Forget

פרק 22

בתמונה: אמבר

השפתיים שלו עלו לאט לאט ונעצרו מאחורי האוזן שלי, משאירות שם נשיקה אחת קטנה אך כזאת שגרמה לכל הגוף שלי לרעוד ״אני אוהב אותך״ שמעתי אותו לוחש לי באוזן
״אני אוהבת אותך..״ אמרתי לו בחזרה, בכל הכוח שרק הצלחתי לגייס
קיוויתי, רק קיוויתי שלא כמו כל הדברים בחיי, לפחות הוא ישאר איתי
************************************
התעוררתי, כשהזרועות שלו עוטפות אותי בחום, ואני לבושה רק בחולצה שלו ומכוסה בסמיכה.
חייכתי כשנזכרתי באתמול, לא מאמינה שבאמת עשיתי את זה בפעם הראשונה שלי! לא מאמינה שזה היה איתו, עם הגבר שאני אוהבת..
המוח שלי סירב לעכל את כמות הפעמים שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי אתמול.. ואת כמות הפעמים שאני אמרתי לו.
השתחררתי מזרועותיו בעדינות, משתדלת לא להעיר אותו, ונכנסתי להתקלח בזריזות, ולבשתי את הבגדים שלי כשיצאתי.
חזרתי לחדר, והוא שכב במיטה, ער, והסתכל עלי.
התיישבתי לידו, והצמדתי את השפתיים שלי לשלו ״היי״ הוא אמר כשהתנתקנו והניח את היד שלו על הלחי שלי.
״היי״ אמרתי ועצמתי את עיני, מניחה את ידי על ידו ומתענגת על המגע הזה, שגם שהיה קטן, ורק לחמש שניות, גרם לצמרמורות לעבור בכל גופי.
״אני אוהב אותך.. אל תשכחי את זה אף פעם״ הוא אמר, גורם לי לפתוח את עייני ולהביט בעיניו
״אני אוהבת אותך״ אמרתי והתקרבתי אליו, מניחה את ראשי על החזה שלו.
״שלא נאחר״ הוא אמר לאחר כמה דקות ששכבנו ככה
״יש לי הרגשה שכבר איחרנו״ אמרתי כשהבטתי בשעוני לאשר זאת
״אז כדי שלפחות ננסה להגיע לשיעור השני״ הוא אמר והתרומם, אך לא ניתק את המגע שלנו אחד בשני
״השלישי״ אמרתי לו וחייכתי
הוא דפק את ידו במצח ״אני מדרדר אותך״
גלגלתי את עיניי ונישקתי את המצח שלו ״יאללה קום..״ אמרתי לו
הוא קם ונכנס למקלחת, ויצא אחרי דקות ספורות רק עם בוקסר.
הסתכלתי עליו, מתקשה לעכל את העובדה שהדבר המושלם הזה שעומד כאן שלי!!
הוא לבש ג'ינס שחור עם שפשופים כאלה, ואז הסתובב להסתכל עלי ״את בוהה״ הוא אמר, מעיר איתי ממחשבותיי וגורם לי להסמיק
הוא חייך והתקדם אלי, לוקח את ידי ועוזר לי לקום מהמיטה, לפני שחיבק אותי חזק, גורם לי להבלע בין זרועותיו הגדולות.
תמיד רציתי גבר כזה שיש לו ידיים גדולות, שתמיד שאני יבכה הוא יחבק אותי חזק.. וקיבלתי.
״את הדבר הכי חשוב לי בחיים״ הוא אמר ״אז שלא תחשבי על לעשות משהו לעצמך״
״למה שאני יעשה משהו לעצמי?״ שאלתי אותו
הוא שתק כמה רגעים ואמר ״התכוונתי.. שתשמרי על עצמך... ואם את רואה משהו שמפריע לך תתקשרי אלי מיד ואני יגיע״
״אוקיי״ אמרתי לו ועצמתי את עיני, נצמדת אליו יותר ויותר ומצמידה את המצח שלי לצוואר שלו.. מתענגת על החום שלו.
״יאללה.. בואי לפחות ננסה להגיע לשיעור האחרון שלנו״ הוא אמר
זזתי ממנו באי רצון, והתיישבתי על המיטה בזמן שהוא לבש חולצה לבנה פשוטה, שעליו היא נראתה אלוהית.
יצאנו מהבית שלי, והוא נסע בזריזות לבית שלי על מנת שאחליף בגדים.
