החלק שלי בך

פרק 24

תיאו:
כשחזרתי הביתה מהעבודה, ישירות לחדר המשותף שלי עם אסייה, ציפיתי לראות אותה.
ליבי הלם בחוזקה כשלא ראיתי אותה בחדר.
״אסייה?״ קראתי בשמה.
״תיאו!..״ שמעתי אותה צועקת בקול רועד. ראיתי אותה עומדת ברחבה שליד הכניסה, אלו שהמדרגות מובילות אליה.
״אסייה? מה קרה?״ שאלתי.
״א...אני מתגרשת ממך. תיאו אבן-חן.״ אמרה וליבי עצר.
״מה? אסייה...את בסדר?..״ שאלתי וקיוויתי שאני הוזה.
״זה הכי טוב לש..שנינו תיאו. אני חשבתי על זה.״ אמרה בדמעות.
״את לא בסדר כרגע אסייה. עובר עלייך הרבה. תחשבי שוב. בהיגיון. אני לא כועס כרגע.—״
״זה סופי...תיאו..״ אמרה ואז שמתי לב שהיא מחזיקה מסמכים בידה.
״ידעתי שתעשי את זה!!״ אימי פתאום צעקה עליה.
״אמרתי לך תיאו! אמרתי לך, בני!״ אימי המשיכה ובעיניי הדמעות כאבו.
בדקתי עם היא חתמה וחתימתה בהחלט הופיעה שם.
רק היום חזרנו מהבית חולים,
רק היום חזר הזיכרון שלה,
רק היום השלמנו רשמית,
רק היום התגרשנו.
אסייה המשיכה לבכות מולי, אבל פעם ראשונה שזה לא כאב לי.
זרקתי את הניירות גירושים על הריצפה, והלכתי לחדרי.
זה סיוט. זה סיוט וזה יעבור.
אין מצב.
לא, לא, לא.
אין מצב שזה קורה.
אימי הגיעה לחדרי והביאה את המסמכים איתה.
״אל תראה לה שאתה חלש תיאו. תחתום! תראה לה שאתה יותר חזק ממנה ואתה לא צריך אותה בכלל!!״ אימי אמרה והושיטה לי עט.
בכאב ובדמעות, חתמתי.
אסייה:
לא ישנתי בכלל הלילה.
כי ריח הבושם חסר לי.
החום שלו, שאני מרגישה ברגע שהוא נכנס לחדר, חסר לי.
הוא חסר לי.
בנפש, ופיזית..
תיאו חסר לי.
כל הלילה בכיתי. עיניי אדומות מרוב הכאב.
אף אחד לא מבין.
הוא גם לא נילחם עליי.
הוא לא שאל. המסמך העביר לו את הכול מבחינתו.
שברתי לעצמי את הלב, כדי להציל אותו.
כדי להציל את תיאו שלי.
כשיצאתי מהחדר, ראיתי את תיאו.
״תיאו, אני יודעת שאתה פגוע ממני כרגע אבל בבקשה תן לי קצת זמן להסביר את עצמי. אני—״ אמרתי והוא קטע אותי.
״אין לך כבר מה להסביר לי אסייה. אני כבר יותר לא מתחנן אלייך שתישארי. אני ניסיתי להציל אותך, ניסיתי לרפא אותך אבל אי אפשר לשנות את זה שאת דפוקה. אלוהים, מהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי שיש אצלך משהו לא בסדר, אבל לא חשבתי שפיצול אישיות זה חלק מזה.״ אמר ומילותיו הכאיבו לי.
״ו..חשבתי על זה בלילה..אם את רוצה ללכת, את יכולה ללכת.
אם את רוצה להתגרש, אנחנו נתגרש. את רוצה להישאר פה גם שאין לך יותר מה לעשות איתי? תישארי. אני כבר חתמתי על המסמכים האלו. לכי תגישי אותם.״ תיאו אמר ואז בא ללכת ועצרתי אותו.
ואז הוא זרק לעברי את המסמכים.
״תיאו...תעצור..״ אמרתי בקול חנוק מבכי.
״אני זה שמתגרש ממך עכשיו אסייה.
את בדיוק כמו דליילה עכשיו בעיניי, כלום.״
המילים האלו הכאיבו לי.
הן כמו חץ ישיר ללב.
״אתה לא באמת מתכוון לזה עכשיו...״ אמרתי בכאב.
״את מוזמנת להיצטרף לדליילה עכשיו.״ אמר ובעיניו הכחולות ראיתי כאב.
״לא..תיאו!..״ צעקתי אחריו אך הוא הלך והתמוטטתי על הריצפה.
לינה מייד ניגשה אליי עם מטלית וניגבה את פניי.
״תיאו!!״ צעקתי שוב ובכיתי חזק כל כך כמו שלא בכיתי כל חיי.
״אני זה שמתגרש ממך עכשיו אסייה. את בדיוק כמו דליילה עכשיו בעיניי, כלום.״
״תיאו...תחזור...אתה לא מבין..״ המשכתי למרות שהוא כבר לא שמע אותי.
