Forget

פרק 32

בן התחוור כולו גם הוא, ובא לעמוד לפני, כאילו שהוא מגן עלי מפני איזה אקדח או משהו.. ואמר ״ניק? מה לעזאזל אתה עושה פה?״
******************
״איך יכולת לשקר לי בזה בן?״ ניק הזה שאל את בן והתקרב אלינו מעט, מה שגרם לי ולבן ללכת מעט אחורה
״לא שיקרתי״ הוא אמר ״היא לא עובדת פה..״
״אני רואה אותה מאחורי הבר בן! אל תשקר לי בפרצוף!״ ניק צעק ופרצופם האדים מעט, ודמעות זלגו על לחייו
״היא מחליפה מקום של חברה״ בן אמר בשקט ״ותפסיק לצעוק! יש פה אנשים״ הוא אמר כשבערך רוב האנשים במסעדה הסתכלו עלינו
״איך יכולת?״ ניק שאל עם דמעות בעיניו
״אתה יודע ש-״ הוא התחיל אך לינק השתיק אותו ״תסתום ניק!״
״לא לינק.. אני לא מתכוון לסתום עכשיו ש-״ הוא התחיל לענות אך לינק קטע אותו עם בוקס שהעיף את הפרצוף שלו
״אמרתי תסתום!״ לינק אמר והפתיע אותי, אני לא זוכרת שראיתי אותו עצבני ככה פעם
״תתקשרי ללוקאס״ בן לחש לי ״עכשיו!״
״למה?״ שאלתי
״שיבוא לקחת אותך״ הוא אמר
״אני לא רוצה להיות איתו״ אמרתי
״אנה! אל תשחקו עכשיו את המשחקים שלכם! תתקשרי אליו שיבוא לקחת אותך!״ הוא אמר בעצבנות בזמן שניק התאושש מהמכה שלו
הוצאתי את הטלפון מהכיס האחורי שלי ונכנסתי אל השיחות האחרונות.. אך לא צלצלתי ללוקאס, צלצלתי לרון ואמרתי לו שיבוא בדחיפות לקחת אותי מהכניסה האחורית של העובדים, וסימסתי לאמבר שתגיד לבוס שהלכתי כי אני לא מרגישה טוב.. אני לא בטוחה שבן יתן לי לעבור לשם עכשיו
״היא תשנא אותכם שהיא תדע״ ניק אמר
״היא יודעת הכל״ בן אמר
״אני יודעת הכל על מה?״ שאלתי
״שקט אנה״ בן אמר
ניק גיחך ״לא סיפרתם לה שום דבר אה?״ הוא שאל
״סיפרנו ה הכל! כל מה שהיא צריכה לדעת ניק! עכשיו תעוף מפה!״ בן אמר
״בן!״ אמרתי ״מה אני צריכה לדעת?״
״אנה תסתמי!״ ג׳ייק אמר, משאים אותי המומה
בכל מצב אחר הייתי נפגעת ממנו, אבל עכשיו? אני מבינה את הנסיבות, ואני יודעת שהוא צודק.. אני חייבת ללמוד לשלוט בפה המטופש שלי
״כשאת תדעי אנה.. תאמיני לי שאין אנשים בעולם שתשנאי כמוהם״ ניק אמר
מה? על מה הוא מדבר?
״היא יודעת הכל ניק! היא יודעת שאנחנו עובדים איתך! והיא יודעת שאנחנו לא הכי ישרים! אז תפסיק כבר לערב אותך בכל מה שהיא לא צריכה לדעת״ בן אמר
״ומה עם הדבר השני?״ ניק שאל
״ניק!״ ג׳ייק אמר בקול והעיף לו בוקס גם הוא ״כל תהרוס את זה! אני לא רוצ לשמוע מילה אחת ממך על זה יותר לידה!״ הוא אמר לו בשקט
הדבר השני? איזה גבר שני? מה היה הדבר הראשון בכלל?
׳צאי׳ הודעה מרון הבהבה על צד
״אני הולכת.. רון כאן״ אמרתי לבן ונכנסתי לחדר העובדים בזריזות
״רון?״ הוא שאל שנכנס אחריי ״אמרתי לך להתקשר ללוקאס!״
״לא אכפת לי מה אמרת בן! אני לא רוצה לראות את לוקאס! רד ממני!״ אמרתי ולקחתי את התיק בזמן שסימסתי תודה לאמבר על כך שהיא מסכימה להחליף אותי במשמרת בהתראה כל כך קצרה ויצאתי מהכניסה האחורית, נכנסת למכונית של רון ומבקשת ממנו שיוריד אותי בבית
״מה היה כל כך לחוץ?״ הוא שאל לאחר שנישק את הלחי שלי
״שום דבר.. אני פשוט לא מרגישה טוב״ אמרתי וחייכתי בהתנצלות
״אוקיי״ הוא אמר ואחז בידי
ברגע שהידיים שלנו נפגשו, לוקאס שב והופיע במחשבותי.
