Forget

פרק 16

בתמונה: אנה
״אנה..״ הוא אמר בקול שקט, שרק גרם לי לרצות להתמיד את שפתינו שוב
״אני חושבת שאתה צריך ללכת״ אמרתי
הוא לבש בחזרה את החולצה שלו והתקדם לעבר הדלת ״רק תבטיחי לי שתתרחקי מצרות״ הוא אמר
״ביי לוקאס״ אמרתי וסגרתי את הדלת, ונשענתי עליה, נופלת לאט לאט לרצפה.
********************
הצלצול נשמע, ואני אספתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה בזריזות, נחושה בדעתי להתרחק ממנו כמה שיותר מהר.
הימים האחרונים, עברו במבוכה, נתקלנו אחד השניה כל יום, הוא ניסה לדבר איתי כמה פעמים אבל אני התחמקתי וברחתי, מלמלתי שלום קטן והלכתי.
כל פעם שרק הייתי מסתכלת עליו או מספיק שאני רק חושבת עליו, מה שקורה כמובן רב היום.. אני נזכרת בשפתיים שלו, במה שקרה באותו יום, בחיבוק שלו, ואני רק מתאכזבת יותר מהידיעה שזה לעולם לא יקרה.
נכנסתי למכונית שלי, ונסעתי היישר לעבודה שלי, מתכוננת ליום ארוך.
נכנסתי למסעדה, והחלפתי בגדים, ויצאתי ישר על מנת לבצע את עבודתי.
לאחר כמה שעות שאני עובדת, שמעתי קול מפתח המסעדה ״אנה״ והרמתי מיד את ראשי.. הקול היה לי מוכר מדי, צורב מדי, ולא טעיתי.
לוקאס עמד בפתח, עם ידיים בכיסים, מסתכל עלי.
״אני עובדת לוקאס״ אמרתי לאחר שהבטתי בעיניו כמה שניות, בשקט, והמשכתי לנקות את השולחן.
״ניקית את השולחן הזה כבר במשך עשר דקות אנה.. אני חושב שהוא נקי״ הוא אמר לאחר כמה דקות של שקט
הפסקתי ממעשיי כשהבנתי שהוא צודק, חסמתי את המחשבות שלי על מנת לא לחשוב עליו, ויצא שלא חשבתי על כלום.
״אפשר לדבר? את מתחמקת ממני כל הזמן הזה אנה״ הוא אמר
״אולי כי יש לי סיבה לוקאס״ אמרתי בקול שקט והלכתי לעבר הבר, להניח שם את המגש שלי.
״אנ-״ הוא התחיל לומר אך אחד האנשים שישבו באחד השולחנות שברשותי קרא לי, ויותר משמחתי על האפשרות ללכת.
״כן אדונ-״ אמרתי ונעצרתי כשראיתי ביזה איש מדובר.
אותו איש שלוקאס לא מפסיק להציק לי שאתרחק ממנו, אותו איש שתמיד מבקש בירה ובוהה בי מבט מפחיד.
״כמו תמיד.. רק בירה״ הוא אמר ואני הנהנתי והסתלקתי משם במהירות.
״אנה..״ לוקאס אמר בשאלה
לקחתי בירה מהבר והבאתי לאיש אותה, ובלי לומר מילה הסתלקתי משם.
לוקאס כיווץ את גבותיו בשאלה, והסתובב לאחור על מנת לראות מי האיש, וכשהחזיר אלי מבטו ראיתי שהוא טיפה בהול.
״קים..״ הוא קרא בדיוק שהיא עברה לידי ״היי..״ היא אמרה בחוסר עניין
״תגידי.. את יכולה להחליף עם אנה שולחן?״ הוא שאל
״אמ.. כן אוקיי.. איזה שולחן?״ היא שאלה אותו בזמן שהסתכלה עלי
״אממ..״ הוא אמר וניסה לחפש את מספר השולחן ״שש..״ אמרתי במקומו
״אוקיי.. אז קחי את.. שלוש?״ היא שאלה
״אוקיי״ אמרתי וניגשתי אליהם לבצע את ההזמנה
״כן מה תר- ריאן!!״ אמרתי בהתחלה אך נקטעתי כשראיתי שריאן יושב שם עם לינק
״אנה!״ הוא אמר וחיבק אותי חזק תוך כדי שסיבב אותי
״היי אנה״ לינק אמר כשריאן הואיל בטובו להוריד אותי מהחיבוק
״היי לינק״ אמרתי, ומבטי נדד לעבר לוקאס שישב על הבר וחיכה.
