החלק שלי בך

פרק 28

אסייה:
״אז אירוע פתיחה של העבודה אה? את הולכת עם מישהו?״ תיאו שאל.
וואו. הוא חייב לדעת הכול אה?
או שהוא מקנא?
ממ...לא יודעת.
״אה..לא. הולכת לבד. למה?״
״טוב, אני גם קיבלתי הזמנה אז חשבתי שנוכל ללכת ביחד.״
״ביחד?..אה..אני אבדוק את זה עם חברה שלי—״
״אם את לא רוצה אסייה, את לא חייבת. את יודעת אני לא אכעס או משהו. פשוט תגידי את זה.״ הוא אמר בקול מיואש.
״אני לא יודעת תיאו..זה קשה לי כרגע..מאוד.״ לחשתי.
״אני יודע. גם לי זה קשה.״ לחש בחזרה.
״אני..מצטערת..אני ארד כי גם ככה כבר הגענו.״ אמרתי במבוכה ובאתי לצאת מהאוטו אך הוא תפס בידי.
״אל תתחמקי ממני. רק היום נפגשנו אחרי שנה. אני יודע שזה קשה..אבל אני כבר יודע מה קרה. אני לא אומר שעכשיו נעמיד פנים שהכול טוב ונחזור למה שהיינו כי הכול לא טוב. ואני שוב, מצטער שהכול ככה.״
אין לך מושג מה קרה.
״אתה חושב שאתה יודע תיאו..אבל אתה לא יודע כלום.״ אמרתי והסתובבתי ללכת.
״מה זאת אומרת? רגע, אסייה!״ צעק מאחורי והלכתי.
לא רציתי שיראה את הדמעות בגלל מה שאני יודעת עליו.
זה יכול להרוס אותו.
ואני לא יכולה להיות איתו עד שהוא לא ידע זאת.
אחרת..אפגע בו יותר ממה שכבר פגעתי.
תיאו:
אין ספק שהיומיים האלו עברו בציפייה כבדה.
לא חשבתי שעד כדי כך אחכה לאירוע של בייקרי, בשביל לראות שם מישהי.
אתמול אסייה לא באה ללינה, כמו שהיא אמרה שלא תוכל וגם היום, מין הסתם היא לא באה אבל אני מאמין שמחר היא כן תבוא.
״אז אתה הולך בשביל הבחורה שלך אה?״ רוי אמר.
״עזוב אותי, לך תדע אולי תכיר שם מישהי סוף סוף.״ עניתי לו.
״אאוץ׳ נקודה רגישה. אבל ברצינות, אני מחכה למישהי שנכונה לי. האחת והיחידה.״
״לך תדע אולי האחת והיחידה הזאת היא נמצאת במסיבה הזאת.״
״לא נראה לי תיאו. כל הסביבה של בייקרי היא לא...אני לא צריך להסביר לך.״
״כן. אני בהחלט מבין. אבל לך תדע אולי תציל איזו מישהי.״
״אני מקווה שלא.״
כן, גם אני.
כשנכנסנו לאולם, היינו צריכים לעבור דרך המסדרון של המשרדים הבכירים. וביניהם, גם המשרד של אסייה היה שם.
מזכירה אישית.
ערמומי רפאל הזה.
למה צריך מזכירה אישית כשיש מזכירה כללית?
לא משנה. הוא יעז להניח את הידיים שלו עליה והוא מת.
״הו מר תיאו, נחמד לראות אותך. לא ציפיתי שתבוא.״ אמר רפאל בחיוך הערמומי שלו.
״כן. גם אני לא ציפיתי.״ עניתי בקרירות.
הבן אדם הזה חייב לי מיליונים. לא שזה באמת ישנה את חשבון הבנק שלי, אבל עדיין כסף זה כסף.
״שנעבור לשתות רגע משהו?..אה תסלח לי רגע.״ שאל ואז הלך לכיוון הכניסה.
הסתובבתי כדי לראות מי האורח שגרם לו לעזוב את הכול ועד כמה בן אדם חשוב הוא.
כשהסתובבתי, ראיתי את אסייה מולי בשמלה בצבע ורוד עדין, בעלת מחוך ושרוולים ארוכים ונפוחים. חצאית השמלה הייתה צמודה וקצת מעל הברכיים. שיערה  החום היה פזור וגלי, ועיניה הכחולות נצצו.