איך זה שכל פעם שאני מדברת  או סתם מתחבקת עם כל בן אחר, איכשהו אני חושבת עליו?
אני לא אמורה לחשוב עליו
אני לא רוצה לחשוב עליו..! אני רוצה לעבור הלאה כבר! וכמה שיותר מהר כך יותר טוב
אבל.. אני פשוט.. לא מצליחה לעשות את זה
״אז.. מתי אני יכול לקחת אותך לדייט שני?״ הוא שאל כשעצר ליד ביתי
״אממ.. אני.. אני יודיע לך״ אמרתי לו בחיוך והסתובבתי לביתי, שומעת את הגלגלים שלו נוסעים מאחורי
נכנסתי למקלחת ישר, ממלאת את האמבטיה ונותנת לעצמי לברוח לכמה דקות.. לברוח מהכל.
שמתי שירים בפלאפון שלי, ועצמתי את עייני, נותנת למחשבות לזרום בחופשיות.
אני לא יודעת למה לוקאס עשה את מה שעשה.. למה הוא סתם אמר שהוא אוהב אותי ואחר כך התחרט על זה מהר יותר משהספקתי למצמץ.. אני לא יודעת
ומאיזה שהיא סיבה.. זה גם לא כל כך מעניין אותי.. אני לא רוצה להיתקל בו יותר.. לראות אותו יותר!
אבל עם זאת, זה עדיין לא ברור לי למה הוא במחשבות שלי.. למה אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על המגע שלו? על השפתיים שלו? על המבט שלו?
למה זה חייב להיות ככה? חייב להיות כל כך.. הוא
יכול להיות שהסיבות למה שעשה מוצדקות, יכול להיות שאולי כל אחד אחר היה עושה בדיוק את אותו דבר.. אבל אני לא יודעת מה בדיוק קרה לו.. ואני לא יודעת אם יש הצדקה לכל מה שהוא עשה או אמר
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי! ולא משנה מה המצב רוח שלו באותו יום, לא שונאים את מי שאוהבים.. לא אומרים לו מול כולם שזה לא נכון.. וזה מה שהוא עשה
אני רוצה לסלוח לו.. אני רוצה להיות איתו שוב.. אני פשוט לא מסוגלת.. לא מסוגלת להפגע שוב.
נפגעתי יותר מדי לפניו.. והוא בא והפיל את כל החומות שבניתי באחת.. ואז שוב פגע בי
הוא רק גרם לי לבנות מחדש את החומות שלי, אבל הפעם להוסיף להם עוד כמה.. שלא בטוח שמישהו אחר יצליח לשבור.. לא כמוהו
רון חמוד! הוא חתיך ומצחיק והוא בן אדם טוב! מה שאני צריכה
אבל לא מה שאני רוצה.. אני לא מחכה להודעות שלו כמו שאני מחכה למבט קטן ומסכן של לוקאס..
ניסיתי.. אני פשוט לא מצליחה.
רציתי רק שקט.. רציתי את החיים שהיו לי לפניו.. לפני שהוא והבעיות שלו נכנסו לי לחיים.. רציתי את זה בחזרה.
שנאתי אותו! שנאתי אותו ואת כל מה שקרה לי מאז שהוא כאן! שנאתי את זה שעברתי עבודה בגללו, שנאתי את זה שהוא שיקר לי, שנאתי את זה שהוא צעק עלי ליד כולם, שנאתי את זה שנפגעתי.. אבל הכי שנאתי את זה שהתאהבתי.. שהתאהבתי שוב! ונתתי לו לסובב לי את הראש..
שנאתי אותו! פשוט אותו! את העיניים שלו! את המגע שלו! את החיבוק שלו! פשוט הכל! שנאתי את זה שהוא הצליח להכנס לי ללב! ואני שונאת את זה שהוא לא מצליח לצאת לי משם.. לא משנה מה אני מנסה.
לא שמתי לב שהזמן עובר והמחשבות זרמו, עד שהטלפון שלי צלצל
על הצג היה כתוב שזאת שיחה מלוקאס, אך לפני שהספקתי לענות השיחה התנתקה.