״אמ.. תרצו משהו?״ שאלתי אותם ושתיהם נדו בראשם לשלילה ״בינתיים לא״ הם אמרו
״אוקיי.. אז.. אני שם״ אמרתי
״היי אן..״ ריאן אמר כשהסתובבתי ללכת ״בהצלחה״ הוא מלמל עם שפתיו
חייכתי אליו חיוך מריר וחזרתי ללוקאס ״מה?״ שאלתי אותו ישירות
״אפשר שנדבר?״ הוא שאל
״דבר״ אמרתי
״אי אפשר ככה אנה.. אני יבוא לאסוף אותך שתגמרי לעבוד..״ הוא אמר ובא ללכת
״היא בדיוק גמרה״ שמעתי קול מאחוריי, והסתובבתי, מופתעת למצוא את הבוס שלי מאחורה
״עבדת כל השבוע יותר שעות מנה שאת צריכה, קחי לך מנוחה אנה.. את יכולה לצאת מוקדם יותר״ הוא אמר
״אמ.. אוקיי״ אמרתי וקיללתי אותו בליבי, ניסיתי רק להתחמק מלוקאס והוא זרק אותי היישר אליו.
נכנסתי באנחה כבדה לחדר העובדים, והחלפתי את בגדיי לפני שלקחתי את התיק שלי ויצאתי לבחוץ, מתחננת בכל שבמשמרת שלי בכל מקרה אמורה להגמר עוד שעה.
״המכונית שלי כאן״ אמרתי
״אני יודע.. באתי עם לינק באוטו שלו״ הוא אמר
משכתי בכתפיי ונכנסתי למכונית בזמן שהוא נכנס למושב הנהג והחל בנסיעה ״לא אכפת לך שאני נוהג נכון?״ הוא שאל
״לא״ אמרתי בשקט והשענתי את ראשי לאחור, עייפה מכל היום, ועצמתי את עייני.
לאחר כמה דקות, המכונית נעצרה, פתחתי את עייני וראיתי שאנחנו היכן שלוקאס לקח אותי אליו בדייט שלנו
ירדתי מהמכונית, והוא יצא אחריי ונעל אותה.
הוא התקדם, והלך לפני, מרים את הענף שפעם שעברה כמעט פגע בי כשנכנסתי.
התיישבתי על הדשא, וחיבקתי את ברכיי, בזמן שהוא התיישב לידי.
היו כמה דקות של שקט, כל מה שרציתי באותם רגעים היה לשים את הראש על הכתף שלו ושהוא יחבק אותי בלי להגיד כלום, אבל לא עשיתי את זה, לא הייתי מסוגלת.
