Forget

פרק 26

נכנסתי למשרד של ניק והודעתי לו שאני מתחילה מוקדם, הוא חייך ואישר לי להתחיל.
החלפתי לחולצה של העובדה, והתחלתי לקחת הזמנות מאנשים, מקווה רק שלפחות בעבודה יהיה לי שקט.
**********************
״את כבר לא כועסת עלי יותר?״ בן שאל בזמן שניגבתי את הכוסות בבר
עבר שבוע מאז המסיבה בבית של לינק.
מאז לא ראיתי או דיברתי עם לוקאס, למזלי.
בן ואני בקושי דיברנו בשבוע הזה, הרגשתי שחסר אותו.. אבל לא היה לי מצב רוח לשיחות נפש, ובטח שלא בנושא לוקאס
״לא כעסתי עליך בן, פשוט לא רציתי לדבר עליו״ אמרתי
״ועכשיו את רוצה?״ הוא שאל כשלקח שלוק מהבירה שלו
״לא ממש.. אבל אני חושבת שאני חייבת לך כמה הסברים..״ אמרתי
״יש בזה משהו״ הוא אמר ולקח שלוק נוסף ״אני יודע שדיברתם למעלה״
״אז דיברנו..״ אמרתי ״ו..?״
״לא רק דיברתם נכון? עשיתם מעבר גם״ הוא אמר וחייך חיוך תחמן
״רק דיברנו״ אמרתי לו
״אה באמת? אז דמיינתי שראיתי עיגול סגול ענק בצוואר שלך.. ואם אני רואה טוב עוד נשאר שם משהו״ הוא אמר והיד שלי נשלחה אוטומטית למקום שבו לוקאס נישק אותי
״אין שום דבר״ אמרתי ״אתה הוזה״
״אנ באמת? אז למה היד שלך עלתה לשם עכשיו אם אין שם כלום?״ הוא שאל, והוכיח אותי על טעותי
״אופס״ אמרתי לו והמשכתי בעבודתי
״אז מה קרה שם?״ הוא שאל
״שום דבר בן.. עליתי לשירותים והוא עלה אחריי בנסיון לנהל שיחה, ואז פתאום משום מקום הוא נישק אותי, ודיברנו רק כמה מילים תוך כדי הנשיקה״ אמרתי ״שהייתה לא עדינה בכלל״
״כמה מילים?״ הוא אמר, מתעלם מההערה שלי על הנשיקה
נשמתי אוויר ואמרתי ״הוא אמר שמי שהוא הבי-״ ״קלייר״ הוא אמר באמצע
״כן.. איך שלא יקראו לה.. אז הוא אמר שהיא לא חברה שלו.. רק מישהי שפעם עבדה איתו או משהו..״ אמרתי
״אוקיי..? זה גם אני יכולתי להגיד לך.. הוא יודע..״ הוא אמר
״אז..?״ שאלתי
״אז למה הוא עלה אחרייך ושלח את קלייר הביתה?״ הוא שאל
״הוא שלח אותה הביתה?״ שאלתי, לא זכרתי אם היא הייתה שם או לא כשירדתי אחר כך
״כן.. שניה אחרי שעלית הוא ליווה אותה החוצה ועלה אחרייך״ הוא אמר
״אה..״ אמרתי ״אין לי מושג״ והתחמקתי ממבטו, כרגע כל דבר קטן היה מעניין יותר מהעיניים שלו
״ו..? מה היה שם אנה?״ הוא שאל
״הוא אמר לי שהוא לא יכול להתרחק ממני עכשיו.. שהוא אוהב אותי״ אמרתי לבסוף, משחררת אנחה כבדה
״אוקיי..״ הוא אמר ״ומה אמרת לו?״
״שאני שונאת אותו״ אמרתי לו
״מה? למה?״ הוא שאל בצעקה
״כי אני שונאת אותו בן..״ אמרתי ״אני לא יודעת למה הוא מרגיש את מה שהוא מרגיש ואיך בכלל הוא יכול להרגיש את כל זה אחרי מה שהוא עשה.. אני אפילו לא יודעת אם זה אמת..״
״זה אמת״ הוא אמר ״אני יודע שזה אמת אנה.. לוקאס יכול להסתיר הרבה דברים.. אבל לא את הרגשות שלו אלייך״
״בכל אופן״ אמרתי והתעלמתי ממנו ״הוא אמר שהוא לא מאמין לי, ואז הוא ביקש שאני יסתכל לתוך בעיניים שלו ויגיד לו.. וזה מה שעשיתי״ אמרתי
