Forget

פרק 39

בתמונה: לוקאס

״אני מצטערת לוק.. אבל אני לא מוכנה להפגע שוב..״
סיימתי לדבר, והעלתי את שתי ידי ללחיים שלו, מקרבת את הפנים שלי אליו ומצמידה את שפתי לשפתיו.. לנשיקה כואבת של פרידה..
***************************
״אני אוב אותך אנה..״ הוא אמר, והכאב שבקולו שבר לי את הלב
״אני אוהבת אותך לוקאס.. אבל אני לא יכולה לחיות ככה.. לא יכולה להתענג על המגע שלך ואז לחיות בפחד שכל דקה אתה תלך לי ואני ישאר עם געגוע שכואב לי בכל הגוף.. שחיבקת אותי היום ואז עזבת אותי הרגשה כאילו לוקחים לי את כל החמצן.. וזה לא בריא לוקאס.. אני צריכה מנוחה.. מנוחה ממך.. כדי שאני יוכל להתרפא קצת״ אמרתי לו
הוא הרים את הידיים שלו ללחיים שלי והביט בעיני כמה שניות
נאנחתי, ונעמדתי על רגליי בשביל לתת לו נשיקה על המצח, לפני שהשתחררתי מידו ונכנסתי חזרה פנימה

״אנה!״ רון צעק והשפריץ עלי קצת מים מים בזמן שצחקתי
״אני אוהב אותך״ הוא אמר וחיבק אותי
״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי וחייכתי, אך בפנים הלב שלי עדיין לא חייך
כבר עברו שלוש שבועות מאז המסיבה, חודש שאני רואה מדי פעם את לוקאס, אבל אין ביננו שום דיבור חוץ מאיזה היי קטן וחיוך שבור
אני לא יודעת אם להגיד שאני מאושרת, אני יודעת שאני לא.
גם הוא וגם המגע שלי חסרים לי.. זה ברור
אבל אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון.. גם אם כרגע זה לא נראה לי ככה
״כדאי שנחזור״ רון אמר לפתע ונישק את לחי שלי
בדקתי את השעה ונחרדתי לגלות שיש לי רק עוד שעתיים להגיע לעבודה, וניר הולך להרוג אותי
נכנסנו למכונית שלו והוא נסע בזריזות לבית שלי, משאיר לי נשיקה קצרה על השפתיים לפני שנסע אליו
נכנסתי במהירות הביתה, אומרת שלום לג׳ייק וללורן שישבו בסלון ונכנסת בזריזות להתקלח
כשיצאתי, התלבשתי בזריזות ויצאתי למטבח להספיק לאכול משהו בשעה האחרונה שנשארה לי
״איך היה עם רון?״ לינק שאל לפתע שנכנס למטבח
״לינק!!״ צרחתי וקפצתי עליו בחיבוק, מחבקת גם את ריאן ובן שאין לי מושג מאיפו הם הגיעו פתאום
״יוצאים היום לבר.. את באה?״ בן שאל כשנישק את ראשי והלך לקחת בירה מהמקרר
״לא.. אני עובדת היום״ אמרתי ושתיתי את הכוס קולה שמזגתי לעצמי בזמן שהחביתה התבשלה
בן גלגל עיינים ונאנח ״את כל החיים עובדת אנה״
משכתי בכתפיי שסיימתי לאכול את האוכל שלי, חוזרת לחדר להחליף בגדים לג׳ינס שחור ארוך וחולצה אפורה עם שרוולים ארוכים בכלל צווארון וי, לפני שנעלתי את הסינקרס האפורות שלי ויצאתי בחזרה
״אני יקפיץ אותך״ בן אמר
״לא.. אני מסיימת לעבוד מאוחר.. אתה לא יכול לחכות לי״ אמרתי
הוא הסתכל עלי במבט לא מאמין ואני בתגובה גלגלתי עיינים ״אין לי רומן סודי עם אף אחד! תרגע״ אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי לפני שיצאתי ונסעתי לבר