כשנכנסתי, מצאתי את לורן ואת ג׳ייק ישנים שם על הספה, ושמיכה מכסה אותם בזמן שג׳ייק בלי חולצה.
חייכתי חיוך קטן ונכנסתי בזריזות ובשקט לחדרי, שמה ג'ינס בהיר עם סריג בצבע שמנת שפתוח למעלה, ושמתי את המגפוני עקב החומות שלי.
סידרתי את שיערי ויצאתי בזריזות מהבית, נכנסת למכונית של לוקאס שמיד נסע.
״ידעת שג׳ייק אצלנו?״ שאלתי אותו
״כן.. אתמול הוא חזר ישר אליה..״ הוא אמר
״הם ישנים..״ אמרתי וחייכתי
״אני יודע.. הוא כבר שעה מסנן אותי״ הוא אמר וחייך
״אתה צריך אותו דחוף? אני יכולה להעיר את לורן״ שאלתי
״לא לא.. זה יכול לחכות״ הוא אמר
כשהגענו, רצנו מיד לכיתה בתקווה להכנס בזמן לשיעור הרביעי, שהיה האחרון של לוקאס אך לא האחרון שלי, ולמזלי, הגענו בזמן.
״איפו היית?״ ריאן שאל אותי כשהתיישבתי לידו
״ישנתי אצל לוקאס.. ולא התעוררנו״ אמרתי
״ישנת אצל לוקאס? מתי היית אצלו? למה לא אמרת לי?״ הוא שאל ואז העצר ופתח את עיניו ״רגע רגע רגע..״ הוא אמר ושלח אלי מבט תחמן ״רק ישנתם? או שעשיתם עוד משהו?״ הוא שאל וחייך
״ואם עשינו?״ שמעתי את קולו של לוקאס מאחורי לפני שהרגשתי בשפתיו על ראשי ״אני לא נשאר בשיעור.. אני צריך ללכת לעבודה.. תתקשרי אלי כשאת גומרת את הלימודים ואני יבוא לאסוף אותך״ הוא אמר
״אתה חייב ללכת?״ שאלתי אותו
״כן..״ הוא אמא ונאנח ״אני מצטער אנה.. זה לא החלטה שלי״ הוא אמר
״אני יודעת אני יודעת.. זה פשוט ש..״ התחלתי לומר אך נעצרתי ״לא חשוב..״
״נו?״ הוא לחץ
״זה בסדר לוקאס.. אני ילך עם ריאן לעבודה.. לא יפריע לך באמצע״ אמרתי וחייכתי אליו
״בטוח?״ הוא שאל והנהנתי, ומיד הרגשתי בשפתיים שלו צמודות לשלי ״אני אוהב אותך״ הוא אמר והלך
נאנחתי ״אז..?״ ריאן שאל
הסתכלתי עליו במבט לא מאמין ״אוקיי!״ אמרתי והרמתי את ידי ״כן.. עשינו עוד משהו״ אמרתי וחייכתי
״מה?״ הוא שאל כאילו לא יודע
״אל תעשה את עצמך״ אמרתי לו
״אני רוצה לשמוע מההתחלה!״ הוא אמר אך המורה בדיוק נכנס, וקטע את דבריי לפני שהתחילו
חייכתי לריאן חיוך מתנצל, והתחלתי להקשיב בשיעור.
״סוף סוף!״ צעקתי לריאן שיצאנו לכיוון המכונית שלו, לאחר שעתיים של חפירות.
״אני מקשיב״ הוא אמר כשהיינו בפנים
״מקשיב למה?״ שאלתי אותו בתמימות וחגרתי את עצמי
״למה שהתחלת לספר לי בשיעור״ הוא אמר והחל בנסיעה
נאנחתי וסיפרתי לו הכל, מאז שבן לקח אותי אליו הביתה ועד שהתעוררתי אצלו במיטה, והשמטתי כמה פרטים לא חשובים.
״וואו״ הוא אמר, בדיוק שחנינו ״הבנאדם מאוהב בך״
חייכתי חיוך קטן ויצאתי מהמכונית, מתקדמת לעבר הכניסה של המסעדה
נכנסתי מיד והחלפתי בגדים, החלפתי כמה מילים עם אמבר ויצאתי על מנת לקחת את ההזמנות מהאנשים שהיו בשולחנות שברשותי.
העבודה עברה בזריזות, לא יודעת אם זה בגלל שחשבתי על לוקאס כל הזמן הזה או בגלל שצחקתי עם המלצרים השניים.. אבל זה עבר טוב.
הדלת של המסעדה נפתחה, הרמתי את ראשי לראות מי זה נכנס, והרגשתי שכל הצבע אוזל לי מהפנים.
האיש הזה, שישב פה אתמול, שוב.