״את? הסתכלת לתוך בעיניים שלו? ואמרת לו שאת שונאת אותו?״ הוא שאל כלא מאמין
״כן? מה הבעיה?״ שאלתי ״לקח לי כמה שניות, אבל כן בן.. זה מה שאמרתי לו.. זה מה שאני מרגישה כרגע כלפיו״
״אבל..״ הוא התחיל ״אוקיי.. אני לא יתערב לך ברגשות שלך כלפיו.. אבל רק שתדעי.. הוא באמת התכוון לזה״
״אוקיי.. מה שתגיד.. אני כבר לא רוצה קשר אליו.. הוא פגע בי מספיק כדי להבין שהוא לא היה שווה להכנס לזה מההתחלה״ אמרתי
״הוא היה שווה.. ואת תביני את זה מתישהו.. תמיד לקח לך זמן להבין דברים״ הוא אמר
״מה זה אמור להביע?״ שאלתי בחיוך
״את פשוט סתומה.. אבל מתישהו את תביני שהבנאדם עיוור לידך״ הוא אמר
״אנ-״ התחלתי לומר אל את דבריי קטע הפעמון שמתריע על כך שמישהו נכנס למסעדה
המבט שלי ושל בן הבזיק אוטומטית לדלת, ולפני שהספקתי להוציא מילה, בן דחף אותי למטה, כך שהדלפק של הבר הסתיר אותי, והלך לעבר האיש ״כן אדוני? מה תרצה להזמין?״ הוא שאל
״אנה עובדת היום?״ הוא שאל
״לא.. אין פה עובדת בשם אנה״ בן אמר
״היא עבדה לה פעם שעברה שבאתי״ הוא אמר
״אה אנה הזאת? זה היה חד פעמי.. היא החליפה מישהי..״ הוא אמר ״היא לא עובדת כאן״
״אתה יודע איפו היא עובדת?״ האיש שאל
״לא.. אני לא ממש מכיר אותה אתה יודע.. רק היי ביי״ בן אמר
״אוקיי..״ האיש אמר, ואחרי כמה דקות הדלת נטרקה
הצצתי מעבר לבר, וראיתי את בן מתקרב לכאן ״את יכולה לקום״ הוא אמר והתיישב בחזרה בכיסא שלו
״הוא מפחיד אותי״ אמרתי לבן
״הוא לא יחזור לפה יותר״ הוא אמר וסימס משהו בפלאפון שלו
״אוקיי..״ אמרתי, לא מבינה את כוונתו אבל הנחתי לזה, הוא והעסקים של העבריינים שלו
״כולם יוצאים היום.. תהי מוכנה ב8״ הוא אמר
״הו לא לא לא לא! אני ממש לא מתכוונת לבוא איתכם.. לא הפעם״ אמרתי
״את כן״ הוא אמר
״אני לא! ולא יעזור לך אם תבוא לגרור אותי מהבית אפילו!״ אמרתי לו
הוא נאנח ״את מעצבנת״ הוא אמר
״אני יודעת״ אמרתי וחייכתי אחיו
״תפסיקי לחייך.. החיוך שלך יותר מדי יפה ואי אפשר לכעוס עלייך ככה״ הוא אמר, גורם לי לפרוץ במצוד
״אני לא באה איתכם״ אמרתי לו ״תלך ותהנה״
״אם את לא באה אני גם לא באה.. אני יבוא אלייך ונעשה ערב סרטים״ הוא אמר
״אוקיי.. אז תאסוף איתי מפה ב7״ אמרתי לו
״אוקיי״ הוא אמר ונשק למצחי לפני שהסתובב ויצא מהמסעדה.
״אני אמור לחשוד שיש בינכם משהו?״ ריאן שאל לפתע מאחוריי והקפיץ אותי
״ריאן! משוגע! הבהלת אותי״ צעקתי עליו והעפתי את המגבת שלי עליו
״אז..?״ הוא שאל
״לא! זה רק בן תרגע!״ אמרתי
״כי הוא חבר שלו? או כי את עדיין אוהבת אותו?״ הוא שאל
״לא ולא״ עניתי ״כי זה בן״
״את עדיין אוהבת אותו״ הוא קבע והלך
נאנחתי וגלגלתי את עיניי, כולם חושבים שהם יכולים להגיד לי מה אני מרגישה לגביו או מה הוא מרגיש לגבי, אז אתם טועים!!!
