איאן ניתק את השיחה הוא היה חייב ללכת והבטיח שיתקשר שוב אם יהיה לו משהו חדש לספר.
איאן ודריק היו היחידים שידעו את האמת על ג'ון כשהשאר היו בטוחים שהוא עזב אותי ומת ואני נשבעת שלפעמים הייתי בטוחה שג'ון באמת מת או לפחות העדפתי לחשוב ככה.
ביום האחרון של האקדמיה במסיבת הסיום של המחזור שלנו ג'ון עזב בהבטחה שהוא יחזור תוך יום אחד וייקח אותי אל הדירה שקנה מעל לפאב.
בית שחיכה רק לנו אבל מאז הוא לא חזר, שנתיים שלמות שהוא לא חזור שהוא פגע בי שכח אותי ואני חיכיתי במשך שנתיים שמלאות בכאב!
לקחתי את המחשב וזרקתי אותו בפראות על הקיר המחשב נשבר והדמעות שלי לא עצרו את עצמן.
איך הוא היה יכול לעשות לי את זה? הוא הבטיח שיחזור, שיבוא להיות איתי, להגן עליי.
הוא הבטיח שנעבור יחד לבית משלנו ונקים משפחה חדשה אבל הוא שיקר הוא מעולם לא חזר!
אבל לא יכולתי להאמין לזה, לא יכולתי לחשוב על זה שג'ון הלך והצטרף לאותה קבוצה של בני הנפילים שרוצה להיפטר ממני ומהאחים שלי, לא זה שקר!! נתתי לו הכול אהבתי אותו!
"ליה", דפיקות נשמעו על הדלת אדם כמעט שבר אותה בניסיון להיכנס לחדר שלי.
"תעזבו אותי בשקט!", דרשתי ואדם התרחק מהדלת, נשכבתי על המיטה ושלחתי יד אל מתחת לכרית שלי הוצאתי את הטבעת עם היהלום השחור שג'ון נתן לי.
אני לא חושבת שהוא מת ואני לא חושבת שהוא הצטרף אל אותה קבוצה אבל אם זה נכון אם ג'ון בגד בי והצטרף אליהם אני נשבעת אני אהרוג אותו בעצמי.
המחשבות סחפו אותי ונרדמתי לכמה שעות, שקמתי כבר היה מאוחר בלילה.
יצאתי אל הסלון שהיה ריק, לב ישבה במרפסת לבדה, יצאתי והתיישבתי בכיסא לצידה הרוח הקרה של הלילה העבירה בי צמרמורת.
מהמרפסת היה אפשר להשקיף כמעט על כל העיר אהבתי לשבת כאן הנוף עזר לי קצת לשכוח מג'ון.
"איפה הבנים?", שאלתי את לב היא הרימה את מבטה מהטלפון שלה, "הם יצאו לפאב לשתות אדם לא רצה אבל בסוף הם שכנעו אותו".
לב הסתכלה עליי במבט לא מובן לקח לי זמן לפענח את העבודה שהיא יודעת עליי ועל אדם שהיא כנראה הרגישה את ההילה שלנו.
"ליה אני לא רוצה להתערב אבל אם זה ימשיך ככה את תשברי לאדם את הלב".
"אני לא רוצה להיות חצופה לב אבל מה שיש בני ובין אדם זה לא העניין שלך והוא יודע טוב מאוד את הגבולות".
לפחות אני מקווה שהוא יודע את הגבולות אני באמת לא רוצה להכאיב לו.
"אני יודעת שזה לא העניין שלי אבל אני באמת חושבת שהגיע הזמן שתשכחי מג'ון, הוא לא יחזור הוא נעלם אני לא הצלחתי להרגיש את ההילה שלו בשום מקום אפילו החיבור שלכם נעלם כבר שנתיים עברנו ליה הגיע הזמן שתתבגרי כי אם לא מצאת אותו עד עכשיו את גם לא תמצאי".
לב הייתה קשוחה אני בטוחה שהיא לא אמרה את זה בכוונה רעה אבל זה היה כואב מידי לשמוע.
"אל תעזי להגיד לי להתבגר לב כשאת תקועה עדיין בעבר את חזרת לדן רק כי רון עזב אותך בשביל אנושית, את האמת לב אני לא יודעת למה את כאן בכלל? למה לא נשארת באקדמיה להיות מדריכה כמו נטלי?".
קמתי מהכיסא בכעס והתקרבתי אל עבר המעקה.
"אני נשארתי בכדי להגן עלייך! על אמיר על האחים שלך", היא אמרה בכעס ואני חייכתי לעצמי.
"לא ביקשתי ממך שתגני על המשפחה שלי, לא ביקשתי מאף אחד", שלפתי את הכנפיים שלי עליתי מעל המעקה וקפצתי משם.
YOU ARE READING
שייכים - בני הנפילים 3
Paranormalעונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "לב ודן הם יותר מידי! הם לא צעירים בכלל בכדי להתחתן?". "אני לא בטוחה שאני הבן אדם לנהל אתו את השיחה הזאת אני הסכמתי להתחתן עם ג'ון עוד כשהיינו באקדמיה, הייתי בטוחה שאהיה אתו לנצח ותראה לאן החיים הובילו אותנו" .
