החלק שלי בך

פרק 10

תיאו:
״תראה את הפרצוף שלך חתיכת מנוול!״ צעקתי כשנכנסתי לבית הקברות בניסיון למצוא את אבא של אסייה.
״העיקר אמיץ על הבת שלך אה?״ הכנתי את האקדח שלי למקרה ויצוץ כדי לנטרל אותו, ואז לענות אותו.
״אני לא יודע איפה אתה עכשיו, אבל אני מבטיח לך, כשאמצא אותך אתה תתחרט על היום שבוא נולדת.״ אמרתי ויצאתי מבית הקברות לכיוונה של אסייה.
״את בסדר עכשיו?״ שאלתי.
״כן..אני בסדר..איך ידעת שאני כאן?..״ שאלה.
״עקבתי אחרייך.״ עניתי בכנות.
״מה? למה?״
״אוקיי, הייתי מעדיף שתגידי קודם ׳איזה מזל׳ אבל אני לא שופט אותך כרגע. כי ידעתי שאת לא הולכת לסופר או לפגוש איזו חברה. למה לא סיפרת לי לאן באמת תכננת ללכת אסייה? למה שיקרת לי?״
״א..אני מצטערת אני פשוט..״
״את לא סומכת עליי? את מפחדת ממני?״
״פשוט ידעתי שאם אגיד לך לאן אני הולכת אז תתעקש על שומרים. רציתי קצת אוויר תיאו. אבל כנראה שעכשיו גם את זה אני לא יכולה לעשות.״
״ולמה שיקרת לי לגבי הגיל שלך? אז?״
״למה אכפת לך בכלל? למה אכפת לך ממני בכלל? אני סתם עוד מישהי תיאו. אתה יכול למצוא הרבה יותר טובות, פחות מסובכות ממני. למה-״
ואז נישקתי אותה וקטעתי את דבריה בנשיקה.
השפתיים שלה בטעם של דובדבן מתוק שבקלות אפשר להתמכר לטעם שלהן.
״אני חושב שזה, מדבר בעד עצמו.״ לחשתי באוזנה.
השתיקה הייתה מתוקה. עד שצלצול הטלפון שלי קטע אותה.
״מה יש?״ שאלתי.
״תיאו? בני? נוויה..היא ברחה.״ אימי אמרה מבעד לטלפון.
״מה זאת אומרת? יש לה עדיין לימודים.״
״תיאו! אין לה. אני מאוד כועסת על זה שביטלת את החתונה ורשמת אותה בחזרה ללימודים. הייתי צריכה להתנצל בפני משפחת החתן ולהוציא אותה מהלימודים שוב-״
״את. עשית. מה?!״ אמרתי ואסייה נכנסה לאוטו שלי בזמן שגם אני נכנסתי.
״לעזאזל אימא. לכי תדעי אם היא לא פגעה בעצמה עכשיו.״ אמרתי וניתקתי את הטלפון.
״מה קרה?״ אסייה שאלה.
״נוויה ברחה. אני צריך ללכת לחפש אותה. אני יוריד אותך שנייה בבית-״
״אני באה איתך.״
״את בטוחה?״
״כן, כשנמצא אותה אולי אוכל לדבר איתה.״ אמרה והתחלתי לנסוע.
״הלו?״
״מר תיאו..המשפט גירושים שלך מתחיל בעוד כמה דקות..איפה אתה?״ העורך דין שלי שאל מעבר לטלפון.
״תשתמש בסירטון הוידיאו,בהקלטה,במסמך שבהם אני מצהיר שאני רוצה להתגרש. אני לא אוכל להגיע.״
״אבל מר תיאו-״
״תעשה. את. מה שאמרתי!!״ צעקתי מעבר לקו וניתקתי.
אסייה:
״מצאנו גופה בנהר..על פי הזיהוי זאת בהחלט היא. אני מצטער לבשר לך את זה מר תיאו.״ אמר אחד השוטרים והלך.
״היא הייתה לבושה בשמלת כלה..״ המשיך השוטר.
״נוויה..היא הרגה אותה..איך אימא מסוגלת להרוג את הבת שלה? איך?״ תיאו צעק ועיניו אדומות מדמעות.
״איך זה הגיוני בכלל?״ המשיך.
״תיאו..אני מצטערת..״ אמרתי ואז הוא חיבק אותי.
״אסייה..אל תעזבי אותי..תבטיחי לי שלא תברחי ממני או תעזבי אותי לא משנה מה..״ אמר.
״תיאו אני..״
״בבקשה. אני מתחנן אלייך תגידי לי את זה..תבטיחי לי..״
״בסדר. בסדר אני לא אעזוב אותך תיאו. אני מבטיחה. עכשיו, תסתכל אליי. אני מבינה אותך. בוא נסע הביתה עכשיו תנוח.
אתה צריך את זה כרגע.״
אמרתי ונכנסנו לאוטו בחזרה.
הנסיעה עברה שקטה, וכשנכנסתי הביתה שמעתי את גברת לאה בוכה.
״תיאו בני..״ גברת לאה באה לחבק את תיאו אך הוא התרחק ממנה.