הוא מצא אותי במבטו, והלך לשבת באחד השולחנות.. שלמזלי, לא היו שלי.
אמבר ניגשה אליו, והם דיברו כמה מילים, ואז הוא הצביע עלי ואמבר הסתכלה והנהנה לפני שהחלה להתקדם לעברי ״הוא רוצה שאת תהי המלצרית שלו״ היא אמרה
״אנ.. אני לא.. לא יכ.. יכולה.. פ.. פשוט..״ התחלתי לגמגם, לא ידעתי מה להגיד
״מה אנה? הכל בסדר?״
״כן.. כן״ אמרתי ונשמתי עמוקות
קמתי, וניגשתי אליו, מחליטה בליבי שאני מתמודדת עם זה כמו גדולה.
״כן אדוני?״ שאלתי בקול רועד מעט
״בירה״ הוא אמר
כמו תמיד... חשבתי לעצמי בזמן שניגשתי להביא לו את הבירה.
כשבאתי ללכת, הוא תפס לי את היד ״שבי״ הוא אמר והצביע מעלו
״אני צריכה לעבוד״ אצרתי
״אוקי.. רק חמש דקות״ הוא אמר
התיישבתי ברגליים רועדות, מייחלת שזה יגמר כמה שיותר מהר
ציפיתי שהוא ידבר ויגיד משהו, אבל הוא רק הביט בי ושתה את הבירה שלו ״הוא עשה בחירה נכונה.. את באמת בחורה טובה״ הוא אמר
״מה?״ שאלתי
״בחירה שהוא יודע שתגמר.. שוב.. אבל הוא בכל זאת הלך עליה״ הוא אמר ולקח שלוק נוסף
קמתי ממקומי, והלכתי בזריזות לעבר חדר העובדים.
הנחתי את המגש על המדף ולקחתי את הטלפון שלי בידיים רועדות, מחייגת בזריזות ללוקאס ״הלו?״ הוא ענה מיד
״ל.. לוקאס..״ אמרתי בקול רועד, והתיישבתי כדי לא ליפול מהרעידות הבלתי פוסקות
״אנה? אנה מה קרה? הכל בסדר?״ הוא שאל בבהלה
״הוא.. הוא פ.. פה״ אמרתי ״הוא.. ד.. דיבר על מישהו ו.. אנ.. אני״ אמרתי בקושי מילים שתהיתי אם הוא הצליח להבין אותי
הוא קטע את דבריי בכך שאמר ״אני בדרך אלייך״
״אוקיי״ אמרתי
״ואנה?״ הוא שאל
״מה?״ שאלתי מבעד לדמעות שהחלו לזלוג לי
״אני אוהב אותך.. לא משנה מה יקרה.. או מה אני יאמר.. אוקיי?״ הוא שאל לאחר כמה דקות שהיה רק שקט מעבר לקו
״אוקיי.. אני אוהבת אותך״ אמרתי, והשיחה התנתקה.
נשארתי בחדר העובדים עוד כמה דקות, מנסה להרגיע את הנשימה שלי, לפני שיצאתי החוצה, וראיתי את לוקאס עומד בפתח של המסעדה.. ומביט לכיוון כלשהו לא ברור.
יצאתי אליו, וחיבקתי אותו ״תודה לאל שאתה כאן״ אמרתי לו
הוא לא חיבוק אותי בחזרה, וזה היה מוזר.
כשהתנתקתי ממנו, הבטתי בעיניו ״לוקאס?״ שאלתי
״מה את רוצה ממני אנה?״ הוא שאל בכעס והרחיק אותי ממנו
״לוקאס?״ שאלתי, לא מבינה מה עובר עליו
״זה נגמר אנה! זה נגמר! אני לא אוהב אותך יותר.. הכל שקר! למה את לא מבינה?״ הוא אמר, גורם לכל המסעדה להתסתכל עלי, ולי להיות בשוק.
״לוקאס..״ אמרתי בקול חלש
״רדי מזה אנה..״ הוא אמר ״אני לא אוהב אותך.. את היית בסך הכל סטוץ של פעם אחת וזהו״
הדמעות ירדו לי ללא הפסקה, ניסיתי לא להראות לו שאני בוכה בגללו, זה לא מגיע לו
הוא הסתכל עלי, והמבט בעיניו היה מוזר לפני שאמר ״כשאמרתי לך שאני הולך לעבודה? לא באמת הלכתי לעבודה.. הלכתי למי אני אוהב באמת, והייתי איתה.. בגדתי בך אנה.. ואני לא מתחרט על זה״

------------------

מקווה שאהבתם את הפרק.. תודה לבנות המקסימות על התגובות שלכם בפרק הקודם❤️❤️
בבקשה תגיבו הרבה ותצביעו🙏🏻