היא נראית מושלם.
היא מושלמת.
הכול אצלה מושלם.
לידה, עמדה מישהי בלונדינית שלבשה שמלה שחורה. שתיהן ציחקקו עד שרפאל הגיע אליהן.
אסייה:
״אסייה..כמה טוב לראות אותך. ואיזו שמלה יפה. ממש מחמיאה לך.״ רפאל התקדם ואמר לי.
״גם טוב לראות אותך לוסי.״ אמר לה בזמן שהמשיך להביט עליי והרגשתי לא בנוח.
״המקום נראה טוב ככה.״ אמרתי.
״כן, אני יודע. הכול בזכותך ומתכננת האירועים האישית שלי.״ אמר ועבר להסתכל על לוסי.
״מר בייקרי, המקום נראה מהמם. בהחלט הספק הסידור מטורף בשביל יומיים.״ לוסי אמרה לו.
״אני יודע. שוב, הודות לאסייה.״ הביט בי שוב ובא להניח יד על כתפי אך פתאום תיאו הופיע לידו.
והוא נראה מהמם.
חליפה עם מכנס מחויט שחור וחולצה שחורה חלקה.
הוא נראה טוב בהחלט.
והודתי לאלוהים שהוא הגיע בדיוק בזמן.
״רפאל..נראה לי ששכחת את ההצעה שלך שנשתה משהו ביחד.
אז באתי להזכיר.״ תיאו אמר לו בקול טעון.
״הו כן, מר תיאו. פשוט אמרתי שלום בסך הכול למזכירה האישית שלי. תכיר- זאת—״
״אסייה.״ תיאו לחש וקטע אותו.
״אה..אתם מכירים?..״ רפאל שאל באי נוחות.
מגיע לך.
תרגיש מה זה.
״יש לנו עבר משותף ביחד.״ תיאו ענה והביט בי.
הפעם לא הרגשתי אי-נוחות אלא ביטחון.
״מה זה משותף..״ לוסי לחשה לי.
״לוסי!..״ לחשתי לה בחזרה.
״מה? זוגיות וכאלה? או סתם קרובים במושג אחר?״ רפאל שאל ותיאו נעץ בי מבט שלא הרתיע אותו.
״קרובים.״ תיאו ענה.
״טוב אה..אני צריכה ללכת עם לוסי לבדוק רגע משהו..היה נחמד לראות אותך מר בייקרי, תיאו..גם אותך..אה..נתראה בהמשך הערב.״ אמרתי והיא באה איתי.
זה הולך להיות ערב ארוך.
״את בסדר אסייה?״ לוסי שאלה.
״כן, כן. אני בסדר. רק שפשוט רפאל התנהג מוזר.״
״כן! הראש הבלונדיני הטיפש הזה ניסה להתחיל איתך בזמן שאת בכלל העובדת שלו! ועוד מול אחד הגברים החתיכים שראיתי מימיי.״ אמרה בהתלהבות.
״מי? את מתכוונת לתיאו?״ שאלתי.
״לא נו. זה שהיה לידו. חבר שלו. אני לא יודעת איך קוראים לו—״
״רוי. קוראים לו רוי.״
״רגע. אז למי מהם היה לך איתו קטע? שאני לא אהיה חברה חרא.״
״עם תיאו. אז אם את בעניין של רוי, לכי על זה.״ אמרתי לה וצחקתי.
״אבל רוי הזה הביט בך כאילו יש לכם משהו אז אין מצב—״
״לוסי, הוא הביט עליי ככה כי הוא לא ראה אותי שנה וקצת השתנתי. וחוץ מזה, הוא החבר הכי טוב של תיאו אין מצב שיש לו איתי משהו.״
״אוווו אז אנחנו נהיה קרובות משפחה!!״ לוסי התלהבה.
״זה יהיה מדהים אסייה! את ותיאו..אני עם רוי..כדי לי לנסות להתחיל איתו?״
״כן, לכי על זה.״ אמרתי בזמן שישבנו בבר.
״ערב טוב בנות, רוצות לשתות משהו?״ הברמן בדיוק הגיע.