״תדעי שהיא מתה בגללך. תחיי עם העובדה שהבת שלך מתה בגללך. תתרחקי ממני עכשיו אימא. אני לא מעוניין לדבר איתך כרגע.״ אמר וליוותי אותו לחדרו. עד שבדרך נתקלנו בדליילה.
״מה את עושה פה?!״ תיאו התחרפן.
״השופטת לא הייתה מוכנה לגירושים כשאתה לא נמצא אז טכנית אנחנו עדיין נשואים רק שתדע.״ אמרה בלעג.
״ואני כל כך מצטערת לשמוע על אחותך-״
״תעזבי אותי עכשיו בשקט דליילה. אני לא מעוניין לראות אותך.״
״ואני לא מעוניינת לראות אותך עם..אחת כזו-״
״דליילה.״ אמרתי והיא הביטה בי בפליאה.
״גברת דליילה בשביל-״
״תיאו עכשיו בצער, הוא מתאבל על אחותו. אני יודעת שאת התביישת בה בדיוק כמו גברת לאה, אבל זאת לא סיבה לא לכבד אותה גם במוות שלה. לא כיבדת אותה כשהייתה בחיים לפחות במוות תכבדי. במיוחד את אחיה שהיה קרוב אליה מאוד.״ קטעתי אותה.
״רק שתדע תיאו שאני אשאר פה ואני אמרר לשניכם את החיים.
במיוחד לך, אסייה.״ אמרה והלכה ואני התעלמתי.
נכנסתי עם תיאו לחדרו וכשהוא שכב במיטה כיסיתי אותו בשמיכה.
וכשבאתי ללכת הוא תפס בידי.
״תישארי איתי.״ אמר.
״אם אתה רוצה שאשב כאן בכיסא אז בסדר אין לי בעיה אבל-״
״אסייה, תשכבי לידי כאן. בבקשה..״ מעולם לא ראיתי אותו פגיע יותר.
״אני מצטערת...אני לא יכולה..״ באתי ללכת אבל הוא תפס שוב בידי.
״לא, אני מצטער..מאוד..״ אמר ואז רצתי לחדרי.
קשה לי לנשום.
תיאו:
״הו תיאו..אני מצטערת על אתמול..אני פשוט..״
״זה בסדר אסייה. אני, שוב, מצטער. לא התכוונתי לגרום לך לאי נוחות.״ עניתי לאסייה ברגע שהיא יצאה מחדרה.
״את ישנת בכלל?״ שאלתי כשהיא נראתה עייפה.
״כן, ישנתי קצת..״
״לכי להמשיך לישון אסייה. זה לא טוב שתהיי ככה.״
״לא תיאו אני באמת בסדר...אני אלך לבדוק מה עם לינה..״ אמרה.
״יש לי כמה סידורים..את יודעת..נוויה והכול..את רוצה אולי להצטרף אליי?״ שאלתי.
״תיאו אני באמת חושבת ש-״ שיחה נכנסת קטעה אותה.
״תיאו,מצאנו אותו. קוראים לו עמיר יילמאז ויש לו עבר פלילי רחב, הוא אצלנו כרגע. אנחנו מנסים להוציא ממנו מידע אך הבן אדם מכחיש.״ רוי אמר.
״תשאיר אותו לי, אני בדרך.״ אמרתי ואסייה כבר הלכה לכיוון המטבח.
״תיאו יש עוד משהו חשוב שאתה צריך לדעת, בזמן שעשינו את המעקב על אסייה, מצאנו דמות שעוקבת אחריה. עדיין לא מצאנו מי זה הדמות, אך אנחנו בודקים אם יש אפשרות שזה בן משפחה או קרוב מסוג אחר.״ הסביר.
״תעשה הכול רוי. אני בדרך.״ אמרתי ובאתי לצאת אך אימי עצרה בעדי.
״תיאו, בני בבקשה תקשיב לי גם לי זה כואב אבל-״
״שום מילה אימא, הדם של נוויה על הידיים שלך. כל החיים שלך אני אאשים אותך במוות שלך.״ אמרתי והיא לקחה אותי רגע לצד.
״תיאו..יש משהו שאתה צריך לדעת..״ אמרה והורידה פיאה מראשה. שלא ידעתי שזה בכלל לא שיערה.
״אני חולה תיאו. לא נשאר לי עוד הרבה זמן. רציתי רק לראות את הבת שלי בטוחה..״ אמרה בדמעות.
״ואסייה? למה את כל כך אנטי כלפיה?״
״כי אני כל כך רוצה שתהיה מאושר ועם אישה טובה כמו דליילה שהיא באמת איכותית. אני רוצה שתהיה עם אישה טובה תיאו, לא כמו אסייה.״
״את לא יודעת מה דליילה עשתה. אם כבר אסייה יותר טובה.״
״תיאו תרחם עליי!! אני עומדת למות..אימא שלך..אני עומדת בהסכם שלנו. תתחתן עם אסייה בעוד חודש ואם לא אתה יודע מה יקרה לה.״
אני מרגיש שהיא סוחטת אותי רגשית כרגע.
אבל זאת בכל זאת אימי.
״אני אתחתן איתה. רק שתהיי בעניינים, אני לא אתן לך להרוס לאסייה את החיים דרכי.״