התמכרות

פרק 50 - דון

דון:

אני רצה לכיוון המגרשים הגדולים, הטבעת מנצנצת תחת אור הירח.
אני כבר לא שומעת אותו סופר, ופעימות הלב שלי מהירות יותר.
כשאני מגיעה אל קצה המגרשים, אני עומדת מול היער הסבוך ושוקלת אם להיכנס אליו.
מישה כבר סיים לספור, ובעוד כמה דקות הוא יימצא אותי אם אמשיך לעמוד ללא ניע.
המקום כולו מוקף בגדר, כולל היער, אז יהיה בטוח להיכנס אליו.
אני צועדת צעד אחד לפניי שאני עוצרת, ומתכופפת כדי להסיר את נעלי העקב מהרגליים.
היתרון ללא ספק לא נמצא אצלי, והשמלה מקשה עליי מעט לרוץ.
אני אוחזת בנעליי העקב בידי ורצה אל תוך היער כשאני מביטה בפעם האחרונה לאחור.
השטח נקי. כרגע.
אני מתקדמת, לתוך היער, בין העצים, רק אור הירח מונע מהחשכה להתפשט.
אני דורכת על ענפים קטנים ועלים יבשים, שנמעכים תחת כפות רגליי.
אני עוצרת ונשענת על עץ גדול, מניחה לנשימה עמוקה לחדור לי לריאות.
מה לעזאזל אני עושה?
עד עכשיו לא יצא לי להקדיש לכך מחשבה.
אני מאורסת לבחור שעקב אחריי במשך חודשים, אנחנו גרים יחד, והוא רודף אחריי ביער.
לעזאזל.
זה לא אמור להדליק אותי. זה מדליק אותי.
חתיכת סוטה.
אני שומעת עלים שנמעכים משמאלי.
אני מביטה בזריזות לעבר הרעש, אבל לא רואה דבר.
אני נושמת בשקט, ורצה בין העצים, מנסה למצוא מקום מחבוא טוב.
הוא בסביבה.
הוא יודע שאני כאן, ואני יודעת שהוא יימצא אותי.
אני מקווה שהוא יימצא אותי.
אני מציצה מבעד לגזע העץ מאחוריו אני מסתתרת, סורקת את השטח, אך לא רואה דבר.
אני בטוחה שהוא צופה בי, מחכה לצעד הבא שלי.
הלב שלי דופק, מפרפר בכלוב החזה, נרגש מהמחשבה שיימצא אותי.
אני דפוקה על כל הראש. לעזאזל.
לפני שאני מספיקה להבחין בו, הוא מגיח מהצד השני של הגזע, מנסה לאחוז במפרק כף ידי השמאלי.
אני מיד מתחילה לרוץ.
הנעליים נשמטות מידיי, ואני רצה מהר ככל האפשר.
אני שומעת אותו מאחוריי ויודעת שזה עניין של שניות, עד שהוא יתפוס אותי.
ידיי גדולות נסגרות עליי, מצמידות את גבי אל החזה שלו ומרימות את רגליי מהאדמה.
אני ממשיכה להיאבק בו, בועטת בו, משתוללת.
הוא יודע שאני, בדיוק כמוהו, אוהבת את המרדף.
הוא נוהם כשהוא מטיח אותי על האדמה ומתיישב עליי בפיסוק.
אני מרגישה ענפים ששורטים את גבי.
הוא אוחז במפרקיי הידיים שלי ומהדק אותם ביד אחת מעל ראשי.
הוא נראה פראי, הוא מסתכל עליי והחזה שלו עולה בנשימות כבדות.
אני מנסה להוריד אותו ממני, דוחפת את אגני כלפי מעלה, ולא זוכה באף תזוזה מצידו.
''Je t'ai eu''.
הוא אומר.
לעזאזל, שכחתי כמה שפות הוא דובר.
