פרק 17

5.8K 263 25
                                        

בתמונה: לינק
״אני אוהבת אותך לוקאס״ אמרתי בשקט, מקווה מבפנים שהוא לא יצחק עלי עכשיו
אבל הוא לא צחק, הוא רק קירב את הפרצוף שלו אלי, לפני שריסק את שפתיו על שפתיי.
*******************
התעוררתי בבוקר, לשם שינוי, עם חיוך גדול על פניי.
קמתי מהמיטה, ונכנסתי להתקלח, והמחשבות על היום של אתמול חולפות שוב ושוב בראשי ומעלות חיוך.
כשיצאתי, לבשתי ג'ינס בהיר עם קצת קרעים וחולצת פסים שחור ולבן, ונעלתי את הנעליים השחורות שלי בדיוק כשהטלפון שלי צלצל.
על הצג הייתה הודעה מלוקאס ׳אני בחוץ..׳ הוא כתב
׳תיכנס.. אני עוד מתארגנת׳ סימסתי לו בחזרה והלכתי לפתוח את הבית, וחזרתי לחדרי
שניה אחר כך, הרגשתי ידיים חמות על מתני, ודרך המראה ראיתי את לוקאס.
הוא סובב אותי אליו והצמיד את שפתיו לשפתיי בנשיקה ארוכה ״היי״ הוא אמר לאחר שהתנתקנו והעלה חיוך על פניי
הבוקר הזה יותר מדי חייכני.. חשבתי לעצמי באירוניה
״היי״ אמרתי ונישקתי אותו שוב
״אנחנו נאחר״ הוא אמר והצמיד שוב את שפתינו, לא נותן לי לזוז מאחיזתו גם אם רציתי, ולא רציתי
״אז.. תעזוב..״ אמרתי בין הנשיקות
״לא רוצה..״ הוא אמר והצמיד את שפתיו לשלי בדיוק שפתחתי את הפה, משתיק אותי.
כשהתנתקנו, גלגלתי עיניים וזזתי ממנו מהר על מנת שאוכל לגמור להתארגן.
לאחר כמה דקות גמרתי, הוא מלמל ״סוף סוף״ לפני שגלגלתי את עיניי ויצאנו מהבית, נוסעים לכיוון הלימודים.
הגענו לבית ספר, ולוקאס החנה, ויצא מהאוטו, בא לפתוח את הדלת שלי ועזר לי לצאת.
נכנסנו, מתעלמים מהמבטים החודרים של כולם, והתקדמנו בזריזות לעבר הכיתות.
״אני יראה אותך אחרי השיעור..״ הוא אמר וליטף את הלחיים שלי כשעמדנו מחוץ לכיתה שלי, בשיעור הזה אני ולוקאס לא ביחד, אני רק עם ריאן.
״אוקיי״ אמרתי והתחננתי שלא יזיז את ידיו
״אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק אותי על שפתיי לפני שהסתובב והלך לעבר הכיתה שלו.
נכנסתי לכיתה שלי, והתיישבתי במקומי ליד ריאן, שהפנה לי מבט שואל
״אוקיי.. אני מקשיב״ הוא אמר, קולט אותי במהירות
״מה?״ שאלתי בתמימות
״אנה״ הוא אמר ונאנח
״אוקיי.. הוא אסף אותי אתמול מהעבודה ו.. לקח אותי לאנשהו.. וצעקנו אחד על השני במשך חצי שעה ואז בסוף התנשקנו.. והוא אמר לי שהוא אוהב אותי.. ואנחנו ביחד עכשיו״ אמרתי וחייכתי
״אתם כאלה צפויים״ הוא אמר וגלגל את עיניו
״עכשיו תורך״ אמרתי ושלחתי אליו חיוך מנצח
״תורי?״ הוא שאל
״אתה ולינק? אתמול..?״ רמזתי לו
״אהה..״ הוא אמר והפסיק לשניה, וכשפתח את פיו לומר משהו, המורה נכנס וקטע אותו
״אני בא אלייך אחרי הלימודים״ הוא אמר ואני הנהנתי.
במשך כל השיעור שרבטתי דברים חסרי משמעות במחברת שלי, ורק חיכיתי לצלצול שיגיד שאני סוף סוף יכולה לראות שוב את לוקאס, וכשהוא הגיע, אספתי את הדברים שלי במהירות ושעטתי החוצה, מופתעת לראות אותו עומד מחוץ לכיתה שלי.
״מ.. מתי הספקת להגיע?״ שאלתי אותו לאחר שהוא נישק אותי
״לא הייתי בשיעור״ הוא אמר ונישק אותי שוב, לפני שלקח את ידי לעבר השיעור הבא.
״איפו היית?״ שאלתי כשנכנסנו לכיתה, אבל הוא לא ענה.
התישבנו במקומות שלנו כששמעתי קול מאחורי ״רגע.. עזבת אותי בשבילה?״ והסתובבתי, לא מופתעת למצוא את קלייר מאחורינו.
״משהו כזה..״ הוא אמר לה
