התמכרות

פרק 33 - מישה

מישה:

השמש זורחת על העיר סנטוריני.
היא באמת חשבה שלא אבוא אחריה?
אני תמיד אבוא אחריה.
כי היא תפסה בעלות על הביצים שלי.
אחרי השיחה שלי באותו יום עם איש המחשבים, קיבלתי את כל הפרטים שהייתי צריך.
שקלתי לעזוב לשם באותו רגע.
אבל עצרתי וחשבתי.
החלטתי לתת לה זמן.
ידעתי שהיא זקוקה לו.
שלחתי אנשים שיעקבו אחריה וישמרו עליה.
כשאני לא שם.
אחרי שלושה וחצי חודשים, השארתי את מייק עם אלכס ועליתי על טיסה.
שכרתי את הבית ממול לבית שבו היא נמצאת.
שוב, לא סטוקר, פשוט אוסף מידע.
איסוף המידע הוא זה שהוביל אותך לסיטואציה הזאת מלכתחילה.
אומר הקול בראשי.
אני יושבת בתוך החדר, ליד המיטה הגדולה.
דלת המרפסת פתוחה, משקיפה על קו הים.
ועליה.
ואני מחכה.
כמו בכל בוקר בשלושת השבועות האחרונים.
כשהיא יוצאת החוצה אל המרפסת, הלב שלי עוצר.
הוא מחסיר פעימה, כמו בכל פעם שאני רואה אותה.
השיער הכתום שלה בוהק באור השמש, ויוצר מסגרת מתולתלת לפנייה היפות.
היא לבושה בגופייה לבנה ובמכנסיים אדומים קצרים שלא משאירים מקום לדמיון.
היא בוהה בים.
ואני בוהה בה.
הדבר הכי יפה שראיתי.
אני מוקסם ממנה, בכל פעם מחדש.
אני יושב וצופה בה כשראש בעל שיער קצר מציץ מהדלת.
אני נדרך.
מה לעזאזל?
אל המרפסת יוצא גבר, לא גדול אך לא קטן.
יש לו שרירים נחמדים וכמה קוביות בבטן.
לא יותר ממני.
הוא לובש טרנינג צהוב מכוער במיוחד והשיער שלו מבולגן.
מי זה לעזאזל?
הם שכבו?
אני הולך להרוג אותו.
אתה לא יכול להרוג אנשים במדינה שלא שייכת לך.
השכל הישר אומר.
הוא ודון מדברים וכעבור כמה דקות הוא חוזר אל החדר.
הדם זורם בעורקיי והדופק פועם חזק באוזניי.
אני מתאפק כדי לא ללכת ולהטיח את אגרופי בפניו.
עדיין לא.
אבל זה ייקרה, בקרוב.
יותר מהר ממה שהיא חושבת.
כי אני תמיד אהייה שם.
צופה בהתמכרות שלי.

Darling! Guess who's back from jail! 🔥
הוא חוזר, והולך להיות מעניין.