הוא מניח את ידו על הכתף שלי, מוריד ממנה באיטיות מייסרת את הכתפיות, חושף את השדיים שלי אל צינת הלילה.
האצבע שלו מלטפת את השד, עוברת על הגבעה ולאחר מכן צובטת את הפטמה.
אני נושפת.
''ממ. כמה שאתה יפה.'' הוא אומר ואני מצמידה את היריכיים שלי בתגובה לקולו.
הוא מתכופף, ונושך את הפטמה.
''אה! פאק!'' אני צועקת.
הוא מעביר את הלשון על הפטמה, יונק אותה, ומשחרר.
הוא מעביר את הלשון על הפטמה השנייה, וצמרמורת עוברת בגבי.
אני מקשיתה את הגב, דורשת יותר, זקוקה ליותר.
הוא עדין יותר, משחק עם העגיל, מסובב את הלשון סביבו וגורם לפטמה שלי להזדקר עוד יותר.
הפטמות שלי כואבות וזקורות ואני מלקקת את שפתיי.
''Ti piace quando ti scopo nella foresta?''
הוא אומר.
''לעזאזל איתך. מה אתה אומר?'' אני נאנחת כשהוא עוזב את הפטמה ומתרומם.
הוא מחייך חצי חיוך.
''שאלתי אם את אוהבת כשאני מזיין אותך ביער. סוטה קטנה.'' הוא אומר ומוריד את בד השמלה נמוך יותר, חושף את הבטן והאגן.
''כשאני ארד ממך, את תתנהגי יפה, נכון?" הוא מתגרה בי.
אני מהנהנת, והוא מתרומם ממני.
אני נשענת על מרפקיי כשהוא מתנשא גבוהה מעליי.
''תעמדי.'' הוא פוקד.
הקול הסקסי שלו רק מדרבן אותי יותר.
כשאני נעמדת, השמלה נשמטת אל האדמה, ואני יוצאת ממנה, רגל אחרי רגל.
אני עומדת מולו בתחתונים, והוא לבוש לגמרי.
אני לא מסתירה ממנו דבר, נותנת לו לראות את כולי.
''תורידי אותם.'' הוא מצביע על התחתונים, שכמעט לא מכסים דבר.
''תוריד אותם בעצמך.'' אני מתגרה בו בחזרה.
שנינו יכולים לשחק במשחק הזה.
הוא מצמצם את הפער בינינו בשני צעדים, ומסובב אותי, פלג גופי העליון נשען ונתמך בגזע העץ, בזמן שהוא אוחז ביריכיים שלי ומושך אותך לאחור.
הוא מנשק את הפלח הימיני שלי, ושנייה לאחר מכן, צריבה מתפשטת על הפלח השמאלי, רק לאחר שאני מרגישה אותה, אני שומעת את כף ידו על הפלח.
אני זועקת.
אני מרגישה את הרטיבות זולגת במורד יריכיי.
הוא מלטף את הפלח, מרגיע את הצריבה.
הוא מסיט את התחתונים הצידה, מעביר את האצבע המורה שלו על הקפלים שלי, ומוציא ממני נשיפה.
''את נוטפת. ragazza sporca.''
אני דוחפת את האגן לכיוונו, נואשת לחיכוך.
הוא סוטר שוב, הפעם ללחי השנייה, ואני משעינה את הלחי שלי על גזע העץ.
אני מרגישה את הבל פיו על איברי וגונחת.
''פאק מישה, בבקשה.'' אני נואשת.
הוא מושך את היריכיים שלי לאחור, ומפשק את רגליי. הוא מעביר את לשונו מהקפלים ועד לדגדגן, ואני גונחת.
ציפורניו מתחפרות בעורי, והוא מוצץ את הדגדגן.
גניחות חומקות מפי, והוא מחדיר את לשונו אל תוך הכוס שלי וזעקה נפלטת מפי.
''פאק, מותק. הטעם שלך מושלם.''