נאנחתי והבנתי שהגיע הזמן לצאת מהמקלחת.
התלבשתי בהלבשה התחתונה שלי ועטפתי את עצמי במגבת ויצאתי אל החדר שלי.
אך ברגע שפתחתי את הדלת, צרחה קטנה נפלטה מפי, והאחיזה שלי על המגבת שלי התהדקה.
לוקאס עמד ליד החלון, וכשנכנסתי הוא הסתובב, והלסת שלו נשמטה לרצפה, אל חזרה לעצמה מהר מאוד.. שתהיתי אם רק דמיינתי את זה
״למה לא התקשרת אלי כשבן אמר לך אנה?״ הוא שאל כשהתעשת
הידקתי את האחיזה שלי במגבת ואמרתי ״מ.. מה אתה עושה פ.. פה לוקאס?״
״תעני לי על השאלה אנה״ הוא אמר בנוקשות
״כי לא רציתי לראות אותך״ אמרתי, מהופנטת לכחול שבעיניו ״כי לא רציתי להסתכל בעיניים שלך ואז להשאר שם״
הוא שתק כמה שניות לפני שאמר ״באתי לראות אותך״
״מה?״ שאלתי
״עניתי על השאלה שלך.. שאלת מה אני עושה פה.. אז אמרתי שבאתי לראות אותך״ הוא אמר
״ל.. למה?״ שאלתי והלכתי צעד אחד אחורה כשהוא הלך שני צעדים קדימה
״אני לא יודע.. חשבתי עלייך ו.. ואז מצאתי את עצמי פה״ הוא אמר ״אני פשוט.. לא מסוגל לברוח ממך״
שתקתי, לא היה לי מה להגיד
איך הוא מצפה שאני יגיב אחרי זה?
״אנה״ הוא אמר והתקרב אלי עוד, והפעם לא זזתי
״לוקאס..״ אמרתי ״אני.. אני לא רוצה לראות אותך״
״אני יודע״ הוא אמר ״אני לא רוצה שתראי אותי״
״אז תלך״ אמרתי כשהוא הגיע אלי, ונצמד אלי כך שהייתי צריכה להרים את מבטי על מנת להסתכל לתוך עיניו
״הלוואי והייתי יכול״ הוא אמר והרים את ידו, מלטף בעדינות בקתות אצבעותיו את הלסת שלי ושולח צמרמורת לכל הגוף שלי ״הלוואי והייתי מסוגל״
״תמצא את הכוח״ לחשתי
״אני מנסה״ הוא אמר העלה גם את ידו השניה ללחי שלי
״אתה לא״ אמרתי
״אני לא מצליח..״ הוא אמר
״זה לא כזה קשה״ אמרתי
הוא גיחך ״אין לך מושג כמה זה קשה״
הוו.. לא חבוב.. תאמין לי שיש לי מושג
״מה כל כך קשה בלא לחשוב עלי יותר? לא להזכר בי יותר? להתחיל חיים חדשים ולצאת עם מישהי חדשה?״ שאלתי
״את יודעת כמה ניסיתי את זה? יודעת כמה ניסיתי למחוק את הפנים שלך מהמוח שלי ולהתחיל חיים חדשים? יש לך בכלל מושג כמה פעמים נישקתי מישהי אחרת אבל דמיינתי את השפתיים שלך במקומה?״ הוא אמר מגרה אותי עם האצבעות שלו
״יש לך בעיה״ אמרתי לו, בהלם עוד
״אני יודע״ הוא אמר ״והיא העובדה שאני לא יכול להתרחק ממך״
שתקתי, לא היה לי עוד מה לומר לו
הסתכלתי בעיניו, מעבירה מבטי מהם לשפתיו ובחזרה, לא מרוכזת בשיט! 
הידקתי את האחיזה שלי במגבת כשהרגשתי אותו נצמד אלי עוד קצת
הרמתי את מבטי משפתיו לעיניו, ובאותה שניה השפתיים שלנו נפגשו ברכות.
הבטן שלי כאבה מרוב געגוע, הפרפרים שם יצאו החוצה.
השפתיים שלו! המגע שרציתי להרגיש כל כך הרבה זמן אבל לא הרשיתי לעצמי לחשוב על זה בכלל!
כשהשפתיים שלו התנתקו ממני, הרגשתי שבא לי לבכות, רציתי עוד ממנו, עוד מהכל! 