״נפרדתי מקלייר״ הוא אמר לפתע, גורם למבט שלי להבזיק לעברו במהירות
״מה?״ שאלתי כלא מאמינה
״נפרדתי ממנה״ הוא אמר והסתכל עלי ״אני לא אוהב אותה אנה.. היא בחורה טובה אבל.. אני לא אוהב אותה.. לא כמו שאני אוהב אותך..״ הוא אמר
התרוממתי מהדשא ״אז נפרדת ממנה בגללי? מעולה לוקאס!״ אמרתי והרמתי מעט את קולי
״מה? לא אנה!״ הוא אמר והתרומם גם
״אל תגיד לי לא אנה! בגלל מה שעשינו אז נכון?! ידעתי! ידעתי שזאת הייתה טעות מההתחלה! ידעתי שאנחנו לא צריכים לעשות את זה״ צעקתי
״אנה די! זאת לא הייתה טעות מבחינתי! אני אוהב אותך! למה את לא מבינה את זה?״ הוא צעק בחזרה
״אתה לא אוהב אותי לוקאס! אתה אומר את זה לכל אחת! אמרת לי שאתה אוהב אותי בזמן שבכלל היית עם קלייר לוקאס!! יש לך חברה! או לפחות הייתה לך! אתה לא יכול לבוא סתם ככה ולהגיד לי שאתה אוהב אותי!!״ אמרתי לו
״אבל אני כן אוהב אותך אנה! תמיד אהבתי! רק אותך! אף פעם לא אהבתי מישהי אחרת! הייתה לי חברה כי רק ניסיתי להוכיח לך שאני לא צריך להיות איתך! שאת חייבת להתרחק ממני! אבל כמו שאת רואה זה לא עבד!״ הוא צעק בחזרה
״לעזאזל לוקאס! איך אתה חושב שזה יעבוד אם אתה כל הזמן חוזר?״ צעקתי עליו
״אני לא יכול להתרחק ממך אנה! תביני!״ הוא אמר
וככה זה היה, הוא צעק עלי ואני צעקתי עליו בזמן שהדמעות מוצאות את דרכן החוצה
״לא לא אנה! אל תבכי!״ הוא אמר והתקרב אלי
״די לוקאס! אנ-״ התחלתי לומר אך נקטעתי בכך שהשפתיים שלו הוצמדו לשלי לנשיקה ארוכה שהוציאה ממני את כל האוויר.
״עכשיו את מוכנה להיות לרגע בשקט?״ הוא שאל לאחר שהתנתקנו, אך השפתיים שלנו עדיין צמודים
לא עניתי, והוא פירש את זה כ-כן.
״אני אוהב אותך אנה.. תמיד אהבתי.. נכון.. אמנם הייתה לי חברה כי רק ניסיתי להראות לך שאני לא ראוי לך ושאנחנו לא צריכים להיות ביחד כי אני לא טוב לך אנה! אני לא בשבילך! אבל למרות שרציתי שיהיו לך חיים יותר טובים מאשר החיים איתי לא הייתי מסוגל להתרחק ממך! אני לעולם לא אהיה!״ הוא אמר בשקט, ידיו עדיין על הלחיים שלי, מנגבות על הדרך את הדמעות שלי.
״אתה לא יכול לוקאס!״ אמרתי בשקט, משפילה את המבט שלי ״אתה לא יכול להגיד לי שאתה אוהב אותי ואז להעלם ואז לחזור שוב ולהגיד לי את זה.. אני לא משחק״
״אני יודע! לא התכוונתי שתחשבי ככה אנה.. את לא משחק בעיני בכלל! את האהבה של החיים שלי!״ הוא אמר ״אך פעם לא אהבתי את קלייר, לא כמו שאני אוהב אותך.. זאת תמיד היית את.. רק את.. ובגלל זה גם הרשיתי לעצמי לעזוב אותה כדי לבדוק מה איתך.. לבוא אלייך ולבדוק שהכל בסדר אצלך אנה.. אני לא מסוגל להיות עם מישהי אחרת.. אני לא רוצה..״ הוא אמר
הרמתי את מבטי לעיניו, טובעת בהם, בלי רצון להזיז את המבט שלי לעולם.
״אני אוהב אותך אנה״ הוא לחש, והשפתיים שלו נגעו בשלי כשדיבר
היססתי מעט, חיכיתי לראות אם הוא יצא, אם הוא יזוז או יתחרט, אם הוא יגחך ויגיד שהוא סתם צחק, שהוא עדיין עם קלייר ושהוא רק רצה לראות את התגובה שלי, אבל הוא פשוט נשאר לעמוד במקום שלו, לא זז, עדיין מביט בעיני
״אני אוהבת אותך לוקאס״ אמרתי בשקט, מקווה מבפנים שהוא לא יצחק עלי עכשיו
אבל הוא לא צחק, הוא רק קירב את הפרצוף שלו אלי, לפני שריסק את שפתיו על שפתיי..

--------------------------

מקווה שאהבתם את הפרק..😄 בבקשה תגיבו ותצביעוו🙏🏻 ותודה לכל הבנות המדהימות על התגובות וההצבעות וההודעות שלכם❤️