תפוז מכני

פרק 35

אני מתעוררת בבוקר, אבל לא תודות לשעון המעורר שלי בפעם המי יודע כמה שכח לצלצל.. אלא תודות להתארגנויות שיש לי בחדר.
כולם אורזות את התיקים שלהם, פאק. שכחתי מזה לגמרי.
אני קמה מהר, ומכניסה את כל הדברים לתיק. מקפלת הכל בצירה מסודרת ככל האפשר..
אני מתלבשת בטייץ שחור של נייק, וחולצה חלקה קצרה,בצבע זיתס
עם וואנס שחורות.
אחרי שאני מסיימת לארוז, אני נכנסת לשירותים..
״אני לא מבינה מה הוא מוצא בה..״
״נכון? אין לה סגנון בכלל.״
״הוא יזיין ויזרוק..  אתם תראו, שבעוד פחות מיומיים היא כבר תהיה היסטוריה.״
אני יוצאת מהשירותים, וכולם משתתקות. רוצה להגיד להם, שפתחתי את הרגליים ונחשו מה? הןא עדיין כאן.
חה. זה היה משתיק אותם. אבל אני לא עושה את זב.
שידברו ויחשבו מה שפאקינג בא להם.
דין איתי וזה מה שחשוב.. אני מעמיסה את התיק על כתפיי ומסתלקת משם..
אני הולכת לכיוון האוטובוס, אני רואה את רותם, אני קוראת בשמו אבל הןא אפילו לא מסתובב אליי אני בטוחה שהוא דמע כי הוא עצר, אבל אחרי רגע ממשיך ללכת.!
אני משלימה את הפער בינינו, ומגיעה אליו.
״רותם אנחנו יכולים לדבר? בבקשה?״ אנחנו מגיעים לאוטובוס והוא שם את התיק בתא מטען, אני עושה אותו הדבר ועולה אחריו לאוטובוס
הוא מתיישב, ואני איתו. ״בבקשה אני ממש מצטערת שלא סיפרתי לך הכל.. באמת רציתי אבל כל כך פחדתי. פחדתי שלא תבין והכל קרה כל כך מהר.. סליחה.״ אבל הוט בשלו, הוא שם אוזניות, ומסתכל לחלון.
״טוב בסדר.. אבל את חייבת לספר לי הכל!!״ החיוך שלי ענק ואני מתיישבת לצידו..
״הןא באמת כל כך טוב במיטה?? כאילו אני יודע שכן.. אבל-״
״בענק.״ לפחות מהניסיון המועט שלי.. כן.
״רגע באמת?? מתי.????״ אוי לא
״תספרי לי הכל!״ ובאותו הרגע, דין עולה לאוטובוס ..
הוא לא נראה מתרשם מזה שישבתי ליד רוצם, אבל הוא לא אומר מילה וממשיך למושב מאחורינו.
אני לא אומרת ולו מילה אחת על דין לרותם כשהוא יושב מאחורינו..
למה? שאני אוסיף עוד לאגו שלו.. שגם ככה מנופח מכל המעריצות הטיפשות שלו.
אני מסמנת לו אחר כך באמצעות הידיים.. והוא מביא לי אוזנייה אחת.
הטלפון שלי רוטט וזה דין, ׳אני לא אוהב שאת יושבת ליד בנים אחרים׳ אני מחליטה שלא לענות. ומכבה את הנייד שלי.
״היי חבר׳ה.. הודיעו לנו שעומד לרדת גשם, לכן הטיול מבוטל. חוזרים הביתה.
אבל שימו לב, לימודים מחר כרגיל!״ כולם צורחים בשאגות של שמחה וכיף.. דווקא לי היה כיף והייתי רוצה שזה ימשיך לעוד יום לפחות..
אחרי כמה דקות נסיעה שאנחנו לא רואים כלום בחלון חוץ ממדבר, אני נשענת על כתפו של רותם, ממזמן כבר הוא בחלום העשירי, על החלון הוא נרדם.
ואני גם עושה כמוהו, ונרדמת.
אני מרגישה נגיעות בכתפי, ובראשי, טאפילו בגופי.. אבל הם לא מעירות אותי.
