התמכרות

פרק 34 - דון

דון:

אתמול הסכר נפרץ.
לא יכולתי שלא לחשוב עליו.
במשך כל היום בכיתי.
המחזור שלי כמעט הסתיים, אבל עדיין הרגשתי כמו מסטיק לעוס שנדבק לסוליית הנעל.
בערב קראתי לריו למסיבת הפיג'מות.
לוסי הצטרפה גם.
''היייייי!!!'' היא צעקה כשעמדה מחוץ לדלת הכניסה כשהגיעה.
דיברנו בטלפון ארבעה חודשים, אבל הייתי חייבת לראות אותה שוב.
קפצנו, השתוללנו, צעקנו, היו דמעות.
סיפרתי לה על הכל.
''שכבת איתו?" היא שאלה כשבהתה בי בעינייה הגדולות.
''כן.'' השבתי.
''אוי, מתוקה, זאת הייתה הפעם הראשונה שלך!''
לוסי מחאה כפיים בזמן שאני גיחחתי ממבוכה.
''נו, איך זה הרגיש?''
מדהים. נפלא.
זה היה הרגע הטוב ביותר שחוויתי והחיבור החזק ביותר שקשרתי עם בן אדם אחר.
אני לא אומרת לה את זה.
כי זה שלי.
שלנו.
''זה היה נחמד. בהתחלה זה כאב, אבל הוא דאג לפצות אותי באורגזמה מדהימה.'' אני צוחקת.
כשריו הצטרף אכלנו כמעט קילו של גלידה ושני מגשי פיצה.
צפינו בסרט הפינגווינים ממדגסקר ונשארנו ערים עד מאוחר.
אני נהנת לדבר איתם.
החיים הרגישו כמעט רגילים. כמעט כמו פעם.
העובדה שריו גבר כמעט לא מורגשת אחרי שמכירים אותו.
הוא סיפר לנן על הסקס המטורף שהיה לו אתמול עם הסטוץ שלו, אלחנדרו, בחור ספרדי משגע. לדבריו.
''איך זה?" שאלתי את ריו.
''איך מה?''
''אתה יודע..'' לא יכולתי להוציא מפי את צמד המילים 'מין אנאלי'.
''את מדברת על החור השני?" אומרת לוסי בלי להסס.
הקולה שלגמתי כמעט גורמת לי להיחנק.
אני מרגישה את הסומק בצווארי ובפניי.
''ילדה שובבה. תראי, זה נפלא, אבל לא כל אחד מתחבר לעניין.''
הוא אומר ולוגם מהקולה שלו, בצורה חיננית במיוחד.
''ניסית פעם?" הוא שואל.
אני מסמיקה ומהנהנת בראשי לשלילה.
כולנו צוחקים.
שמחתי להיות כאן איתם, אבל לא יכולתי שלא לחשוב עליו.
לא שכבתי עם אף גבר מאז.
עם אף גבר חוץ ממנו.
ריו ישן על הספה ואני ישנתי על המיטה עם לוסי.
ובבוקר, הרגשתי הרבה יותר טוב מאתמול.
לבשתי שמלה קצרה וקיצית בצבע ירוק וזרקתי לתיק מפתחות, טלפון וארנק.
לוסי נשארת אצלי לעוד יומיים לפני שהיא חוזרת.
היא לבושה גם כן בשמלה פרחונית צהובה.
אנחנו מסתובבות ברחבי העיר ויושבות לאכול יחד ארוחת בוקר.
''את מתכוונת להישאר כאן לנצח?'' היא אומרת.
עוד לא חשבתי בדיוק מה לעשות.
''אני לא יודעת.'' אני נאנחת בקול ומניחה את המזלג.
''את יכולה להישאר כאן לתמיד, ולמצוא עבודה נחמדה, לא?" היא משיבה.
''כן, אני מניחה שזה יכול לעבוד. אני אוהבת את העיר.''
''בואי נלך למסיבה יחד!'' היא אומרת ומשנה את הנושא בזריזות של פומה.
''זה לא רעיון רע. מתאים לי להתאוורר קצת. על מה חשבת?'' אני שואלת אותה.
אנחנו חוזרות הביתה אחרי שלוש שעות של קניות וריכולים.
אני מניחה את ערימת השקיות על המיטה.
החדר נראה קצת שונה.
אני השארתי את החזייה הזאת על הכיסא?
אני עוזבת את זה כרגע.
''היום בערב. מצאתי מועדון במרחק של שש עשרה דקות נסיעה. שנלך?'' לוסי שואלת.
''כן.''
אני צריכה להתאוורר ולצאת מאווירת ''הגבר שלי - לשעבר - שעדיין יש לי רגשות לא פתורים אליו, הוא סטוקר מטורף וכנראה גם רוצח''.
יש כשעתיים עד למסיבה.
הן עוברת בזריזות כשאנחנו מתחילות להתארגן.
לוסי מסלסלת לי את השיער ומאפרת אותי.
את השיער שלה היא מחליקה.
כשאנחנו מודדות עשרות שמלות, אני בוחרת בשמלה ארוכה, אדומה, מנצנצת, עם שסע ארוך שמגיע עד הירך.
השמלה בעלת גב פתוח והמחשוף האחורי מגיע עד קו הגומות שבגב.
אני צועדת אל המיטה במטרה לחפש את נעליי העקב האדומות שלי.
אולי זה מתחת למיטה?
''מה לעזאזל?! יש לך קעקוע?!" לוסי צועקת בפה פעור.
אני עוצרת בחצי הדרך אל הרצפה.
''אה, נכון! חשבתי שהראיתי לך אותו כבר.''
אני אומרת.
''מתי לעזאזל זה קרה.''
אני מבינה שהשמטתי את החלק הזה כשאני מבינה שהשמטתי גם את החלק שבו רצחתי את אבא שלי.
''אני אספר לך בהזדמנות.'' אני אומרת לה.
לא רציתי להכביד עליה.
כבר סיפרתי לה המון היום.
היא לא לוחצת עליי לספר לה ואני אסירת תודה על כך.
''פאק דון, את נראת מדהים!''
היא אומרת ומקפצת במקום.
והיא צודקת.
השמלה בעלת הגב הפתוח מעניקה נראות מושלמת לקעקוע והאיפור העדין נותן מראה אלגנטי.
לוסי לבושה בשמלת סטרפלס קצרה וורודה, והיא נראת כמו מלאכית.
אני מביטה במראה בפעם האחרונה לפני שאנחנו יוצאות אל המונית המחכה.
הערב יהיה כיף.

בנות מתוקות! פרק חדש עולה מחר🔥