הוא מחדיר שתיי אצבעות, מזיז אותן, פנימה והחוצה, בזמן שהוא ממשיך ללקק את הדגדגן.
''אוי, פאק.'' אני אומרת, חסרת נשימה.
אני מרגישה את האורגזמה, ממש במרחק נגיעה, אך בלי שום התרעה מוקדמת, הוא מוציא את אצבעותיו ונעמד.
אני מסתובבת בזעם.
''מה לעזאזל! כמעט גמרתי!'' אני צועקת עליו בתסכול.
''על הברכיים.'' הוא אומר, ומשחרר את חגורת המכנסיים שלו.
אם היינו בסרט מצוייר, עשן היה יוצא לי מהאוזניים, ואז הייתי מוחצת אותו עם פטיש.
הרגליים שלי רועדות, עוררות נוטפת במורד הירכיים שלי, ואני נכנעת.
אני יורדת על ברכיי מולו.
הוא מוציא את איברו ממכנסיו, ומביט בי, מורה עליי בעיניו.
אני מלקקת את הכיפה בתנועה סיבובית, בזמן שאני עוטפת בידי את איברו, נעה מטה ומעלה.
אני מכניסה אותו לפי, מוצצת, עד שיש שקע בלחיי.
ידיו אוחזת בשיערי והוא גונח.
הוא לא מוריד ממני את המבט.
''שלא תעזי לגעת בעצמך.'' הוא נוהם.
ידי, שהייתה בדרכה, עוצרת ממש מעל איברי.
איך הוא ידע לעזאזל?
הוא דוחף את ראשי מעט למטה, ואני מאפשרת לו.
אני מרפה את הלסת שלי ונותנת לו לזיין לי את הגרון.
קולות מלוכלכים, וגניחות שנשמעות, בנוסף לקול המחנק שלי.
בחיים לא הייתי יותר רטובה מברגע הזה ממש.
דמעות זולגות על לחיי, ואני ממשיכה להביט בו.
הוא מוציא את איברו מפי, סנטימטר אחרי סנטימטר, רוק זולג במורד סנטרי אל החזה, וחוט של רוק מחבר בין פי לקצה איברו.
הוא אוחז בפניי, מלקק את הדמעה מהלחי שלי.
''אתה מלוכלך בדיוק כמוני. אתה אוהב את זה.''
''אני מת על זה.'' הוא מרים גבה.
הוא מסובב אותי, הלחי שלי על האדמה, התחת שלי באוויר, והוא כורע מאחוריי.
הוא מצליב את ידיי ואוחז אותן על גבי, מרתק אותי למקום.
הוא מחכך את איברו בפתח שלי.
''מותק, השעה עכשיו היא עשר וחצי.'' הוא אומר.
אני מכווצת את מצחי ומנסה להבין למה הוא התכוון.
עיניי נפערות.
''אבל, הגענו בשמונה וחצי-'' אני אומרת.
''מישהו עלול לבוא בכל רגע, לא הייתי רוצה שיישמעו אותך.'' הוא אומר.
אני לא מבחינה במעשיו, עד שהוא תוחב לפיו את הפפיון שעטף את צווארו עד לפני רגע.
''אני הולך לזיין אותך. חזק.'' הוא מעביר את איברו על הקפלים.
אני גונחת, מקשיתה את גבי, מנסה לקרב יותר את התחת שלי אליו.
הוא חודר לתוכי בהדיפה אחת חזקה.
שנינו גונחים.
הוא לא זז, רק נותן לי להסתגל לגודלו.
הוא מהדק את אחיזתו, ידיי מאחוריי גבי, והוא חודר אליי, הוא יוצא עד הסוף לפני שהוא חודר לתוכי שוב, עד שכל איברו בתוכי.
עלים שורטים את הלחי שלי בזמן שהגניחות שלי מעומעמות.
''Sei così bagnato e teso, è così bello essere dentro di te.''
הוא מדבר באיטלקית בזמן שהוא חודר אליי ומשפשף את הדגדגן שלי.