״את ישנה רק עליי.״ אני שומעת את קולו, ואני חצי ערה חצי רדומה.
אני מתעוררת, ומופתעת לגלות את ראשי על חזהו של דין.. מה איך? מתי? למה?
הוא מחזיק בידי, ומלטף את אצבעותיי.
״דין?״
״בוקר טוב ליפהייפיה הנרדמת.״ וואו ישנתי טוב.. מפתיע כמה היה לי נוח.
הוא רוכן כדי לנשק אותי, ואני ניסוגה.. אה שיט כולם יודעים..
מה זה משנה כבר?
הוא מנסה עוד פעם, ואני נותנת לו, מוותרת.
הוא שם את זרועו מסביב לגבי, מקרב אותי אליו.
״איך ישנת?״
״טוב ממש טוב..״ אני אומרת
״ואתה?״ אני מניחה שהוא גם ישן.. אין הרבה מה לעשות באוטובוס חוץ מזה.
״לא ישנתי. הסתכלתי עלייך.. וגם עשיתי כל מיני שיחות.״ איך לא התעוררתי? אני נראה לי אשן גם עם טרקטור ינסה להעיר אותי.
״את מרתקת שאת ישנה..״
״אתה ממש חמוד.. אתה יודע?״
״תלוי. אם לחמוד הזה מגיע עוד נשיקה אבל ארוכה הפעם.. אז כן.״ אני נענית לדרישותיו, תמיד רוצות אותי, אף פעם לא מתייאשות.
הוא שם אחת מרגליי על ירכיו, מלטף אותה בעדינות, ממשיך לנשק אותי ואני רןצה כל כך עוד.. רעבה אליו.
אבל אני נזכרת שאנחנו בפאקינג אוטובוס..
״דין...-״
״אני יודע.. אני יודע.
סליחה נסחפתי.. זו אשמתך, את כל כך סקסית. אני רק רוצה לעשות אותך שוב ושוב..״
״אני ליטרלי בבגדי הספורט שלי..״ מה סקסי פה?
״אני יודע. זה רק הופך אותך ליותר סקסית, אני מת להגיע הביתה...״
״אבל דין, אני רוצה להגיע הביתה.. לא הייתי יומיים.. ו-״
״לא. זה בסדר, דיברתי עם אימא שלך והסברתי לה את הצורך שלי בך והיא הבינה.
וחוץ מזה.. הקדימו את התור של אלי להיום...אני צריך אותך איתי.״ אני נוגעת בלחיו.. אני נזכרת לקצרה במה שהוא סיפר לי... אני מרגישה צורך לחבק אותו ולעטוף אותו בזרועותיי.
״אוקיי.. אבל זה בסדר שאגיע ככה? אני לא הכי ייצוגית..״
״אלי מאוהבת בך מהפעם הראשונה שהיא ראתה אותך.. ואני מת עלייך.״ אני מחייכת אליו..
למשך השעה וחצי הבאות, אנחנו שומעים מוזיקה האוזניות של דין, אני שמה מוזיקה שאני אוהבת, הוא לא ממש אוהב מוזיקה פופ אבל גרמתי לו לשנוא פחות עם שירים של דה וויקנד וטיילור סוויפט.. וכו וכו.
אנחנו מגיעים לבית הספר, מכוניתו של דין חונה בחנייה ואנחנו מתקדמים לשם, הוא יותר מושך אותי לכיוון הרכב שלו.
״אנחנו ניסע אליי הביתה..״ הוא אומר, לא שואל בכלל.. תוך חמש דקות אנחנו מגיעים, אני מאבדת החולצה שלי די מהר, ומיד לאחר מכן אני גונחת את שמו שוב ושוב.
אני שוב בזרועותיו.. הזרועות שלו הם הדבר האהוב עליי בכל העולם, השמיכה הכי טובה שיש.
הם כל כך חזקות, אוהבות ומגוננות, ואני יודעת ששום דבר לא יקרה כשאני לצידו.
הוא מלטף את שיערי.. מסלסל כמה שיערות באצבעותיו, קשורות.