״אני פה״ אמרתי לניק כשנכנסתי למשרד שלו
״מעולה.. תתחילי.. אני כבר מצטרף אלייך״ הוא אמר וחייך, חוזר לדבר בטלפון
נכנסתי לבר, והתחלתי למזוג לאנשים משקאות שהם ביקשו
לפתע ניק הצטרף אלי גם, עם מבט מהורהר ולא מובן על פניו, היה נראה כאילו משהו מטריד אותו
״אפשר בירה?״ קול מוכר הוציא אותי מהבועה של המחשבות שהייתי בהם וכשהסבתי את מבטי לכיוון הקול, אוטומטית לקחתי ציד אחד אחורה
וויקטור, כאן, שוב.
בידיים רועדות לקחתי בירה והבאתי לו, זזה מיד לצד השני של הבר, נחושה להתרחק ממנו כמה שיותר
״הכל בסדר?״ ניק שאל כשראה את המבט המפוחד שלי
״כ.. כן״ אמרתי ומזגתי בירה לאחד האנשים שביקש
״אנה״ הוא אמר שוב, ואני נאנחתי והצבעתי במבטי על וויקטור, שהביט לכיוון שלנו בחזרה
״פאק״ ניק מלמל והזיז אותי הצידה לפינה הרחוקה ממנו, וניגש אליו
״מה אתה עושה פה?״ ניק שאל
״כדאי מאוד שתגיד ללוקאס שנמאס לי מכל המשחקים שלו.. ושאני משיג מה שאני רוצה״ וויקטור אמר לו
״אם אתה תיגע בה עוד פעם אחת! אני נשבע לך וויקטור.. שאני יהרוג אותך.. לאט לאט.. שאתה תתחרט על כל דקה שרק הבטת לכיוון שלה.. ואתה יודע שאני עומד במילה שלי״ ניק אמר לו, ואני הייתי עדה לניצוץ הפחד בעיניו של וויקטור
אבל מה זאת אומרת עוד פעם? מתי אי פעם הוא פגע בי? יכול להיות שהוא מתכוון לתקרית של המסעדה?
״לוקאס בגד בי! ואני יעשה הכל כדי לגרום לו לסבול.. ולה״ ויקטור אמר ״הוא בגד בי בגללה״
״הוא לא בגד בך ויקטור..״ ניק אמר בגיחוך ״הוא פשוט הבין איפו הצד הטוב שבסיפור״
״לשדוד ולרצוח זה הצד הטוב?״ ויקטור שאל ואני קיבלתי הלם
לוקאס רוצח? מה לכל הרוחות הולך פה??
״הוא לא רוצה בלי סיבה.. יש לו סיבות לכל מה שהוא עושה..״ יש אמר ״וזה עדיף מלגנוב סמים שהם סמי מוות ולמכור אותם לאנשים או לרצוח בלי סיבה.. או הכי גרוע ויקטור.. להרוס לבן שלך את החיים״
ויקטור שתק כמה שניות לפני שאמר ״אני לא הרסתי לו את החיים ניק.. אני ניסיתי ללמד אותו שאבא תמיד צודק.. אבל הוא העדיף ללכת אחריה בעיוורון ולעזוב אותי.. אז הראיתי לו שהכל מתפוצץ לו בפרצוף״
״ובגללך הוא נכנס לעולם הזה.. בגלל מה שעשית לו הוא הגיע לאן שהוא היום״ ניק סינן דרך שיניים חשוקות בזמן שהוציא את הטלפון וחייג למישהו ״שתי דקות אתה בבר״ הוא אמר בקצרה וניתק את השיחה
וויקטור גיחך וקם ״אתה יודע שאני רציני ניק.. גם אם תשמרו עליה בצורה הכי טובה אתה יודע שאני בסוף יצליח..״ הוא אמר לפני ששתה את השלוש האחרון של הבירה שלו וגם, יוצא מהבר לאחר שהעיף אלי מבט
סובבתי את ראשי מהר ללקוח הבר, מנסה להעלים את הראיות לזה שהקשבתי כל השיחה
״אני יודע ששמעת.. ואני מצטער על מה שהלך פה.. תתעלמי״ ניק לחש לי באוזן לפני שזז למזוג לאחת בבחורות את מה שביקשה
מה הלך פה בכמה דקות האחרונות? מי בגד בוויקטור? מי זה הבן שלו? ואיך הוא הרס לו את החיים? ומי זאת זאת שהוא רוצה לפגוע בה?
על מי לעזאזל הם דיברו? ועל מי ניק כל כך מגן?
״על מי דיברתם?״ שאלתי את ניק כשהעיף אלי מבט נוקב
״תישארי מחוץ לזה אנה!״ ניק אמר והמשיך בעבודה שלו
כל כך הרבה שאלות התרוצצו בראשי.. ולא ידעתי מה לענות לאף אחת מהם, או איך לחפש קצת חוט
לפתע העיינים שלי קלטו אותו נכנס, העיניים הכחולות שלו קלטו את שלי מהכניסה למועדון, והם היו הדבר היחיד שראיתי כרגע
״הכל טוב?״ לוקאס שאל את ניק שלחץ את ידו והתיישב בבר
״וויקטור היה פה״ ניק אמר והביא לו את הבירה שהוא אוהב
״מה? מה לעזאזל הוא עשה פה?״ לוקאס שאל כשגופו נדרך לפתע, והגניב אלי מבט
״הכל בסדר..״ ניק אמר ״הוא רק רצה להגיד שהוא משתוקק לפגוע בך.. ושהוא משיג כל מה שהוא רוצה.. אז כמה שנשמור עליה לא יעזור״ ניק אמר לו
לוקאס קילל בשקט לפני שהתקרב לניק ולחש לו משהו שלא הצלחתי לשמוע בגלל המוזיקה
״אנה״ שמעתי לפתע את קולו של רון, שהביט את תשומת ליבי מהם
״רון״ חייכתי והתכופפתי מעט להצמיד את השפתיים שלי לשלו, כשאני מודעת היטב למבטם של לוקאס וניק על גבי
״חשבתי שאת לא עובדת היום״ הוא אמר שלקח שלוק מהכוס שהייתה בידו
״בסוף לא ביטלתי״ אמרתי ומזגתי בירה לאחד האנשים שביקש
״מה הוא עושה פה?״ רון שאל לאחר כמה שניות של שקט והניח בראשו לכיוון לוקאס שעדיין היה שקוע בשיחה עם ניק
״הוא לא בא בשבילי״ אמרתי והבטתי לכיוונו, מתעכבת קצת יותר מדי לטעמי עליו
וכשהבנתי שאני בוהה קצת, הזזתי את המבט שלי והסמקתי טיפה
״אני ידבר איתך מחר״ רון אמר ונישק את הלחי שלי לפני שהלך והצטרף לחברים שלו
נאנחתי, גם אם אני לא איתי, הוא תמיד דואג איכשהו להופיע ולהרוס את המצב
העפתי מבט אחרון לעברו, מביטה בו יושב עם הראש מורכן, חושב על משהו, בזמן שניק מבצע את עבודתו, וחזרתי לעבודתי גם אני, חוסמת את המחשבות להערב