Forget

פרק 10

נאנחתי ונכנסתי לביתי, מקווה שלפחות מחר יהיה יום טוב יותר..
****************************
התעוררתי מהשעון המעורר, ומיד ניגשתי להתקלח לקראת הלימודים.
השבועיים האחרונים היו עמוסים במיוחד.
כמעט שלוש פעמים בשבוע עבדתי במשמרות כפולות, וכל זמן שלא עבדתי כפול הייתי עם לוקאס, שלאט לאט נדמה לי שנפתח אלי מעט, וכל גם אני התחלתי ללמוד לסמוך עליו טיפה יותר.
יומיים אחרי שיצאנו כולנו למסעדה, הוא דיבר עם בן, ובא אלי כדי לספר לי מה היה
-פלאשבק-
שכבתי כשראשי מוני על חזהו של לוקאס, והוא מלטף את שיערי
״דיברתי עם בן..״ הוא אמר לפתע
״מה הוא אמר?״ שאלתי והבטתי בפניו
״הוא אמר שאין לו בעיה איתך.. הוא בסך הכל היה עצבני באותו יום.. עוברת עליו תקופה לא... לא טובה והוא.. הרבה פעמים נוטה להתעצבן, ולהוציא את זה על האנשים הלא נכונים..״ הוא אמר
״למה?״ שאלתי
״אני לא בדיוק יודע.. הוא איבד מישהי לפני שנתיים בערך.. ומאז הוא לא.. הוא״ הוא אמר
״הוא איבד את מי שאהב?״ שאלתי בהלם
״לא.. הוא איבד את החברה הכי טובה שלו״ הוא אמר
״מה קרה לה?״ שאלתי
הוא שתק לרגע לפני שאמר ״אני לא יודע..״
-סוף פלאשבק-
מאז, כל פעם שאני רואה את בן, הוא רק אומר לי היי, ומחייך חיוך מאולץ, ומאז לא מתייחס אלי יותר.
הוא מגיע הרבה פעמים למסעדה, לפעמים עם לוקאס, ולפעמים לבד, ויושב בצד, מזמין בירה ומסתכל, לא עושה כלום מעבר לכך.
נאנחתי, קיוויתי שלפחות הוא יחבב אותי, אני לא רוצה שאנשים ישנאו אותי רק שהם הגיעו ובקושי מכירים אותי.
לפעמים לוקאס נראה לי מרוחק, אני מדברת איתו והוא פתאום חושב על משהו אחר ושוקע בו, כאילו מתעלם ממני אבל לא במכוון, הוא נהיה עצוב לפתע, וכשאני שואלת אותו למה הוא אומר שזה לא משנה, שזה משהו בעבר ברחוק שלו, ושאני לא צריכה לדאוג לגבי זה.
לקחתי את המגבת שלי והתעטפתי בה, ויצאתי מהמקלחת.
לבשתי סקיני ג'ינס בורדו עם חולצה לבנה קצרה, לקחתי את התיק שלי ויצאתי החוצה, נכנסת למכונית שלי ונוהגת לבית ספר.
כשהגעתי לחניה, ראיתי את המכונית של לוקאס חונה, ולידו חניה ריקה, והוא עומד שם, נשען על המכונית.
חניתי לידו ויצאתי מהמכונית, נועלת אותה לפני שנישקתי אותו נשיקה חפוזה על השפתיים.
נכנסנו לכיתה, וכנראה שהגענו באיחור, כי מיד כל העיניים של הכיתה הסתכלו עלינו, והמורה לא היה מרוצה.
״לוקאס ואנה.. אתם מאחרים!״ הוא אמר
״מצטער המורה..״ לוקאס אמר והופתעתי, אני זוכרת שהסמסטר הקודם הוא היה מדבר לכל המורים בזלזול, ועכשיו.. הוא השתנה
״תשבו במקומכם, ושזה לא יחזור על עצמו שוב״ הוא אמר
לא היה שתי שולחנות פנויים, ולכן היינו צריכים לשבת במרוחק אחד מהשני.
התיישבתי ליד ריאן, ולוקאס היה צריך ללכת לצד השני של הכיתה, ליד בן.
׳עונש מוות.. או לא?׳ המורה פתח את השיעור בכך שכתב את המשפט הזה על הלוח.
״אישה.. בת 38, לא נשואה, שרצחה את השכנה שלה, אך היא טוענת שהייתה שיכורה, ושזאת הייתה תקופה אפלה בחייה ולכן היא עשתה זאת, וכשהחבר שלה בא לעצור אותה, אך גילה את הגופה של מי שהרגה, היא הרגה אותו גם, שוב, עם אותו תירוץ.. מה אתם אומרים? מגיע לה עונש מוות או לא?״ המורה שאל
״כן אנה״ הוא ענה לאחר שהרמתי את ידי, מודעת לכל המבטים של הכיתה מסתכלים עלי