הסקס איתו היה כה מהיר וחזק, כל כך עוצמתי.. ולאט לאט מאז הפעם הראשונה שלנו יחד.. הוא מתחיל להיות יותר קשוח, יותר עוצמתי.. במיוחד אם הוא מקנא.
אבל אני מקבלת את זה באהבה, הוא מביא אותי לעולמות חדשים שלא הכרתי.
אני אוהבת את דין העדין, אבל אני גם אוהבת שהוא חזק וחסר רחמים.
״איבדתי שליטה..״ הוא שומר על שתיקה
״לא.. אני אהבתי את זה״
״באמת? לא הכאבתי לך?״
״לא״ אני משקרת טיפה.. כשדין קנאי הוא לא רואה בעיניים בכלל.. יש לן רק מטרה אחת-לטעון אותי שוב ושוב..
״את לא מבינה כמה אני רוצה אותך שוב, שאני רואה אותך ככה עירומה, על הגוף שלי... אני רק רוצה אותך שוב ושוב. הריח שלך..
לעזאזל אני לא רוצה לצאת מהבית בכלל ..״ הוא מנשק אותי שוב, הופך אותי, ושאני שוב על הריח והוא מעליי.
הוא לוקח את שני ידיי לצדדים, הוא מנשק את צווארי.
״את... רוצה אותי?״ קולו רועד.. הוא לא שם לב לכל מה שהוא מעיר בי.. לכמה שאני חושקת בו.. כמה אני רוצה אותו.
אני מנשקת אותו, ועונה לו בזה.. תגרום לי שוב לצרוח.
הוא מחייך, ושולח אותי שוב לארץ האורגזמו׳ת.
אני שוב בזרועותיו, ״אוי שיט תראה מה השעה.. אנחנו חייבים לצאת״ הוא אמר לי שלאחותו יש פגישה ב-13:00..
אני קמה להתלבש, והוא פשוט צופה בי כשידיו משולבות מאחורי ראשו.. ואני מחפשת את החזייה שלי.
הוא נפטר ממנה כל כך בקלות, היא מתחת למיטה!
אני מתלבשת בזריזות, ודין טובה שהוא קם להתלבש.
אחרי 20 דקות אנחנו יוצאים ומגיעים לבית החולים הדסה.
אלי מגיעה עם אביה, יריב.. אותו אני זוכרת, אבל את האישה שמגיעה לצידו.. בקושי.
זו אימא שלו.
למרות הכל היא מצטיירת כאישה נחמדה.
אבל דין קפוא אליה, ואחיזתו בי מתהדקת.
״היי אליאנה מה שלומך?״ אני מתכופפת אליה כשהיא מגיעה אלינו בכיסא הגלגלים.
״תמר הגעת״
״ברור, אנחנו נהיה בכל חלק וחלק מהתהליך.. את תראי שאת תחזרי ללכת.״ אני אומרת לה, ומלטפת את שיערה. היא לא דומה לדין בכלל, יש לה עיניים אפורות כמו של אימא שלה, ושיערה והא בלונדיני כמו אימא שלה.
דין לעומתה הוא העתק זהה, רק צעיר יותר של אבא שלו.
״תודה תמר, שהגעת.. אני יודע כמה זה היה משמעותי עבורו.. הוא מאוד אוהב אותך״ יריב, אומר לי בזמן שדין מתכופף לשחק עם אליאנה.
״ברור, זה היה לי חשוב״הרופא קורא להם להיכנס, ואליאנה נכנסת.
אפשר לחתוך את המתח פה עם סכין..
״אז את תמר? את ידידה של דין?״ אימא שלו שואלת אותי.. ובידידה אני יודעת למה הכוונה.. יזיזה.
״לא. היא בת זוגי״ ואני מחייכת אליה
היא ממשיכה לנסות לפתח שיחה אבל דין מונע את כל הניסיונות שלה. זה פוגע בה, אני רואה.
אני נוגעת בידו של דין כדי להרגיע אותו, אני יודעת שהוא לחוץ בשביל אלי והוא מביע את תסכולו עליה. אבל זה לא חייב להיות ככה.
