Forget

20.3K 438 66
                                    


היי, קוראים לי אנה, אנסטסיה..
יש לי שיער שחור ארוך וחלק, ועיניים כחולות אפורות, וגומות קטנות.
אני בת 19 וגרה בבוסטון, בדירה משל עצמי, שקרובה לקולג׳ בו אני לומדת..
יש לי את החברה הכי טובה שלי, ששמה לורן, ואת הידיד הכי טוב שלי, שהוא הומו, ושמו ריאן.
זהו.. זה כל מה שאתם צריכים לדעת עלי, זה כל מה שאני..

----
יצאתי משיעור ספרות כשהצלצול נשמע, ועשיתי את דרכי ללוקר.
ניסיתי לפתוח אותו, ושוב כמו תמיד, הסתבכתי עם הקוד שלו, ולבסוף כשהצלחתי, פתחתי אותו בטריקה.
הכנסתי את הספרים והמחברות של השיעור האחרון ללוקר, לקחתי את סוודר שלי וסגרתי אותו בטריקה, שוב, וקפצתי שראיתי את ריאן מאחורי הדלת.
״ריאן!! הבהלת אותי..״ צעקתי עליו ונתתי לו מכה בכתף, לאחר שצחק עלי.
הלכנו לכיוון החניה, בזמן שריאן לא מפסיק לצחוק ״זה היה גדול״ הוא אמר כשהחזיק את בטנו
גלגלתי את עיני ונכנסתי למכונית, אחרי שנפרדתי מריאן בחיבוק, וצפיתי בו הולך למכוניתו.
הדלקתי את המכונית שלי וסימסתי ללורן שיצאתי שעה אחת קודם ושמחר אבוא לאסוף אותה ללימודים, ונסעתי למסעדה, שבה אני עובדת לרב במשמרות לילה כדי לממן את הלימודים שלי.
החניתי את האוטו בחנייה ונכנסתי מהכניסה האחורית של העובדים, החלפתי לבגדים של המסעדה, והנחתי את בגדי בלוקר שהוקצב לי, ויחד איתם את הטלפון והתיק שלי, ויצאתי למטבח.
הודעתי לבוס שאני כאן והתחלתי למלצר לשולחנות שהוקצו לי.
״מה תרצו להזמין?״ שאלתי את שלושת הבחורים שישבו שם
״רק קפה בבקשה.. ארבעה״ אחד מהנערים אמר
רשמתי את ההזמנה שלהם והלכתי להניח אותם במטבח, ולקחת הזמנות משאר האנשים.
לאחר כמה דקות הקפה היה מוכן והגשתי אותם לבחורים שישבו שם, ושמתי לב שהצטרף אליהם עוד אחד.
״בבקשה״ אמרתי והגשתי לכל אחד מהם.
הבחור שהצטרף עכשיו הסתכל עלי במבט מוזר, הוא לא הזיז מבטו עד שהלכתי משם, ולא הבנתי את פשר המבט
הגשתי לעוד אנשים את ההזמנה שלהם והידיים שלי כבר כאבו מהחזקת המגשים.
במהלך המשמרת שלי, שמתי לה שאותם הבחורים שביקשו קפה בתחילת המשמרת שלי, הלכו, ורק ההוא שהצטרף אחרון נשאר, והזמין עוד פעמיים קפה בזמן שלמד משהו מתוך הספרים שלו, ולא הפסיק להביט בי.. כאילו שכבר מכיר אותי.
״לירוי.. אני צריכה לצאת היים מוקדם.. יש לי מחר בחינה גדולה.. זה אפשרי?״ שאלתי את הבוס שלי כשנכנסתי למטבח, לאחר כשבע שעות עבודה.
״כן.. בטח! תצאי.. ושיהיה לך בהצלחה״ לירוי אמר ומיד חזר לצעוק על מלצר אחר שהפיל כמה כוסות.
הלכתי להחליף בגדים ולקחת את הדברים שלי ויצאתי לכיוון הבית שלי, שעה קודם ממה שהייתי אמורה לגמור.