זה מלוכלך כל כך.
הוא מזיין אותי, באמצע יער, למרות שאחד העובדים יכול לחזור ולמצוא אותנו בכל רגע.
אנחנו לא רחוקים ממגרשי הגולף.
אני מרגישה אותו בתוכי, כל סנטימטר מאיברו, וכשהוא צובט את הדגדגן שלי, הראייה שלי משחירה.
אני זועקת מבעד לחתיכת הבד שבפי.
הוא חודר אליי מהר יותר וחזק יותר, פוגע בנקודת הג'י שלי.
עיניי מתגלגלות לאחור, ולרגע, אני לא נושמת.
אני מתכווצת על איברו, גומרת ברעד.
ידיו בשיערי, והוא מושך אותי לאחור, גבי צמוד לחזה שלו, כשהוא עדיין בתוכי.
ידו השנייה חופנת את השד שלי.
''כמה שאת יפה כשאת גומרת על הזין שלי.''
הוא מוציא את הפפיון מפי ומשליך אותו הצידה.
''תגידי לי. היית רוצה שמישהו יתפוס אותנו כאן? שמישהו ייראה כמה יפה את מקבלת את הזין שלי בכוס הקטן שלך?''
הוא לוחש באוזני בזמן שאני מסדירה נשימה.
הוא נשלף ממני, ובתנועה קלה הוא נשכב על גבו, מושיב אותי על בטנו.
אני מניחה את ידיי על החזה שלו כדי להיתמך בו.
''תזייני אותי.'' הוא אומר ומניח את כפות ידיו על המותניים שלי.
אני בולעת את רוקי, ומתרוממת מעט עד שאני ממש מעל איברו.
אני מתיישבת על איברו בתנועה מהירה אחת, מרגישה אותו משפד אותי.
''פאק! זה הרבה יותר מורגש עכשיו. פאק.'' אני גונחת.
אני מניחה את ידי על צווארו, לא מסוגלת לגרום לנזק, אבל עדיין מרגישה עוצמתית.
אני מתרוממת, למעלה ולמטה, רוכבת עליו בהצטיינות.
אני גונחת בלי בושה, הדגדגן שלי מתחכך בבטנו עם כל חדירה.
אני מרגישה שאני עומדת לגמור, אני ממש קרובה.
''אה! כן! מישה!'' אני גונחת, השיער שלי ושדיי קופצים בכל חדירה.
ידו מתהדקת סביב צווארי, וידיי אוחזות בזרועו.
''אני סומכת עלייך.'' אני אומרת לו מייד.
מישה יודע לא לחצות את הגבול, ואני סומכת עליו שיידע להפיק לשנינו את ההנאה המיטבית.
הוא מביט בי כשאני מאשרת לו, וידיו נסגרת יותר על קנה הנשימה שלי.
חנק אירוטי הוא דבר שתמיד רציתי לנסות, ואני יודעת שמישה לא ייחנוק אותי למוות בטעות.
אני מותחת את צווארי לאחור, נותנת לו יותר שטח.
אני מתקשה לנשום, ציפורניי ננעצות בזרועו והוא מהדק את אחיזתו.
''פאק. מותק.''
אני ממשיכה לנוע עליו, שנינו ממש בקצה.
בין רגע הוא הופך אותנו, הוא גוהר מעליי, ואני על גבי.
הוא מזיז את רגליי, שכעת מונחות על כתפיי, וידיו עדיין סגורה סביב צווארי.
הוא חודר אליי, מהר, חזק.
אני צועקת. הוא גונח.
נקודות שחורות מופיעות בשדה הראייה שלי, ואני מרגישה כאילו אני לא נושמת.
הוא מביט לי ישירות בעיניים בזמן שאני פותחת את פי אך שום קול לא יוצא.
אני פאקינג בקצה.
צעקה נמלטת מגרוני, כשהוא משחרר את אחיזתו, מאפשר לי לשאוף את האוויר הקל לריאות הבוערות שלי.
