Forget

פרק 41

״את צריכה לסמוך עלי אנה״ הוא אמר בשקט והעלה את סף העצבים שלי, למרות שידעתי שהוא צדק
״למה ניק? למה?״ שאלתי ״תן לי רק סיבה אחת טוב לסמו-״ אך הוא נכנס באמצע דבריי בצעקה ״כי אני אח שלך!״ הוא צעק ״לעזאזל אנה! אני אח שלך!״
*******************
עמדתי שתי שניות ובהיתי בו, עד שגיכחתי ״אין לי אחים ניק״ אמרתי
״אני אח שלך אנה! את לא זוכרת אותי״ הוא אמר
״איך אני יכולה לא לזכור את אח שלי?״ שאלתי בצעקה
״את זוכרת את אמא ואבא שלך?״ הוא שאל
״לא.. אני פשוט לא מכירה אותם״ אמרתי
״מה הדבר הראשון שאת זוכרת?״ הוא שאל
״אני לא זוכרת הרבה דברים! אתה מצפה שאני יזכור כל יום ויום מהילדות שלי?!״ שאלתי כשהוא נגע בנקודה רגישה
״אנה.. אני אח שלך! למה שאני יגיד לך סתם?״ הוא שאל ואיגרף את ידיו
״למה שאני יאמין לך ניק?״ שאלתי והבטתי בעיניו
״אנה״ הוא אמר מיואש ״בבקשה..״
״לא ניק! איך אני יכולה להאמין לך שכל הזמן שאנחנו מכירים אתה רק מסתיר ממני דברים? ואז אתה בא אלי ואומר לי שאתה אח שלי? זה נראה לך הגיוני?״ שאלתי אותו בעצבים
הוא פתח את פיו לומר משו את לפתע הדלת נפתחה ״אתה מה?״ ובן נכנס
״פאק״ ניק מלמל
״ניק!״ בן אמר שוב ״מה אמרת?״
״הוא אמר לי שהוא אח שלי״ אמרתי ״בן.. מה הולך פה?״
בן נאנח ״עכשיו אתה רואה למה ניסינו להרחיק אותך ממנה?״ בן שאל את ניק במבט נוקב ״כשאתה דואג לה יותר מדי ואתה נלחץ.. אתה פולט דברים שאתה לא צריך לפלוט רק בשביל שהיא תרגיש טוב.. רק בשביל שיהיה לה טוב.. אבל בלי לשים לב שלפעמים זה מסכן אותה ואת כולנו״
״איך לדעת שהוא אח שלי מסכן אותי בן? ולמה לעזאזל הסתרתם את זה ממני כל הזמן הזה? אם זאת האמת?״ שאלתי בצעקה אך הם התעלמו
״אני מצטער בן! אבל היא הייתה חייבת לדעת מזה! לפחות שמץ אחד של אמת בתוך כל מה שאנחנו מסתירים ממנה! היא לא מאמינה לשום דבר והיא לא נותנת לי לשמור עליה!״ ניק אמר ״וזה מסכן אותה יותר מהכל״
״אני פה!״ אמרתי
״זה לא קשור ניק.. ברגע שהיא רחוקה מהכל היא הכי מוגנת ואתה יודע״ בן אמר והתעלם
״אתה צודק בן.. אבל אני גם יודע שברגע שהיא לא סומכת עלינו ולא נותנת לאף אחד להתקרב ולהגן עליה היא הכי פגיעה..״ ניק אמר
בן נאנח והעביר יד על פניו ״תמיד ידעת הכי טוב בכל מה שקשור אליה״
״תמיד? אתם מוכנים לספר לי מה קורה פה? יש עוד דברים שאני לא זוכרת?״ שאלתי
״לא אנה.. שום דבר חוץ מזה״ בן אמר והסתכל עלי סופסוף
״אתה מתכוון שום אמת חוץ מהשקר הזה״ אמרתי
״זאת האמת״ בן אמר ״ניק ואת אחים״
״איך?״ שאלתי ״ממי? ולמה רק עכשיו נזכרת לצוץ?״
״זה מסובך אנה״ בן אמר
״כמו כל דבר אחר אצלכם״ אמרתי ונאנחתי כשהדמעות הצטברו בעייני ״אני לא רוצה לשמוע מכם.. מאף אחד מכם.. אל תתקרבו אלי.. אל תדברו איתי ואת תנסו ליצור איתי שום קשר״ אמרתי ויצאתי מהמשרד, לוקחת את התיק שלי ואפילו לא טורחת להחליף את החולצה שלי
״אנה״ ניק תפס את ידי כשהייתי שניה מלהכנס לאוטו שלי
״עזוב אותי ניק״ אמרתי בקול חנוק ורק אז שמתי לב שאני בוכה
״אני רוצה שתסמכי עלי אנה!״ נוא אמר
״אז לשקר עלי שאתה אח שלי יגרום לי לסמוך עליך?״ שאלתי
הוא נאנח ״בואי״ נוא אמר וגרר אותי לאוטו שלו
״לאם אתה לוקח אותי ניק?״ שאלתי
״להוכיח לך את האמת״ הוא אמר וסגר אחרי את הדלת לפני שנכנס למושב הנהג והתחיל לנסוע
אחרי כמה דקות של נסיעה שעברו בשקט, עצרנו ליד בית חולים
״ניק-״ התחלתי לומר כשיצאנו מהאוטו
״נעשה בדיקה אנה.. אני יוכיח לך שאני באמת אח שלך.. לפחות מכולנו תסמכי על מישהו אחד״ הוא אמר ומשך את ידי לבפנים, מוביל את הדרך עד שנכנסנו למחלקה המתאימה, שבה ניק שאל לשם מסוים של רופאה ומיד הלך לחדרה
״ניק״ הרופאה קמה מכיסאה וחיבקה את ניק שהחזיק לה חיבוק ביד אחת שלא אחזה בידי
״היי נינה״ הוא אמר
״עוד פעם הסתבכת?״ היא שאלה ונתנה לו מכה בראש
״לא הפעם.. אני צריך ממך טובה קטנה״ הוא אמר והיא התיישבה והביטה בו בעיניים חושדות ״הטובות שלך אף פעם לא קטנות.. אבל קדימה״
״אני צריך שתעשי בדיקת ד.נ.א.. לשתינו״ הוא אמר
״זאת אחותך?״ היא שאלה והביטה בי בזמן שניסיתי להתחבא מאחורי ניק משום מה
״כן״ הוא אמר ״רק שהיא לא מאמינה לי״
״תאמיני לי.. כל אחת הייתה מבקשת אח כמו ניק.. אז גם אם זה לא נכון לפחות תישארי עם המצב הזה.. זה טוב בשבילך״ היא אמרה בגיחוך וקמה להוציא שתי מחטים
״לא..״ מלמלתי לניק ״אני מפחדת״
״זאת רק דקירה קטנה.. אל תסתכלי והכל יהיה בסדר״ הוא אמר