Forget

פרק 43

בשניה אחת מייקל עמד מולי מחייך, ובשניה הבאה, הוא שכב ברצפה שכדור היה תקוע לו בדיוק במקום שבו נמצא הלב
**********************
״אני לא יודע.. מצאתי אותו ככה״ לוקאס אמר אל תוך הטלפון ״אוקיי אנחנו ממתינים״
הוא ניתק את השיחה והתקרב אלי, מחזיק את פניי בידו וממקד את מבטי ההמום בעיניו
״אני מצטער שהיית צריכה לראות את זה״ הוא אמר בחרטה עמוקה ״לא שלטתי בעצמי״
רציתי להגיד לי שהכל בסדר, אני בשוק ואני מניחה שיש לי טראומה.. אבל אני לא שונאת אותו
״מה קרה?״ קולו של ניק נשמע לפתע שהגיע אלינו ולקח אותי אל בין זרועותיו
״מייקל״ לוקאס אמר ונאנח ״אני יסביר לך אחר כך..״
״מה קרה לה?״ ניק שאל בחדות ״זה לא מעניין אותי מה קרה לבן זונה״
״הוא אנס אותה״ לוקאס ענה וזרועותיו של ניק התהדקו סביבי ״לפני כמה זמן.. אבל עכשיו הוא חזר והוא חיכה לה פה״
״אז ירית בו?״ ניק שאל ולוקאס הנהן בזמן שגם המכונית של בן חנתה, ומתוכה יצאו ריאן ולינק ובן
״סוף סיף עשית את זה״ בן מלמל וניגש לבדוק את מייקל שהיה עכשיו.. גופה
״אבל למה לידה יבן זונה?״ ניק סינן מבין שיניים חשוקות ואגרף את ידיו על גבי, כאילו מתאפק לא להרביץ ללוקאס לידי
״מצטער! לא חשבתי כששמעתי אותו מדבר ומחייך״ לוקאס אמר והעיניים שלו הביעו כל כך הרבה צער שזה כאב לי
״זה.. זה מייקל?״ ריאן שאל בשוק
״הוא לא מי שאתה חושב שהוא״ לינק אמר וריאן הביט בו במבט שואל ״הוא אחד האויבים הכי גדולים שלנו״
לוקאס בא להגיד משהו אך קולות של אמבולנס נשמעו מרחוק, ואכן אחרי שניה חנה לידנו רכב גדול שמתוכו יצאו 3 פרמדיקים ורצו אל מייקל בזמן שאחד נוסף ניגש אלי ״הכל בסדר?״
״היא במצב של הלם כרגע.. היא תהיה בסדר״ ניק אמר
״יכול להיות שיש לה התקף חרדה..״ הפרמדיק אמר ואני רציתי לצעוק שאני בסדר אך שום דבר לא יצא מפי
״את בסדר?״ הפרמדיק שאל ואני ניסיתי להנהן אך כל מה שהצלחתי לעשות זה להביט בו במבט פעור
״היא בשוק״ הוא מלמל ואחז בידי, בודק את הדופק שלי ״והדופק שלה מהיר בצורה לא תקינה״
״היא פשוט צריכה כוס מים ושינה טובה״ ניק אמר והידק מעט את החיבוק שלו
הפרמדיק נאנח והנהן ״תודה שהתקשרתם״ הוא אמר והלך, נכנס לאמבולנס שחבריו כבר היו בפנים עם מייקל

״אנה את חייבת לשתות״ ניק אמר בפעם השמינית והחזיק מול עייני כוס מים קרים
הרמתי יד ולקחתי את הכוס מידו, אך לאחר שניה היא נפלה על הרצפה והתנפצה, ורק אז שמתי לב שהיד שלי רועדת כאחוזת טירוף.
לורן חיבקה אותי מהצד ואחזה בידי, מנסה להרגיע את הרעד שלי
״זה לא עוזר שכולכם פה״ ניק אמר והתיישב לידי ״אני יעדכן אותכם אם יש משהו״
לורן נאנחה וקמה מהספה, יוצאת מהבית יחד עם ג'ייק שלא שכח להניח נשיקה על ראשי
.ריאן ולינק יצאו אחריהם, ובן לא זז
אחרי שמייקל היה בבית שלי, ג'ייק ולוקאס החליטו שאני ולורן לא חוזרות לשם בשום אופן, אז לורן הולכת לבית של ג'ייק ולוקאס לקח אותי לבית שלו לבינתיים, עד שהם ימצאו לנו מקום אחר.
״אנה״ לוקאס התכופף לידי ואחז בפניי, מתחנן
״אהובה שלי..״ הוא אמר ונאנח ״אני מצטער.. לא הייתי צריך לעשות את זה לידך״
הבטתי בעיניו, בעיניים שלו שכל כך אהבתי, בעיניים שהיו עכשיו נסערות
״א.. אני.. אני ב.. בסד.. אני ב.. בסדר״ מלמלתי בקול חלש שהתפלאתי איך אני הצלחתי לשמוע
ליקאס חייך חיוך קטן ונישק את מצחי ״בואי לישון״ הוא אמר ולקח אותי מידיו של ניק ללמעלה.
נכנסנו לחדר שלו והוא ניגש להביא לי שורט שלי שנשאר פה, וסוודר שלו לפני שלקח את ידי למקלחת
״את רוצה שאני ישאר איתך?״ הוא שאל כשהביט בעיניי
נדתי בראשי לשלילה, למרות שלא הייתי בטוחה אם הרגליים שלי יצליחו להחזיק אותי
הוא נישק את מצחי ויצא מהמקלחת, סוגר אחריו את הדלת
התפשטתי ונכנסתי תחת הזרם, והמים שפגשו בגופי העירו אותי מעט
המראה של לוקאס יורה במייקל חוזר לי בפלאשבקים שוב ושוב בראשי
זה קרה מהר, אך עם זאת אלו היו השניות הכי ארוכות בחיי
איך שהכדור נכנס אל תוך בטנו, והחיוך שהיה על פרצוף הוחלף בהבעת הפתעה וכאב
הוא ללא ספק לא ציפה שלוקאס ירה בו.
אני לא יודעת מה העבר שלהם, ולמה הוא היה כל כך בטוח בזה שלוקאס לא ירה בו, אבל זאת ללא ספק הייתה הפתעה לכולם.
אני שונאת את מייקל, בזה אין ספק
אבל עכשיו אני שונאת אותו יותר על כך שגרם ללוקאס לירות בו