״דין בוא נירגע קצת..״ הוא מנשק לשיערי.
ואבא שלו מסמן לו עם הראש לבוא איתו, ללכת לשתות קפה.
״תמר את רוצה משהו מהקפיטריה?״ מתכופף אליי, ואני מנענעת את ראשי לשלילה. והוא הולך עם אבא שלו.
״היי״
״היי״
״כפי ששמת לב... המצב בינינו לא פשוט..״
״כן. דין סיפר לי.. על התאונה.״
״הוא סיפר לך??? לא רגיל בשבילו.״ היא מסתכלת אל הקיר שנמצא מולנו, נמנעת מלהביט בי.
״תראי, אני פה בשביל דין ואלי. כדי לתמוך בהם.
אני באמת רוצה שהמצב ישתפר, ושאלי תחזור ללכת. זה כל מה שחשוב כרגע..
ומבחינתי, אעשה הכל שהמצב ישתפר. הכל כדי שזה יקרה, שדין יהיה מאושר.״ אני מרגישה אמיצה כרגע..
״תמר, זה כל מה שאני רוצה. הוא לא מדבר אליי בכלל. זו הפעם הראשונה היום שהוא דיבר אליי בכלל. לרוב הוא שומר על שתיקה, ובכלל לא מסתכל עליי.״ דין ואבא שלו מגיעים, הם נמצאים עם שתי כוסות אקסטרה.
דין מושיט לי, יאמי זה שוקו.
הוא מתיישב לידי ושם את ידו מעבר לכתפי, מקיף את גופי.
״הכל בסדר?״
״בסדר״ הטלפון שלי רוטט, זו אימא שלי.
׳מתי את באה הביתה?׳
׳אני לא יודעת כל כך... למה?׳ מה היא רוצה?
׳יש לך קורס גלישה בהרצליה היום בשעה 16:00, אז ברגע שאת מגיעה תודיעי לי.׳ מה עכשיו? באיזה זמן בכללל???
משוגעת.
דין מנשק אותי, מסיח את דעתי, אלוהיםםםם הלשון שלו.
היא כל מה שהייתי צריכה..
״דין אנחנו בבית חולים..״ מנסה להניא אותו מלהמשיך לחקור את פי
״אני זקוק לך״ הרופא יוצא, והוא קוראת לאחות שתעזור לאלי, ואירית נכנסת מיד לחדר, ואני נשארת ישובה שם.
״דין אני הולך לדבר עם הרופא... אתה בא?״ הוא נותן בי מבט ואני מהנהנת לו שילך.. שאני בסדר והוא עושה אתהזה.

נקודת מבט דין:
״מה שיש ביניכם.. זה רציני?״ אבא שלי שואל
״כן, מאוד.״
״רואים שהיא עושה לך טוב, אתה נראה במצב רוח טוב יותר מפעם שעברה שמצאתי אותך על הספה״ אני זוכר. הייתי מרוח על הספה בסוויטה.. שיכור.. מת.
כי תמר דחתה אותי... אחרי שהצהרתי בפניה על אהבתי, היא דחתה אותי.
מדהים כמה הכל השתנה מאז.. היא התמסרה אליי, אהבת חיי שייכת לי.
אבל, אם היא רק הייתה אומרת שהיא שלי, שהיא אוהבת אותי.. הייתי המאושר באדם. החיים היו כל כך מושלמים. אבל אין כזה דבר מושלם.
בינתיים אני מספק בזה.. אם היא לא אוהבת אותי אז אני מוכן לקחת את מה שהיא נותנת לי. אני מוכן להסתפק בזה.
החא איתי כרגע ואני לא מוכן לשחרר אותה בזמן הקרוב..
״תמר היא כל מה שאני חולם כליו..״
״אז אתה אומר שאפשר לארגן את החתונה?״ אבא שלי מנסה להפחיד אותי, אבל אני מופתע מעצמי. חתונה זה לא מפחיד.. זה פתאום נשמע כיפי, לאחד את החיים שלך למישהי אחת. עם תמר אנע ממש רואה את זה קורה.