הוא הסתכל בעיניי לשניה, והמבט הזה הספיק לו בשביל להצמיד את השפתיים שלנו שוב בחזקה, ובשניה שאפילו לא התחילה ברוגע
המחשבות פרחו מראשי ברגעים האלה, אך כשהתעשתי על עצמי התרחקתי ממנו
״מה עכשיו?״ הוא שאל ונאנח
״צא מפה״ אמרתי לו והזזתי את מבטי מעיניו, יודעת שב שניה הבאה שאביט בהם כבר לא אהיה מסוגלת להזיז את העיניים שלי ממנו
״אנה״ הוא נאנח
״צא מפה לוקאס!״ אמרתי בקול מעט גבוה ״אני שונאת אותך! תבין! אני לא רוצה אותך בחיים שלי!״
הוא שתק, מה שאפשר לי רק להמשיך ״אתה שיקרת! אתה אמרת שלאט לאט אני ילמד לסמוך עליך! אמרת שאתה סומך עלי לגמרי! אמרת שאתה אוהב אותי! אמרת מלא דברים לוקאס ולא עמדת באף אחד מהם! לא קיימת אף אחד מהם!״ עצרתי לשניה, כשהדמעות חנקו אותי בגרון ״הבטחת שאתה לא תפגע בי יותר! וזה בדיוק מה שעשית״ אמרתי לו, והקול שלי נשבר קצת במשפט האחרון
״אני יודע״ הוא אמר
״וזה שאתה כל פעם מחדש מופיע ומנשק אותי ונוגע בי כאילו אני עדיין שלך וגורם לי לשכוח את מה שעשית, עוד יותר מוסיף לשנאה שלי!״ המשכתי
״אני יודע״ הוא אמר
״אני פאקינג אהבתי אותך! נתתי לך לשבור את כל החומות שבניתי לעצמי מאז שאני זוכרת את עצמי! את כל החומות מאז ג׳וני! ולהכנס לי ללב! אבל אתה לא עשית שם שום דבר חוץ מלגרום לי לבנות עוד כאלה״ אמרתי לו, כשהדמעות כבר זלגו מעייני ״וכל זה רק בחצי שנה שאני מכירה אותך!״ צעקתי
״אני יודע״ הוא אמר
״תפסיק להגיד את זה כבר! זה לא עוזר לי שאתה יודע״ אמרתי בתסכול
הוא התקרב אלי במהירות ועטף אותי בין זרועותיו הגדולות, מתחזק מרגע לרגע בזמן שאני רק מכה עם הידיים שלי על החזה שלו.
אך לאחר כמה שניות שהוא לא שחרר, התייאשתי, פשוט וויתרתי על הנסיון להשתחרר ממנו.. אפילו לנסות
אז פשוט הנחתי את ראשי על חזהו, מצמידה תוך כדי את המצח שלי לצוואר שלו שהיה חם מעט.
״אני שונאת אותך״ אמרתי לו בקול חלוש מעט, עדיין מהבכי
״אני יודע..״ הוא אמר ונישק את מצחי בעדינות ״אני אוהב אותך״
״אתה לא..״ אמרתי ״אתה שקרן״
״אני משקר בהרבה דברים אנה.. אולי כמעט בהכל.. אבל בזה לא.. זה הדבר האמיתי היחיד בתקופה האחרונה שמחזיק אותי שפוי״ הוא אמר ״בחיים לא שיקרתי לך..״
״אתה שיקרת״ אמרתי
״לא שיקרתי.. רק לא אמרתי את כל האמת.. אני לא מסוגל לשקר לך אנה״ הוא אמר ונישק שוב את המצח שלי
הנחתי את ידיי על החזה שלו, והרמתי את מבטי אליו, זזה ממנו מעט אך לא מנתקת מגע ״איך אני יאמין לך?״
״אני לא יודע״ הוא אמר ותפס בשתי ידיו בלחיי ״אני לא יודע אפילו אם הייתי מאמין לעצמי..״
״אי אפשר ככה לוקאס״ אמרתי לו
״אני יודע..״ הוא אמר בקול חלש, נאנח, והעיניים שלו היו מעט עצובות..
משראה ששתקתי הוא אמר ״גם אם אני משקר אנה.. יש רק דבר אחד שאני לעולם לא יהיה מסוגל לשקר בו.. אני אוהב אותך אנה..״ הוא אמר ״זה פחות או יותר הדבר הכי אמיתי אצלי בחיים.. אחרי השם שלי״
חייכתי חיוך קטן, שהיה מעורב עם דמעות שעמדו לי בעיניים
ולפני כל התראה מוקדמת, הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי בחזקה, אך עם זאת ברכות.