אני החלטתי שאני שונאת אותו! ואני ישאר עם ההחלטה הזאת עד שאני יחליט שהרגע המתאים להפסיק לשנוא אותו
כן בטח.. קול לגלג בראשי
גלגלתי עיניים והתעלמתי, דחפתי הכל למגירה ששמה לוקאס ונעלתי אותה חזק חזק, נשבעת לא לפתוח אותה הזמן הקרוב.
״אנה!״ הבוס שלי צעק לפתע מהמשרד שלו
עזבתי את מה שעשיתי עכשיו ורצתי אליו למשרד ״כן ניק?״ שאלתי
״יש אפשרות שתעשי כפול היום? אמבר לא מרגישה טוב והיא לא תוכל להגיע למשמרת״ הוא שאל
״אמ.. כן כן בטח״ אמרתי, והצטערתי שאני נאלצת לבטל את התכניות עם בן
״מעולה.. תודה״ הוא אמר ושחרר אותי
סימסתי מיד לבן את השינויים, והוא סימס בחזרה שזה בסדר, ושהוא ילך איתם ויבוא לאסוף אותי כשאגמור את המשמרת.
הדלת של המסעדה נפתחה לפתע, והמבט שלי נשאר היכן שהוא, לא חשבתי שזה מישהי מיוחד שארים את העיניים לבדוק מי זה.. עד ששמעתי את הקול שלו
״רק קפה.. תודה ריאן״ הוא אמר, גורם לאוזניים שלי להזדקף, ולכל הגוף שלי להדרך
הרמתי את המבט שלי מהכוסות שהחזקתי, ופגשתי בעיניו.
הוא ישב בשולחן צדדי, ליד החלון, והביט בי.
״חבר שלך פה״ ריאן אמר לפתע, וגרם לי להזיז את מבטי מלוקאס ולהסתכל עליו
״הוא לא חבר שלי״ אמרתי והמשכתי לשפשף כוסות ״ותפסיק להודיע לי כל דקה משהו עליו״ אמרתי לו
הצטערתי שלקחתי מקודם הפסקה, זה אומר שעכשיו אני לא יכולה לקחת עוד אחת, ואני יצטרך להתקע עם המבט של לוקאס עד שהוא ילך, מה שאני מקווה שיקרה בקרוב.
״אנה!!״ שמעתי לפתע צעקה
הרמתי את מבטי, ולפני שהספקתי לראות מי זה, מצאתי את עצמי בחיבוק ״לינק?״ שאלתי בקול חנוק, רק הוא מוחץ אותי עד שלא נשאר לי אוויר
״התגעגעתי״ הוא אמר ושחרר אותי מהחיבוק ״את חיה?״ הוא שאל
״לא נראה לי״ עניתי לו והחזקתי בדלפק כל מנת שלא אפול, וחייכתי אליו
״מה מביא אותך לכאן?״ שאלתי
״באתי לאסוף את ריאן״ הוא אמר וחייך לריאן שיצא מהחדר עובדים, כשהוא גמר לעבוד כבר.
״אה אוקיי.. לא באת בשבילי?״ שאלתי במבט נעלב
״בטח שבאתי בשבילך! התגעגעתי מאוד! אני מקווה שאת באה היום!״ הוא אמר וחיבק אותי שוב
״לא.. אני לא באה״ אמרתי לו
הוא שחרר אותי בבת אחת והביט בי המום, בדיוק כמו שהיה מבטו של לוקאס מהצד
״למה?״ הוא שאל במבט כעוס
״אני עובדת כפול״ אמרתי לו ״ואני עייפה מדי בשביל לצאת״
״אבל.. אבל אנה!!״ הוא אמר בבכי מדומה ״זה לא יהיה אותו דבר בלעדייך״ הוא אמר
״לא נורא לינק.. אתה תתגבר״ אמרתי
״אם לא הייתי הומו אנה..  הייתי בטוח יוצא איתך״ הוא אמר ונישק את הלחי שלי נשיקה ארוכה לפני שאחז בידו של ריאן ושתיהם יצאו מהמסעדה אחרי שצעקו ״ביי האני״
צחקתי, צחוק שגווע ברגע שמבטי פגש במבטו של לוקאס, וראיתי שהוא קם לעברי, והתיישב בבר
הוא הסתכל עלי ואמר ״אני אוהב אותך.. ולא אכפת לי אם את שונאת אותי לא.. אני לעולם לא אפסיק לאהוב אותך״

-----------------------

מקווה שאהבתם את הפרק.. תודה לכולם על התגובות שלכם על הפרק הקודם!!
בבקשה תגיבו גם על זהה🙏🏻❤️