התמכרות

פרק 18 - מישה

''Happily ever after starts here''
היא חייכה אליי. חייכתי אליה חזרה.
לא עניתי לה למרות שרציתי להגיד לה שאני אעשה אותה מאושרת.
כשהיא נכנסה לרכב שלי, שמחתי שהוא חשוך חלקית, כי הבליטה במכנסיים שלי הסגירה אותי.
פאק. היא הייתה פאקינג מושלמת.
רציתי שכולם יידעו שהיא שלי.
רציתי שתדע שכל אישה בחדר בוהה בה בקנאות. רציתי להוציא את עיניו של כל גבר שבהה בה.
רציתי לזיין אותה כל כך חזק עד שהיא תצרח את שמי וקולה יהיה צרוד.
השמלה הזאת עושה עימה חסד.
לא ידעתי שהיא תלבש שמלה אדומה, זה היה צירוף מקרים מוזר, כי לפני שיצאתי העניבה שלי הייתה שחורה, אבל לפני שיצאתי החלפתי לאדומה.
האם זה הגורל?
שאנג ניגש אלינו ושאל לשלומי, עניתי לו שאני בסדר ושאלתי אותו מה שלום אשתו.
אני מכיר את שאנג מאז שהייתי ילד.
אבא שלי גבה ממנו דמי חסות כשפתח את המסעדה הראשונה שלו.
הייתי הולך לשם בלי שאבא יידע, ושאנג התייחס אליי כמו אל נכד נוסף.
תמיד רכשתי אליו כבוד.
הוא אמר לי משפט סיני עתיק: ''דור אחד רואה עצים – השני מקבל רק צללים."
ידעתי למה הוא מתכוון. שאנג מכיר אותי שני עשורים, ואף פעם לא הבאתי למסעדה שלו אישה. ידעתי שהוא רואה בה את מה שאני רואה בה.
הישועה שלי. שתינו ידענו.
שאנג אמר לי שהתשלום על חשבון הבית.
ליוויתי את דון ורכב ופתחתי עבורה את הדלת.
''נהנתי היום מאוד, מישה. תודה.'' היא אמרה לי וחייכה אליי.
החיוך שלה היה יכול לפתור את כל בעיות העולם.
''יש עוד מקום אחד שאני רוצה לקחת אותך אליו. תבואי איתי?"
היא הנהנה בהסכמה. היא סומכת עליי.
התחלתי בנסיעה של כעשר דקות, למקום שידעתי שהיא תאהב.
''איפה אנחנו?" היא שאלה אותי כשהגענו והובלתי אותה אל מחוץ לרכב, לתוך בניין עם ציורי גרפיטי עליו.
הבניין ממוקם בפאתי העיר והמקום דיי שקט. המשכתי ללכת עד שהגעתי לדלת אפורה ממתחת ונקשתי עליה פעם אחת.
הדלת נפתחה.
''מישה! טוב לראות אותך!" אמר ליאו.
ליאו הכניס אותנו לחדר שבו נמצא ציוד מגן וסגר את הדלת.
ליאו קטן ממני בארבע שנים ובא ממשפחה הרוסה. אבא שלו היה מהמר כבד במועדונים שלנו והיה מכה אותו.
בעיית ההתמכרות שלו הובילה אותו אל מותו, אבל החלאה סירב למות לבד והכה את ליאו כמעט עד מוות.
ליאו ברח לאחד המועדונים שלנו וביקש את עזרתי. הוא היה אז בן חמש-עשרה.
הוא התמוטט על מפתן משרדי עם זעזוע מוח חמור, יד שבורה, שברים בצלעות, וכמעט לא זיהו את פניו.
ראיתי את ליאו כמה פעמים בבית שלו ושל אביו כשבאתי לגבות חובות. עזרתי לו כי ידעתי מה הוא חווה עם אבא שלו.
''בואו. אתם צריכים ללבוש את החליפות השחורות, כפפות, נעליים וקסדה.''
דון הסתכלה עליי כשליאו יצא מהחדר. ''מה עושים?"
''תסמכי עליי.'' אמרתי לה ומסרתי לה את החליפה השחורה.
''אני צריכה לפשוט את השמלה כדי ללבוש את זה. תוכל להסתובב בבקשה?"
הסתובבתי לבקשתה ולא יכולתי שלא לחשוב על הסיטואציה.
אני ודון יחד בחדר אחד כשהיא חצי עירומה. פאק.
הייתי עושה הכל- ''תוכל לסגור את הריצ'רץ'?"
הסתובבתי כשדון אמרה בקול שקט והחזיקה את החליפה צמוד לחזה.
צעדתי לכיוונה והיא הסתובבה. הגב שלה היה חשוף אבל לא נמוך מספיק כדאי שאבחין בתחתונים שלה.
כשבאתי לסגור את הריצ'רץ', לא יצרתי מגע עם העור שלה.
מה לכל הרוחות?
על הגב התחתון שלה היו חבורות. הן המשיכו גם לאזור האגן. מי פאקינג נגע בה?
סגרתי את הרוכסן והיא הסתובבה אליי, אבל תייקתי את המידע בתקייה שבמוחי.
בזמן שהיא נעלה את הנעליים הסגורות שליאו הביא לנו, התחלתי להתיר את כפתורי החולצה ודון הסמיקה והשפילה את מבטה.
איילה שובבה.
פשטתי את החולצה ולבשתי את הסרבל.
חבשנו את הקסדות ועברנו לחדר הבא.
ליאו פנה אלינו והוביל אותנו לשולחן מלא בכלים, ''אלה כלי הנשק שלכם.''
אני בחרתי מחבט שחור ודון לקחה אחד אדום.
הרכבנו את משקפי המגן ונכנסו לחדר הבא, ועמדנו שם יחד, כשהדלת נטרקה מאחורינו.

בנות! חמישה כוכבים ואני מעלה את הפרק הבא🌷