ומכאן כבר לה היה צריך מילים יותר, השפתיים אמרו הכל, והמגע עזר להם..
הוא הניח את ידו על גבי והלך אחורה לאט לאט עד שהצמיד בעדינות את גבי לארון שמאחוריי, ונצמד אלי יותר.
הוא עצר לרגע מהנשיקה, על מנת לתת לי לנשום אוויר, בזמן שטייל עם שפתיו ללסת שלי ומיד אחר כך לצוואר שלי, מאפשר לי לעשות בדיוק ההפך מלנשום אוויר.
הורדתי את הידיים לקצוות החולצה שלו והורדתי אותה בשליפה.. לא יודעת מאיפו זה הגיע לי..
הייתי פתאום כל כך נואשת להרגיש את הידיים שלו, להרגיש אותו עלי
והפרפרים בבטן שלי רק השתגעו יותר ויותר!
הורדתי מעט את ידי ופתחתי את החגורה שלו במהירות, ואחר כך את כפתורי המכנס שלו, והוא כאילו בתאום מושלם הוריד אותם מעצמו ויצא מהם, מזיז אותי איתו
העלתי את ידי לצווארו ונצמדתי אליו, מרגישה את הידיים שלו מטפסות למעלה על המגבת, מעבירות צמרמורת חזקה בכל הגוף שלי.. אפילו שלא נגעו בהם ישירות.. ותוך שניות ספורות היא הייתה ברצפה, רחוק מגופי.
״את משגעת אותי״ הוא אמר כשהחזיר את ידו לפניי, אוחז בהם מעט בחזקה, ומצמיד את שפתיו לשלי וגורם לכל הגוף שלי להשתגע ורק להשתוקק אליו יותר ויותר.
ושוב בלי שום התראה, הוא החזיק במתניי והרים איתי, משכיב אותי על המיטה ועולה מעלי, מנשק כל הדרך מהבטן שלי עד שהגיע לשפתיים שלי, לא שוכח להתעמק ולחקור כל סנטימטר, ולגרום לגוף שלי להתקמר ממגעו, לגרום לי רק להתחרפן ולהאנח.. 
הוא הפסיק לרגע מהנשיקה, והסתכל אל תוך עיני, שואל במבט מה שלא נשאל בקול.
ואני פשוט הנחתי את ידיי על צווארו ומשכתי אותו אלי, מצמידה בחזקה את השפתיים שלנו.. ותוך שניות גם ההלבשה התחתונה שלנן מצאה את דרכה איפו שהוא בחדר
התעלמתי מהשנאה שלי אליו, התעלמתי מכל מה שהיה.. הדבר היחיד שהיה מעניין אותי זה השפתיים שלו עלי, חוקרות כל מקום קטן בגופי, לא משאירות סנטימטר אחד חשוף..
והידיים שלו, שאחזו ברכות במתניי, נתנו לי תחושה של חום למרות האוויר הקריר שנשב על גופי..
השפתיים שלו חזרו לשפתיי, רכות ונעימות אך עם זאת חוקרות ותובעניות
הוא לקח את השליטה לידיו, מכתיב את הקצב.. גרם לכל כולי להיות שבויה בו..
הוא טייל עם שפתיו לכל גופי, מהבטן, משיר נשיקות קטנות וצמרמורת לארוך כל הדרך עד הצוואר, ששם התעכב ולא שכח כמובן להשאיר תזכורת.. עד שלבסוף הצמיד את שפתיו לשפתיי.. משתיק את האנחות שלי.. נושך את השפה שלי מעט וגורם לי לגנוח בעדינות אל תוך פיו..
ובאותם רגעים, כל מה שרציתי היה הוא.. עם או בלי השנאה שלי אליו..

---------------------

בנות!! אני ממש ממש מצטערת! דלק לי מלא זמן להעלות! היו לי שבועיים מטורפים! רק בשבוע האחרון היה לי 4 מבחנים ועוד יומיים יש לי עוד אחד ענק! ואני גם גומרת ללמוד מאוחר כל יום.. ובקושי יש לי זמן לעצמי..
אני משתדלת להעלות הכי מהר שאני יכולה.. מתי שרק יש לי זמן
תודה רבה לכולם על התגובות שלכם וההצבעות וההודעות המדהימות שאתם שולחות לי!❤️
אם יהיו מספיק הצבעות ותגובות אני יעלה פרק שוב בסוף השבוע..👍🏻😃