה שלהם עמדתי צמוד לזכוכית הנחתי את ידי עלייה.
הבטתי באדי, מנשק את שפתיה של אליאנה ואז מוציא סכין מהחגורה שלו וחותך את צווארה.
אדי שמט את גופה לרצפה ופנה אל הדלת, הוא הופתע לגלות אותי עומדת מחוץ לחדר.
"ליה יקירתי כמה זמן את עומדת כאן?", הוא ניקה במטלית לבנה את הדם מהידיים שלו.
"מספיק זמן כדי להבין שאתה המנהל שהיה לה רומן איתו מספיק זמן בשביל להבין שהמלחמה הזאת באמת הייתה יכולה להיגמר לפני שנים אבל לא בכך שהיית מסגיר אותנו לידה אלה בכך שהיית מספר את האמת ושולח אותנו לחסל אותה".
קולות יריות נשמע מבחוץ אבל אף אחד מאיתנו לא זז נשארנו לעמוד זה מול זאת.
אדי הביט בי במבט חושב ואז השפיל מבטו וצחק.
"אני ראש מסדר הכנפיים אני לא יכול לתת לדבר כזה להחתים את השם שלי אבל אני מודה נתתי לאהבה שלי אלייה לשחק לי במוח נתתי לה לעשות כרצונה והרגתי כל בן נפילים שהגיע הנה ופתח עלייה אבל זאת אהבה לא? היא גורמת לך לאבד אשתונות, את לא חושבת?".
אדי שלף את הסכין שלו והתקדם לעברי.
"יש לי כל כך הרבה דם על הידיים מה זאת עוד טיפה בשבילי? כל כך חבל לי ליה יקרתי היית יכולה להיות שומרת מדהימה".
אדי רץ לעברי אבל אני כבר שלחתי את ידי אל האקדח מאחורי גבי וירתי בו לפני שהספיק להתקרב אליי.
הוא צדק יש לנו כל כך הרבה דם על הידיים.
עברתי מעל גופתו של אדי ויצאתי מקומת המרתף אל עבר הרעשים שנשמעו ממגרש החנייה.
בני נפילים רבים תקפו את מסדר הכנפיים, אמיר הגיע אליי בריצה הוא ניסה להרחיק אותי משם אבל גופי קפא במקום כשראיתי אותו.
ג'ון עמד באמצע הרחבה בגדיו היו קרועים שערו מבולגן ועור מלא בחתחים.
הוא תוקף את לב ודריק, המבט על פניה של לב לא בישר טובות היא רוצה נקמה היא רוצה להרוג אותו על מה שעשה לדן.
"ליה אנחנו חייבים ללכת מספרם גובר עליינו", אמיר התחנן.
"אני לא יכולה הוא חי הוא פה", דחפתי את אמיר ממני ורצתי אל עבר לב היא עמדה עם סכין בידיה חתחה את הגבו של ג'ון.
דחפתי אותה לאחור והתגלגלנו בפראות על החצץ, היא קמה והביטה בי בכעס וזרקה את הסכין לעבר בן נפילים שרץ אלינו.
"מה את חושבת שאת עושה?", היא צרחה עליי כשחסמתי את דרכה.
כיוונתי מולה את האקדח שלי, "אני לא אתן לכם להרוג אותו".
"הוא הולך לשלם על מה שהוא עשה לדן ואם תעמדי בדרכי ליה אני אפגע גם בך".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
