שכבתי על המיטה בתא המעצר במסדר הכנפיים, דריק פחד שאעשה לו משהו או לעצמי אז הוא השאיר אותי להעביר את הלילה כאן.
לא הצלחתי להירדם, כל פעם שעצמתי את עיניי ראיתי את דריק משליך את ג'ון מעבר לגשר קולו מכה במים הדהד באוזניי.
הדלת הכבדה חרקה כשנפתחה אמיר עמד שם והביט בי בדאגה.
"ליה?", קולו היה חלש הוא צעד לתוך התא הסתובבתי עם גבי אליו במהירות שלא יראה את הדמעות שוב מציפות את העיניים שלי.
"ליה", קולו נשבר כשהוא התיישב על קצה המיטה גם הוא איבד את האיש שאהב רק לפני כמה ימים אבל אולי מצבו טוב ממני אין לו את הזיכרון הכואב של מגע ידיו של המבט החם.
ניסיתי להיות כל כך חזקה אבל לא יכולתי להחזיק את עצמי באותו הרגע בכיתי בקולו וצרחתי אל תוך הכרית בכאב שלא ידעתי מעולם.
ידו החמה של אמיר תפסה בזרוע שלי הוא הרים אותי אליו ומחץ אותי בין ידיו כששנינו בוכים כמו ילדים קטנים.
"אני רוצה למוות אני רוצה למוות כל כך אמיר רק תהרוג אותי אני רוצה לצטרף לדן לבן לאורי אני רוצה להצטרף לג'ון".
"לא לא ליה את לא יכולה לוותר לא עכשיו המנהיגה שלהם כאן אנחנו כל כך קרובים לשיים סוף למלחמה הזאת אנחנו לא יכולים לתת למוות שלהם להיות לחינם אנחנו חייבים להם את זה".
שילבתי את ידי בידו של אמיר והנהנתי לחיוב לפני שחזרתי לשכב על המיטה אחרי לילה שלם ללא שינה הרגשתי סוף סוף עייפה.
אמיר משך מעליי את השמיכה בידו השניה הוא נשאר לצידי עד שנרדמתי ויצא מהחדר.
אמיר חזר אחרי כמה שעות להעיר אותי הרגשתי שישנתי רק כמה דקות אבל מסתבר שהעברתי חצי יום בשינה, "ליה קומי, רון כאן".
תפסתי בידו של אמיר כאילו חיי תלויים בו עד שהגענו אל רון לא ראיתי אותו במשך כמעט שלוש הוא רץ לעברי וחיבק אותי חזק.
"אני מצטער ליה אני כל כך מצטער".
רון עזב את האקדמיה לפני שלוש שנים הוא התאהב באנושית ובחר לחיות איתה מתחת לראדר זאת ההחלטה הכי חכמה ששמעתי בחיים שלי.
הוא לא רצה כל קשר לעולם הזה אבל הוא היה החבר הכי טוב של ג'ון גם הוא היה צריך להיפרד ממנו.
הוא מחה את הדמעות שלי באגודל שלו כשהתיישבנו הוא ראה שקשה לי לדבר אז הוא עשה את זה במקומי.
הראה לי תמונה של הבן שלו ואמר לי שלבן השני שלו שיוולד בעוד כמה שבועות הוא רוצה לקרוא ג'ון ואני הערכתי את המחווה.
דריק התקרב לעברנו בחשש אני רוצה לגרום לו לשלם על מה שעשה אבל הרגשתי כל כך ריקה שלא יכולתי לפנות אליו.
"אני צריך את העזרה שלך לרגע רון".
דריק ורון הביטו במראה שהשקיפה על תא המעצר בו החזיקו את המנהיגה אף אחד מהם לא ניסה לעצור אותי שעקבתי אחריהם.
נשענתי על הקיר מאחוריי והבטתי בה הכול בגללה הכול באשמתה.
"כן אני זוכר אותה, אליאנה, היא ואחותה התאומה למדו איתי ועם ג'ון בשכבה הם היו סוג של תופעה על טבעית אפילו בעולם שלנו, אימא שלהם מתה בלידה וכל מה שהיה להן זה אחת את השניה".
רון נשם עמוק והמשיך כשהוא מביט בה.
"הן היו חזקות יחד הייתה להם יכולת לשלב את הכוחות בניהם ולייצור דברים שהיה אסור עליינו להתעסק בהם, אני לא מופתע שזאת היא, אני לא מופתע לצרות שהיא גרמה היא תמיד הייתה בעייתית בזמן שהיינו תלמידים היא אפילו ניהל רומן עם מנהל האקדמיה ואז גרמה לפיטורים שלו".
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