״אני חושבת שמגיע לה עונש מוות.. בגלל שהיא לא יכולה לתת את השכרות שלה כתירוץ לרצוח מישהי, היא עשתה את זה בכוונה, אין לי ספק בזה.. אז אני לא חושבת שמגיע לה להתחמק מכך, והיא רצחה שני אנשים, לא אחד.. כך שהעונש מוות מגיע לה מכל הבחינות״ אמרתי
״אני מסכים עם אנה״ בן אמר להפתעתי, בדרך כלל אנחנו לא מסכימים על אותו דבר.
״אוקיי, עכשיו.. נניח שאתם פוגשים את האישה הזאת, והיא אומרת לכם שיש לה ילדה, שזה לא היה כתוב בדוח, אך אומרת לכם שלילדה אין משמרת עליה, והיא צריכה אמא.. מה תעשו עכשיו?״ המורה שאל
״אני חושב שאם הילדה מתחת לגיל 10 האמא אולי תרצה במאסר בית עד שהילדה תגיע לגיל שהיא מסוגלת לדאוג לעצמה, ורק אז האמא תרצה את העונש שלה״ בן אמר
״אני חושבת שאפשר לדאוג לילדה למשפחה מאמצת, או לאפוטרופוס שידאג לה, אני לא חושבת שצריך לתת לילדה להתסתובב עם אמא שהיא רוצחת, לא שנה ולא שנתיים״ אמרתי
״אוקיי, שניכם אומרים דברים נכונים, עכשיו.. נניח שהאמא הייתה מכה את הילדה שלה, מתעללת בה, עדיין היית חושב אותו דבר בן?״ המורה שאל
״לא.. במקרה הזה אני מסכים עם אנה, האמא משוגעת ומתעללת בילדה אז היא לא צריכה לקבל עליה משמרת..״ בן אמר
״אתה צודק...״ המורה התחיל אך נקטע על ידי הצלצול ״כנראה שלא נמשיך..״ הוא אמר בחיוך ״משוחררים״
לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה, ניגשת ללוקר שלי, ושוב הסתבכתי עם המנעול כמו תמיד
״את אף פעם לא תצליחי לפתוח את זה כמו שצריך״ שמעתי את קולו של ריאן מאחוריי ונבהלתי
״ריאן!!״ צעקתי עליו והוא צחק ״תני לי״ הוא אמר ופתח את הלוקר בתוך שלוש שניות
״אתה סתם מתנשא״ אמרתי
הוא צחק ומשך בכתפיו, מחכה לי עד שגמרתי להכניס את הדברים של השיעור הזה ולהוציא את הדברים של השיעור הבא, והלכנו ביחד לכיתה
המורה נכנס ומיד החל ללמד, ואני התחלתי לשרבט ציורים במחברת שלי.
לפתע הטלפון שלי צלצל, והופיעה עליה הודעה מלוקאס, פתחתי אותה והוא כתב שאני יצא בדחיפות החוצה, הוא צריך להראות לי משהו.
לקחתי את הדברים שלי ויצאתי, בלי להגיד למורה לאן.
התקדמתי לעבר הלוקרים, ונעצרתי שראיתי את מה שלוקאס היה צריך להראות לי דחוף.
הוא וקלייר - אני קוראת לה השטן של השכבה - עמדו, והתנשקו, כשהיא צמודה ללוקרים והוא צמוד אליה.
עמדתי שם כמה דקות, לראות אם הוא מעיף אותה ממנו, אבל הוא המשיך את הנשיקה ולא זז ממנה.
הלכתי לעבר הלוקר שלי והכנסתי את הדברים, טורקת אותו, גורמת ללוקאס ולקלייר להסתכל עלי
״אנה!״ לוקאס צעק, אך אני התקדמתי לעבר היציאה, ורצתי למכונית שלי, ובאתי לצאת מהחנייה אך נעצרתי שראיתי את לוקאס בחלום שלי ״אנה רגע! תני לי להסביר״ הוא אמר
״לוקאס זוז! אני לא רוצה לדרוס אותך״ אמרתי
״אנ-״ הוא התחיל לומר אך התפרצתי לדבריו ״זוז!!״ אמרתי, והוא זז, ואני יצאתי מהחניה, ונסעתי במהירות מעל במיתר לבית שלי, כשהדמעות זולגות ללא הפסקה על הלחיים שלי.

-----------------------------------
מקווה שאהבתם את הפרק..😄
מה אתם חושבות שלוקאס יעשה? אתם חושבות שאנה תסלח לו?
רוצות את ההמשך??
בבקשה תגיבו ותצביעו🙏🏻 ותודה לכל הבנות המקסימות שמגיבות על הסיפור ושולחות הודעות!❤️❤️