היא פתחה את פיה על מנת לומר משהו אך סגרה אותו באותה מהירות, לפני ששלחה אלינו מבט זועף והלכה חשבת במקומה.
״אאוץ״ אמרתי לו לאחר שיצאנו מטווח שמיעתה
״מצטער.. אבל זאת האמת״ הוא אמר וגירד בעורפו לפני שנישק אותי נשיקה קצרה
״אנה!!״ לורן צרחה לפתע כשנכנסה לכיתה, קוטעת את הנשיקה שלנו
״לורן!״ צעקתי בשקט, מתפללת שתפסיק לעשות לי פדיחות
היא עזבה את ידו של ג׳ייק שנופף לי ורצה אלי ״אתם ביחד?״ היא שאלה לפתע
״כן..״ אמרתי ומשכתי בכתפיי
״ממתי..?״ היא שאלה ושלחה אלי מבט חשדני
״מ.. אתמול..״ אמרתי ״תכננתי לספר לך!״ אמרתי והרמתי את ידי
״יש לך מזל״ היא אמרה ואני נשמתי לרווחה
״היי אנה״ ג׳ייק אמר ונישק את ראשי כשהתיישב ליד לורן מאחורינו ״היי ג׳ייק״ אמרתי וחייכתי אליו
מזווית העין שמתי לב שבן נכנס יחד עם ריאן ולינק וצחק איתם מאיזה בדיחה לא מובנת.. זה רק אני או שהוא מגעיל רק אליי?
לוקאס פתח את פיו לומר משהו, אך המורה קטע אותו בכך שנכנס לכיתה.
״אבא.. שרצח את הילדים שלו ואת אשתו, בטענה שהייתה לו מחלת נפש, אחת מהחמורות.. האם מגיע לו עונש מוות? או לא?״ המורה שאל כשהניח את התיק שלו על השולחן
״כן בן״ הוא אמר בתשובה ליד של בן שהורמה
״אני חושב שלא מגיע לו עונש מוות, אבל הוא כן צריך לרצות כמה שנים בכלא..״ הוא אמר
״אני חושב כמו בן״ ריאן אמר כשהרים את ידו
״אוקיי.. נגיד והשופט קבע, שהוא אינו כשיר לעמוד לדין, ושהוא רק ירצה כמה שנים בבית חולים פסיכיאטרי.. האם אתם חושבים שהעונש הזה מספיק?״ המורה שאל שוב, מאתגר אותנו
״כן אנה?״ הוא שאל כשהרמתי את ידי
״מי אמר שהטענה הזאת שיש לו מחלל נפש אמיתית?״ שאלתי
״זאת בהנחה שאנחנו לא יודעים..״ המורה אמר ״במידה ואנחנו כן יודעים, וזה נכון, אין מה לעשות אלה לתת לו בית חולים פסיכיאטרי כי אחרת המחלה שלו תחמיר.. ויכול להיות שאף תגרום לרצח נוסף״
״אה.. אוקיי״ אמרתי ״אז דעתי היא שצריך לשים אותו בבית חולים פסיכיאטרי מיוחד.. אני מתכוונת אחד כזה שמסנן.. כדי שתהיה לו תשומת לב מלאה.. ומומחים שיעקבו אחרי ההתנהגות שלו ויראו את המחלה שלו באמת אמיתית.. ואם כן אז להשאיר אותו שם לכמה שנים שהשופט יחליט אבל אם לא אז אני חושבת שמגיע לו עונש מוות״ אמרתי
״לא חשבתי על פיתרון שכזה.. אבל את צודקת בהחלט.. התשובה שלך חכמה במיוחד.. ואני מסכים איתך לגמריי..״ היורה אמר ״עוד מישהו?״ הוא שאל
״אני חושב שמגיע לו עונש מוות.. בין אם הוא חולה בנפש ובין אם לא״ לוקאס אמר לפתע, גורם לעיניים הנדהמות של כולם להבזיק לעברו
״מה זאת אומרת לוקאס?״ המורה שאל
״אני חושב שמגיע לו עונש מוות.. אין מה לפרט כאן.. הוא רצח את אשתו ואת הילדים שלו.. לא משנה מי היה הראשון אחד מהם בטוח ראה את השני נרצח.. ורק בגלל זה מגיע לו עונש מוות״ לוקאס ענה
״גם אתה צודק״ המורה אמר והמשיך ללמד
הקשבתי רק בחצי אוזן, ניסיתי להבין מה פירוש הדברים שלוקאס אמר
אני מתכוונת.. יכול להיות שזאת סתם דעתו נכון..? או שאולי הוא אומר את זה מתוך נסיון?
לא ידעתי את התשובות, אבל זה לא הפסיק להטריד את מוחי
הסתכלתי על לוקאס, שהקשיב למורה בלי לפצות את פיו.
העברתי את מבטי עליו וחייכתי, העצמות לחיים שלו, השפתיים שלו, העיניים שלו.. הכל אצלו כל כך מושלם.. והוא שלי
לפתע הוא הושיט את ידו ואחז בידי, מחזיק אותה מעט חזק, אך בו בזמן חלש.
״הכל בסדר?״ לחשתי לו
