יצאתי מהרכב לפני שאמיר או דריק יספיקו לעצור אותי והתקדמתי על עבר ג'ון במהירות.
"ליה עצרי", דריק קרא לעברי הסתובבתי לאחור וראיתי את כולם יוצאים מהרכבים ושולפים את הכנפיים שלהם בפראות.
עמדתי במרחק כמה מטרים מג'ון הוא הסתכל עליי אבל עיניו היו ריקות הוא עמד כמו פסל התקדמתי עוד צעד לעברו והכנפיים שלו נפרסו לצדדים מעיפות אבק מהכביש.
"אני יודעת שהיא בתוך הראש שלך אני יודעת שאתה לא שולט בדברים שאתה עושה אבל יש גבול מסוים לדברים שאני מסוגלת לסלוח עלייהם ג'ון אז אני מתחננת בפנייך תחזור אליי לפני שיקרה משהו ששנינו נשלם עליו את המחיר".
קיוויתי לרגע קטן של נס, קיוויתי שהנשמה של ג'ון לא נהרסה שהוא עוד קיים שם בפנים אבל זה היה נראה כאילו שום דבר לא קורה בתוכו.
הורדתי את החולצה שלי נשארתי בחזית הספורט שלי ועם הרצועה השחורה סביבי והוצאתי את הכנף שלי החוצה אבל גם למראה הכנף הבודד שלי ג'ון נשאר אדיש.
הוא התקדם רק צעד לעברי ואחריו התחילו לרוץ כל בני הנפילים שהיו אתו הם פנו אל עבר דריק והשאר.
ג'ון עמד מולי הוא שלח את ידו אל הצוואר שלי אבל התכופפתי נשענתי על הכנף שלי והעפתי לאחור הוא קם במהירות לא אנושית לעברי אבל דריק הניח את ידו על החזה של ג'ון והעיף אותו לאחור לפני שג'ון הספיק להגיע אליי.
יריות נשמעו מאחוריי הסתובבתי במהירות צפיתי איך בני הנפילים נופלים על הרצפה מהיריות של דן ואמיר אבל מספרם גבר עלינו.
רצתי אל עבר לב תפסתי בכנפיים של בן הנפילים שהכניע אותה לרצפה הוא צרח בכאב ודן הסתובב וירה לו בחזה.
לב קמה שהיא מסתכלת עליי בחצי חיוך, "תודה".
זה נמשך במשך דקות ארוכות ניסיתי לעזור כמה שהצלחתי אבל עם הכנף הבודדת שלי השאר נאלצו להגן עליי.
ג'ון תפס בדריק והעיף אותו לעברנו דריק פגע בי ובאמיר ונפלו על הרצפה.
נראה שהצלחנו להתגבר על רוב בני הנפילים אבל אף אחד מאתנו לא הצליח להתגבר על ג'ון.
לב רצה לעברו אבל ג'ון תפס בה והעיף אותה על אחד הג'יפים שהתעקם מעוצמת הפגיעה של לב.
דן רץ לעברו בכעס אבל ג'ון העיף אותו באוויר, דן פרס את כנפיים שלו ונחת על ג'ון הם התגלגלו על הכביש בפראות.
ג'ון קם במהירות תפס בשערו של דן והטיח את ראשו על הכביש בעוצמה, התקרבנו כולנו אלייהם במהירות אבל לא הפסקנו להגיע בזמן.
ג'ון שלח את ידו לתוך החזה של דן ותלש ממנו את הלב שלו ..
לב נפלה על ברכיה והצרחה שלה נשמעה בכול הכביש.
ג'ון קם כשידו מלאה דם והאצבעות שלו עוד אוחזות בלב של דן.
דריק תפס בידי ומשך אותי לאחור אבל לא יכולתי לזוז לא יכולתי להסיט את המבט שלי ממנו.
ג'ון עמד להתקרב לעברנו אבל לפתע הופיעה בסוף הכביש המנהיגה שלהם היא שרקה וג'ון הסתובב לעברה במהירות.
"זה מספיק בואו נזוז", היא פנתה אל בני הנפילים הבודדים שנותרו בחיים והם התקרבו לעברה בריצה.
"זאת היא דריק", אמרתי לו אבל הוא לא זז, הוא ידע שזה קרב אבוד היא נעלמה כשג'ון ובני הנפילים אחריה.
לב רצה אל עבר דן ונפלה עליו בכאב הבכי שלה העביר בכולנו צמרמורות הסתובבתי אל עבר אמיר דמעות ירדו מפניו התקדמתי לעברו חיבקתי אותו והוא תפס בי בידיים רועדת.
"אני כל כך מצטערת".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Siêu nhiênעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