״כן...״
״דין התחרפנת עליה לגמרי... שיט. תום לא מת על זה בכלל.. שתדע.
יצא לי לדבר איתו והוא הביע את מורת רוחו מהקשר שלכם.. הוא משוכנע שתמר ואתה לא מתאימים.
הוא נורא מגונן עליה.״ אני מגלגל את עיניי.. גם כן מה הוא נדחף? היא רק הבת של אשתו.. היא לא הבת שלו.
אני יודע שתמר מחבבת אותו , אבל אני לא אתן לאף אחד להפריד בינינו, לאף אחד להיכנס בינינו.
״דין אני איתך.. אל תדאג לזה ייתר מדי.״ אבא שלי תמיד יודע להגיד את הדברים הנכונים, ובעיקר את הדברים שאני רוצה לשמוע.
״אבא.. איך גורמים לאישה להגיד.., אני אוהבת אותך? תמר עדיין לא אמרה לי.. ואני ממש רוצה לשמוע את זה כבר. מהשפתיים שלה.״ אף פעם לא הייתי צריך לשמוע את זה מאישה.. היו פעמים שהן אמרו את זה לבד ושנאתי את זה.
אבל פתאום מתמר.. אני נואש לשמוע את שלושת המילים הקטנות האלה.. כל כך.
כי זה אומר.. שהיא שלי. היא תהיה שלי לנצח כי לעזאזל.. אני לא מתכוון לוותר עליה. אף פעם.
״אתה ברצינות שואל דין? אותי? איו לי ניסיון בזה בכלל. אולי זה התחום היחידי בחיים, שאין לי מושג בו.
אבל תמשיכו עם מערכת היחסים.. ואתה כבר... אלא אם כן...״ הוא מפסיק ללכת..
״אתה אוהב אותה?״
״כן. אני כל כך אוהב אותה. אפילו המילה אהבה נראית קטנה מדי כדי לתאר את מה שאני מרגיש כלפיה.
אני אוהב אפילו את הצורה שהיא נושמת.
אני מפחד כל כך לעצום את העיניים ולפספס מבט שלה, תנועה אחת שלה.
הלב שלי דופק בטירוף כשאני רואה אותה, עוד יותר כשאני מנשק אותה. אני לא יודע איך להסביר את כל מה שהוא מעוררת בי..״ אני באובדן מילים.. והלב שלי פועם חזק.
״נפלת.״ אנחנו נכנסים למשרד של הרופא, והוא נותן לנו תקווה.
תקווה אמיתית, הבדיקות של אלי חזרו תקינות, והיא תוכל לחזור לעצמה. ובאמצעות טיפול טוב ופיזיותרפיה נכונה.. הרופא מבטיח לנו שהיא תחזור ללכת.
זה משפר לי את המצב רוח פלאים, שהלך וירד מאז שראיתי את האישה הזאת.. אני לא יודע מה הסיבה שאני מתייחס אליה טוב היום..
בגלל אלי או הסיבה שתמר פה כי אני לא רוצה להבריח אותה כשהיא תראה איך אני מתנהג אל האישה הזאת באמת..
שתי האופציות מבורכות, אני חוזר אל תמר שלי, שיושבת וממתינה מחוץ לחדר.
אנע אוסף אותה בזרועותיי
״מה יש??״ היא נבהלת
״אלי תחזור ללכת יום אחד!״
״באמת?? יש יש אמרתי לךךך״ היא מחבקת אותי ואני מרגיש את ההתלהבות שלה, כמו לשי.
הלבבות שלנו דופקים כאחד.
״דין אנחנו הולכים הביתה.. אתם באים?״ אבא שלי אומר
״תתקדמו. לי ולתמר יש דברים לעשות.״ אני ממהר להגיב והיא לא אומרת כלום. אני רוצה לעשות איתה סקס עד הזריחה.
״תודה״ אני לוקח את ידה ומנשק לה בעדינות ״את לא יודעת מה זה בשבילי שבאת איתי ״ היא מחייכת ונוגעת בפני, אני מתרכך למגע שלה, כל מה שאני צריך.
איתו אני מרגיש שלם.