זה רק מגביר את התחושה.
אני גומרת בצעקה, הרגליים שלי וכל גופי רועדים, ואני נועצת את ציפורניי כל כך חזק בזרוע שלו, עד שאני פוצעת אותו.
''אה!! פאק!!'' אני צועקת, הכי חזק שאני יכולה, בזמן שאני גומרת.
גניחה גרונית בוקעת ממנו, והוא גומר, בזמן שאני עדיין רוכבת על גלי האורגזמה.
הוא חודר לתוכי פעם אחת נוספת לפניי שהשקט אופף אותנו.
שנינו מיוזעים ומותשים, מצחו נח על שלי, ואיברו בתוכי, אבל אנחנו לא זזים.
שומרים ונוצרים את הרגע הזה לעצמנו.
''אני אוהבת כשאתה מדבר בשפות שונות. זה סקסי.''
אני מתוודה והוא מחייך.
הוא יוצא ממני ורוכס את מכנסיו.
הוא עוזר לי לקום וידי תומכת בי כשהיא מונחת על גזע עץ בזמן שהוא מלביש עליי את השמלה.
''אני, איפה הנעליים שלי?'' אני אומרת.
''אני אקנה לך חדשות.''
הוא מחבק את מותניי ומנשק אותי.
טועם את עצמו בפי בזמן שאני טועמת את עצמי בפיו.
אני משעינה את הלחי שלי על החזה שלו, ואנחנו עומדים ככה במשך דקה או שתיים.
אני מנסה ללכת, אבל אני צולעת, וזה דיי נראה לעין.
אני שומעת גיחוח מאחוריי ומתעלמת ממנו.
ברגע שלאחר מכן, אני באוויר.
הוא מחזיק אותי, ממש כמו כלה, וצועד לכיוון המגרשים.
''אני יכולה ללכת לבד.'' אני אומרת בגלגול עיניים.
''ייקח לך שבוע לחזור ללכת. אני דאגתי לזה אישית מותק.'' הוא צוחק ואני מסמיקה.
כשאנחנו חוזרים לאיזור המוכר, והולכים בשבילי האבן המרוצפים, אנחנו מגיעים לדלפק, שם עומד הבחור ממקודם.
עיניי נפערות.
השיער שלי סתור והאיפור שלי מרוח,
ולא קשה להסיק לאן נעלמנו.
אני מכסה את פי בידי ומנסה לכבוש צחוק.
המפתח כבר מונח על הדפלק, אבל אני לא שואלת שאלות.
העובד מברך אותנו לשלום ומאחל לנו לילה טוב, ואנחנו יוצאים, עוברים את דלתות העץ הכבדות ונכנסים לרכב.
כפות הרגליים שלי מעט פצועות וחבולות, וייחפות.
החלונות פתוחים, והרדיו מתנגן בשקט בזמן שאנחנו נוסעים חזרה הביתה.
''על איזו חתונה חשבת?'' הוא שואל.
אני מביטה בו.
''אין לי הרבה אנשים להזמין. אז חשבתי על משהו קטן, אישי.'' אני אומרת, מלטפת את הטבעת שעל האצבע שלי.
הוא מהנהן. אני יודעת שגם לו אין המון מוזמנים.
אני ממשיכה, ''חתונת חוף. זה מה שתמיד רציתי.''
הוא מלקק את שפתיו.
''כל מה שתרצי.'' הוא מחייך.
ידו על הירך שלי, וידי על ידו.
כשאנחנו מגיעים לחניון הוא מדומם את המנוע, ונושא אותי אל המעלית.
אני משחקת בשערו, שכבר לא קצר כפי שהיה פעם.
כשדלתות המעלית נפתחות, אנחנו נכנסים בחזרה לבית המואר.
''איכס. קחו חדר.'' אלכס אומר ממקומו על הספה בסלון.