הוא הסתכל עלי וחייך חיוך מאולץ ״כן״ הוא אמר וחזר להקשיב למורה בזמן שלא עזב את ידי.
כשהיום נגמר, יצאתי עם ריאן לעבר העבודה שלי.
נכנסתי בזריזות והחלפתי את בגדיי בזמן שהוא הלך והתיישב על הבר, מחכה שאגמור.
הוא הזמין בירה, בזמן שאני הלכתי לקחת הזמנות מכמה שולחנות שהיו בשירותי, ושהמצב קצת נרגע, חזרתי לריאן
״אני מקשיבה״ אמרתי לו, מחזירה לו באותו המטבע שהשתמש בו להוציא ממני הודאה על לוקאס
״כלום.. הוא בסך הכל נפרד מהבן זוג שלו ו.. באתי אלייך לעבודה ובדרך ראיתי אותו מבואס אז שאלתי אותו מה קרה והוא התחיל לספר לי עד שבסוף הגענו לשבת פה״ הוא אמר ומשך בכתפיו
״ממ.. אז אתה אומר שאין כלום בינכם? ושזה בסך הכל פגישה של ידידים?״ שאלתי במבט תחמני
״לא.. זאת אומרת.. כן.. אמ.. לא וכן״ הוא אמר במהירות ואני רק חייכתי, כרגע הוא הסגיר את עצמו
״אוקיי אוקיי.. כשחזרנו לבית לאחר מכן הוא אמר תודה על זה שהייתי לצידו והוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו..״ הוא אמר והביט לכל מקום בחדר חוץ מהעיניים שלי
צרחתי ״זה מעולה ריאן!!״ אמרתי לו, צוחקת, למרות כל העיניים של האנשים במסעדה שהיו מופנות לעברי
״אנה! מה נהיית לי לורן? תפסיקי לצרוח למען השם!״ הוא אמר והניח את ידיו על פניו
״אוקיי אוקיי.. אבל זה מעולה ריאן!״ אמרתי לו
״זה נחמד.. אני לא מרגיש אליו משהו מיוחד..״ הוא אמר, מנסה לשכנע אותי ואותו
״אוקיי״ אמרתי כלא מאמינה ״דבר איתי אחרי הדייט שלכם שהוא.. מתי?״ שאלתי
״מחר״ הוא אמר וחייך, ואפילו הסמיק מעט
״דבר איתי אחרי מחר ותגיד לי אם אתה מרגיש אליו משהו או לא..״ אמרתי  והתחלתי ללכת לאחד השולחנו שקרא לי ״ואגב.. אתה מסמיק עכשיו״ אמרתי לו כשהסתובבתי לשניה ולאחר מכן ישר ברחתי אל השולחן שקרא לי מקודם.
לקחתי מהם את ההזמנה, ונופפתי לריאן שבדיוק יצא מהמסעדה, אחרי שאמר שיש חו שיעור נוסף שמתחיל עוד מעט.
הלכתי לעבר עוד שולחן נוסף, שלפתע שמעתי את הבוס שלי ״שתגמרי לקחת את ההזמנה תגידי אלי אנה.. קים וטום תתחלקו בשולחנות של אנה״ הוא אמר ואני הנהנתי.
כשגמרתי לקחת את ההזמנה מהשולחן, העברתי איתה לטום, המלצר המוסך שהיה שם בזמן שנכנסתי בזריזות למשרד שלו ״כן לירוי?״ שאלתי
הוא סימן לי לשבת על הכיסא מולו, בזמן שהתחיל לדבר ״תראי אנה.. את עובדת חרוצה.. ואני ממש מרוצה ממך ומהעבודה שלך, ואינסוף לקוחות מרוצים גם הם״ הוא אמר ואני לא הבנתי לאן הוא חותר
״אוקיי..?״ אמרתי
הוא שחרר מעט את הצווארון שלו וניגב את הזיעה מפניו לפני שאמר ״אבל אני נאלץ לפטר אותך..״
״מה? למה לירוי? עכשיו אמרת שאתה והלקוחות מרוצים ממני..?״ שאלתי בפליאה והרגשתי את הדמעות מעקצצות בעיני..
בבקשה שזה לא מה שאני חושבת!! 
״זה פשוט ש.. בעיות בתקציב״ הוא אמר
איזה בעיות בתקציב לעזאזל? המסעדה מלאה עד אפס מקום כל הזמן..?!
״אני מוכנה לוותר על העלאה שלי לירוי.. אבל בבקשה אל תפטר אותי.. אני צריכה את העבודה הזאת״ אמרתי
״אני מצטער אנה.. לא הייתי עושה את זה אם זה לא היה הכרחי.. המשכורת תשלח לחשבון הבנק שלך מחר״ הוא אמר
ניגבתי את הדמעות שלי וקמתי, יוצאת מהמרד ואז מהמסעדה לגמרי, והתחלתי לצעוד לכיוון הבית שלי, כשאני חושבת איך לעזאזל אצליח להעביר את החודש ללא העבודה שלי..

---------

מקווה שאהבתם את הפרק😄 בבקשה תגיבו ותצביעו🙏🏻❤️

ForgetWhere stories live. Discover now