פתחתי את דלת ונכנסתי לבפנים, הנחתי את התיק על הספה ונכנסתי להתקלח.
במהלך המקלחת עשיתי את החישוב של המשכורת החודשית שאני צריכה לקבל, וכמה ישאר לי לאחר שאשלם את השכר לימוד שלי, ונאנחתי כשגיליתי שכמו בכל חודש, לא הרבה נשאר.
יצאתי מהמקלחת ולבשתי שורט וקפוצ׳ון שגדול עלי בכמה מידות, אבל זה היה נוח.
צלצלתי לריאן שיבוא אלי כדי שנלמד למבחן והוא התייצב אצלי עם החומר לאחר כמה דקות.
הכנתי לשתינו קפה והתחלנו בלמידה.
באמצע הלימוד קיבלתי שיחת טלפון מהבוס שלי ששאל אם בעוד יומיים אוכל לעבוד משמרת כפולה במשך שלושה ימים כי מלצרית אחת יוצאת לחופש, כמובן שהסכמתי, אני צריכה את הכסף הזה.
חזרתי ללימוד עם ריאן לאחר שגמרתי את השיחה.
״לסיכום: הוא צריך להשיג הוכחות חותכות ואמיתיות לגבי הנושא שהוא מייצג ולמה, אחרת המשפט לא יוכרע לטובת מי שהוא מייצג מאחר וזה נתון להחלטת השופט, שלפעמים יכול להכריע את הצד הלא נכון רק כי היו לו הוכחות טובות יותר״ ריאן אמר בסיום הלימוד
״נכון.. אבל חשוב שתזכור שהשופט חייב לבדוק הכל מכל הכיוונים, את ההליכים המקדימים, מהי התלונה ועל מה החקירה, מדוע הנאשם הועמד לדין על ידי המאשים, את הראיות שמציגים, והוא חייב לשמוע לכל עד שיש לו מה לומר..״ הוספתי ״אה! ו.. אל תשכח! שאם בתחילת המשפט הוא לא מקריא לנאשם את כתב האישום ואת הוכחות האשמה מאת המאשים המשפט פסול.. וכן אם השופט שוחד..״
ריאן סגר את הספרים בטריקה ונאנח ״אני בחיים לא יצליח לעבור את המבחן הזה!״ הוא התלונן
״אתה תצליח.. אני לא בטוחה שאני יעבור״ אמרתי לו
זה עומד להיות מבחן קשה, לאחר שנה וחצי של לימודי משפטים, הגיע המבחן המכריע שקובע אם אני ימשיך לסמסטר השלישי או שאני אצטרך לחזור שוב על הסמסטר השני על מנת שאגמור את הלימודים עם תעודה ביד.
״את מתכוונת לבוא למסיבה של ברידן?״ שאל ריאן לאחר שגמר את כוס הקפה השלישית שלו להערב
״לא נראה לי.. אני עובדת משמרת כפולה באותו יום.. ואין לי ממש חשק למסיבות״ אמרתי
״אף פעם אין לך חשק למסיבות אן.. את צריכה להשתחרר קצת״ הוא אמר
״אני יודעת.. אני פשוט לא מתה על דברים כאלה״ אמרתי
הוא גלגל את עיניו ואמר ״אני יבוא לאסוף אותך מהעבודה.. ביי האני״ הוא אמר ונתן לי נשיקה על הלחי, ויצא מהבית לפני שהספקתי להגיד משהו.
נאנחתי וקמתי על מנת לסדר את הבלגן שעשינו כאן, וכשגמרתי עליתי למיטה ונרדמתי בתוך שניות..

---------------------------------------

טוב אז.. זה סיפור חדש שאני כותבת..
זה הפרק הראשון שלו.. אני ממש מקווה שתואהבו אותו.. אשמח לתגובות והצבעות😄❤️

ForgetWhere stories live. Discover now