״כן, אני אשמח לקוקטייל פירות. אה אסייה, מה את רוצה
לשתות?״
״אה..קולה זירו.״ עניתי.
״אין בעיה. שלוש קטנות והשתייה מגיעה אליכן.״ אמר הברמן והלך.
״אסייה, אני ממש מצטער על מקודם. לא התכוונתי לגרום לך אי נוחות כלשהי..״ פתאום רפאל התיישב לידי וליד לוסי.
״זה בסדר מר בייקרי. לא ידעת..״ עניתי בחיוך צבוע והוא הניח את ידו על כתפי.
״פס..את חייבת לראות איך הוא נועץ בך מבט.״ לוסי לחשה לי והסתכלתי מאחורי, לעבר תיאו שנראה עצבני.
״אסייה, אני יכול להזמין אותך למשקה?״ שאל.
״האמת שכבר הזמנו.״ לוסי התערבה.
״אז מה שהזמנתן, על חשבוני.״
תיאו:
ראיתי אדום בעיניים כשראיתי שרפאל נוגע ככה באסייה.
באתי להתקדם לעברם אך עצרתי כשראיתי איך אסייה מורידה באינטיליגנטיות מוחלטת את ידו של רפאל ממנה.
התרשמתי.
ראיתי בצד שאיזה ברמן מתעסק יותר מידי עם שתי כוסות שתייה ושופך משהו במשקה מוגז.
אוי אני מקווה שזאת לא כוס של בחורה או משהו. ואם כן, אני אלך ישר ואתקוף אותו.
״הו תודה לך.״ אסייה אמרה לאותו ברמן שהביא לה את הכוס שתייה שלה.
אותו כוס שהוא מזג לתוכה—
לעזאזל.
רצתי לכיוונה אך כבר היה מאוחר מידי.
היא שתתה חלק מזה.
הגעתי לשם והעפתי את הכוס מידה והכעס התנפצה על הריצפה.
״תיאו מה אתה עושה?״ אסייה שאלה כשהכוס התנפצה.
״מר תיאו, מה קרה?״ שאל רפאל ורציתי לחנוק אותו.
״בלעת את מה שהיה בכוס הזאת?!״ שאלתי בהיסטריה.
״כן. עד שבאת ושברת לי אותה!״
״מר תיאו מה נסגר—״
״שלא תעז לדבר! הברמן שלך שם לה בכוס משהו שהיא לא אמורה לשתות! ראיתי את זה במו עיניי!״ אסייה נראתה מבולבלת ורפאל נראה בהלם.
אותו ברמן ברח ורפאל סימן לשומרים שלו שירוצו אחריו.
״אסייה?..את בסדר?!״ חברה של אסייה הסתכלה עליה ואסייה לא הביטה עליה בחזרה.
״א..אני לא מרגישה טוב..״ אסייה אמרה ושנייה לפני שהיא התעלפה ונפלה מכיסא הבר שישבה עליו, תפסתי אותה.
״אוי אלוהים. מר תיאו, תן לי אני אקח אותה ואטפל בה.״ אמר רפאל ורציתי לרצוח אותו.
אני ממש לא אשאיר אותה איתך, חתיכת סוטה.
״עדיף שמר תיאו ייקח אותה כי הם מכירים מהעבר, מר בייקרי.״ אמרה החברה שלה.
״טוב לוסי. אבל אני מצפה לעידכון משניכם.״ אמר רפאל והלכתי הליכה מהירה לכיוון היציאה כשאסייה המעולפת בידיי.
״מר תיאו, אתה לוקח אותה למלון? אני אוכל להישאר איתה
ככה—״ שאלה לוסי.
״אני לוקח אותה לבית שלי. יש חדרי אורחים אז את יותר ממוזמנת להישאר שם איתה.״ הצעתי לה.
״אה אוקיי, אבל אני רק אקח כמה בגדים מהמלון—״
״רוי ייקח אותך.״ אמרתי בזמן שהכנסתי את אסייה לאוטו למושבים האחוריים והשכבתי אותה.
״אה...בסדר..״ אמרה במבוכה והלכה עם רוי.
אני באופן אישי אטפל בברמן מאוחר יותר.