תיאו עזב אותי.
בזמן שרק רציתי להגן עליו.
אני חייבת ללכת. אני צריכה ללכת.
אני לא יכולה להיות כאן יותר.
כואב לי מידי.
תיאו:
אלוהים יודע שמה שאמרתי לה מכאיב גם לי בכל נשימה ואני מתחרט על כך, אבל היא פגעה בי.
אחרי כל מה שעשיתי בשבילה...חשבתי שאנחנו..
הלכתי אל האישה היחידה שידעתי שלא תאכזב אותי.
סבתא שלי מצד אבי.
״אה..תיאו? בני? מה קרה?״ שאלה.
״סבתא...אני יכול להישאר כאן הלילה?..״ שאלתי בכאב.
״כן בטח...כנס..״ אמרה ונתנה לי להיכנס.
״אז מה קרה אריה שלי?״ שאלה.
״אסייה..״ לחשתי בכאב.
״מה קרה איתה תיאו?״
״אנחנו מתגרשים..״
״מה? למה? אבל אסייה—״
״היא רוצה להתגרש, סבתא. היא הביאה לי את המסמכים.״
״שמעת את הצד שלה?״
״היא אמרה שזה הכי טוב לשנינו. ושזה סופי.״
״לא. תיאו משהו פה נראה לי לא הגיוני בני. סיפרת לי על אסייה כל כך הרבה דברים. זה לא נשמע לי משהו שהיא- על פי איך שתיארת אותה ומה שסיפרת לי עליה שהיא תעשה דבר כזה תיאו.״
״היא בכתה מולי. היא אמרה לי לעצור רגע.״
״ועצרת?״ שאלה ורגש של אשמה בער בי פתאום.
״לא...״ לחשתי.
״למה?״
״אני פגוע. רק אתמול חזרנו מהבית חולים, רק אתמול הזיכרון שלה חזר אליה, הכול קורה מהר מידי.״
״אז בגלל שאתה פגוע, לא הקשבת עד הסוף?״ אמרה בכעס.
״כ..כן..״ לחשתי.
״חתמת על המסמכים הללו? על המסמכי גירושים?״
״כן..״
״אימא שלך הייתה לידך?״ סבתי שאלה בזעם והנהנתי בהבנה.
״אתה כבר לא יודע מספיק על אימא שלך תיאו?״ המשיכה.
״אתה לא יודע שהיא מנעה מאביך הרבה פעמים לבוא אליי? אתה לא זוכר שאביך בא איתך בסתר לכאן המון פעמים? היא נכנסה לך לראש תיאו. ואתה נפלת במשחק שלה..״ סבתי אמרה בצער.
״את חושבת שהיא תיכננה את זה?״ שאלתי.
״אני אומרת שכדי שתבדוק שהיא לא עשתה לבחורה המסכנה משהו.״
״פאק..״ מלמלתי.
״מתי המשפט גירושים?״
״מחר..״
״לך אל אסייה. אני לא רוצה שתישן כאן כרגע. היא עושה אותך מאושר תיאו. מאושר יותר ממה שהיית עם דליילה. אז רוץ אליה ותחבק אותה חזק, ותגרום לה לדבר. תדובב את אסייה ותנסה להבין למה היא רוצה להתגרש ממך. בתקווה שהיא לא חושבת שוויתרת עליה.״
״אני הולך. אני אעדכן אותך..בסדר?״ אמרתי ונכנסתי לאוטו.
************
״אסייה!״ קראתי כשנכנסתי אל האחוזה.
בדקתי בחדרה, החדר שלה היה ריק.
הסתכלתי בארונה ובשידות, הכול היה ריק.
״לינה..איפה אסייה?!״ שאלתי כשנכנסתי למטבח ולינה הביטה בי בכאב.
״היא...היא הלכה תיאו...״ אמרה בדמעות וליבי נשבר.
״היא לא...תגידי לי שלא לינה. תגידי לי שאת עובדת עליי..״
״אני...אני מצטערת!״ אמרה בבכי מר והלב שלי נזרק על הריצפה.
״בגלל מה שאמרתי לה..״ לחשתי.
״את יודעת לאן היא הלכה נכון? את יודעת למה היא באמת רצתה להתגרש. לינה, תספרי לי.״ התחננתי בפניה.
״א..אני לא יודעת כלום!״ אמרה ושטפה את הכלים.
״את יכולה רגע לעזוב את הכלים? הבת שלך הלכה כרגע ואף אחד לא יודע איפה היא.״
״מה אתה רוצה שאעשה תיאו?! רוצה לשמוע משהו אמיתי? היא הלכה בגלל מה שאמרת לה. היא הלכה לטובתך תיאו. גם היא שבורת לב. גם היא..לא משנה.״
״את יודעת למה היא רצתה להתגרש נכון?״
״לא אני לא!״
״לינה..״
״לא.״ ענתה בתוקף.
״היא הלכה בגללי. היא רצתה..אוי אלוהים.״
אסייה, אני צריך למצוא אותה. הכול קרה מהר מידי. יותר מידי.