''אתה בבית שלי. מה לעזאזל אתה עושה כאן.'' מישה אומר ונאנח.
''אנחנו צריכים לדבר.'' אלכס אומר למישה.
''תחכה כאן, אלכס.'' מישה קורא מאחוריו כשאנחנו במסדרון.
''בלי להזדיין במקלחת!'' אלכס צועק בחזרה ואני צוחקת.
''הייתי מזיין אותך במקלחת רק כדי לגרום לו לחכות. אבל אני צריך אותך עם רגליים מתפקדות.'' הוא אומר בזמן שהוא סוגר את דלת חדר השינה מאחורינו.
הוא מושיב אותי על המיטה וצועד לחדר המקלחת, אני שומעת את הברז לכמה שניות, ואז הוא חוזר, מטלית לבנה בידייו.
הוא כורע ברך מולי ואוחז בקרסול שלי, ומעביר עליו בעדינות את המטלית החמה.
האדמה שהייתה דבוקה לכפות רגליי כבר לא נמצאת עליהן אחרי שהוא מסיים.
לאחר מכן הוא מעסה את כפות רגליי.
''לא הייתי קשוח מידי, נכון?'' הוא שואל ומביט בי, דאגה מוקרנת מעיניו.
אני מהנהנת לשלילה. ''ממש לא. דווקא ממש אהבתי את זה.'' סומק מכסה את צווארי ואת לחיי.
הוא נושך את פנים הלחי שלו אך בכל זאת מחייך.
''נו. תגיד את זה.'' אני מורה עליו ודוחפת אותו קלות בכתפו עם כף הרגל שלי.
''את האישה המושלמת עבורי. חייה במיטה, וחייה מחוץ למיטה.''
''אתה חצוף.'' אני מנסה שוב לבעוט בו בזמן ששנינו צוחקים, אך הוא אוחז בכף הרגל שלי ומונע ממני.
הוא מדגדג אותי ואני צועקת.
''דיי! זה מדגדג!'' אני צוחקת.
''שלא תעזו להזדיין בזמן שאני מחכה כאן!'' אלכס צועק מהסלון.
דמעות צחוק נקוות בעיניי בזמן שמישה מהנהן בראשו.
''תתקלחי. אני אראה מה העכברוש רוצה ואגרש אותו.''
הוא נעמד וצועד אל מחוץ לחדר, סוגר אחריו את הדלת.
אני צועדת למקלחת ומורידה ממני את השמלה.
המים החמים זורמים ושוטפים מעליי את הזיעה והלכלוך.
אני חופפת את שיערי ומסבנת את עורי, מעסה את השכמות שלי.
כשאני מסיימת אני מתעטפת במגבת, ועוטפת את שיערי במגבת נוספת.
אני צועדת מהחדר אפוף האדים אל חדר השינה, שולפת מהארון מכנסיים קצרים וגופייה.
כשאני לבושה אני מסתרקת, ואוספת את שיערי הרטוב לפקעת.
אני צועדת לסלון ומבחינה באלכס, ובמישה יושבים על הספה בסלון ומשתתקים כשהם מביטים בי.
''קרה משהו? הכל בסדר?'' אני שואלת ומתיישבת לצידו של מישה על הספה.
שניהם מסתכלים עליי.
מישה הראשון לדבר.
''אנחנו צריכים את העזרה שלך.''
''עזרה? במה?'' אני שואלת.
''זה לגבי המבנה של רשת הסחר בבני אדם שהיית מוחזקת בו.'' מישה אומר ומניח את ידו על הירך שלי.
''אה, והזמנו פיצה.'' אלכס אומר בנוסף, מרים את הגבות.
מישה זורק עליו כרית.
''בטח. מה שתצטרך.'' אני אומרת.
יודעת שאני אצטרך לחיות מחדש את חלום הבלהות ההוא.

אם אין לפחות עשר תגובות שמאחלות לי מזל טוב, אני לא מעלה את הפרק הבא.
🖤