ראשת המאפיה

פרק 2

אמה

עברו כבר חודשיים מאז שליאו ואלי עברו לגור איתנו, שמחתי דווקא להיות בחברתה של אלי במיוחד שאני תמיד הייתי ואהיה הנקבה היחידה במאפיה הזאת אז לפחות אני לא לבד עכשיו.
טיילר וג'ון עזרו לליאו להתעדכן בכל מה שצריך בנוגע למאפיה, בחנו אותו ואימנו אותו בכל מה שהיה צריך, אני לא יודעת למה אבל מהרגע הראשון שראיתי אותו הייתה לי הרגשה מוזרה כזאת בלב שלא הצלחתי לפרש אותה, עד שהבנתי שזאת הרגשה שמעולם לא חשבתי שאני ארגיש במיוחד לא שאני פאקינג ראשת המאפיה, ההרגשה שאני מתאהבת.
"אני רוצה כבר לחזור לבית ספר משעמם לי פה לבד מתי שאתם יוצאים" שמעתי את אלי אומרת לליאו.
"אני יודע, אבל זה לא תלוי בי תשאלי את אמה אם זה בסדר בכלל" ענה לה.
"למה אבל צריך לשאול אותה?? אתה מחליט עליי לא היא" אמרה בדיוק כשנכנסתי לחדרה והתיישבתי לידה על המיטה.
"את צודקת, אני לא מחליטה עלייך אבל את צריכה להבין שזה מסוכן לך עכשיו לצאת מהבית" עניתי לה על השאלה ששאלה את אחיה.
"למה?" שאלה שוב.
"כי לאנשים שחטפו אותך לפני חודשיים יש עוד חברים שאני בטוחה שכבר עכשיו מתכננים תוכנית להתנקם בנו" השבתי לה.
"טוב... אוף..." אמרה באכזבה וקצת עצב. "יודעת מה, תתכונני, מחר אני לוקחת אותך לבית ספר".
"ישששששששששששש תודה, אני אוהבת אותךךךךך" צעקה אלי וקפצה עליי.
"לכי לישון כי כבר מאוחר ואת צריכה לקום מחר מוקדם ואני גונבת את אחיך כי אני צריכה לדבר איתו על משהו חשוב טוב?" אמרתי לה תוך כדי שהורדתי אותה ממני ותפסתי בידו של ליאו הוצאתי את שנינו מחדרה וסגרתי את הדלת.
לא שיחררתי את ידו של ליאו אהבתי להרגיש את מגעו על עורי, לקחתי את שנינו למשרד שלי ונעלתי את הדלת כדי שלא יפריעו לנו.
"איך הסכמת לה ללכת אחרי שאמרת שיכולים לבוא לנקום בנו?!" שאל ליאו בחצי צעקה חצי לחישה.
"סמוך עליי ותוריד טונים" אמרתי לו בקול אדיש וקר "אל תשכח שאני עדיין ראשת המאפיה שלך" הזכרתי לו למקרה ששכח את מעמדו לידי.
"נכון, סליחה" אמר עם מבט מצטער וחייכתי לו חיוך קטן בתגובה.
"על מה רצית לדבר איתי?" שאל לאחר כמה שניות של שתיקה.
"הרוסים רוצים לצאת איתנו למלחמה". הרוסים מאז ומעולם שנאו אותנו וניסו להרוג אותנו פעמים רבות אך אף פעם לא הצליחו, עוד לא נולד האדם שהצליח או שיצליח להפיל אותנו.
"המודיעין שלנו אמר שתוך פחות משבועיים הם כבר יהיו פה, המקום הזה לא בטוח בשביל אלי ואתה עדיין לא מוכן מספיק כדי לצאת איתנו למלחמה" המשכתי להגיד אחרי כמה שניות.
"לא, אין סיכוי שאת מוציאה אותי מזה אני רוצה לעזור לך ולהילחם גם" אמר מנסה לשכנע.
"את חייבת לתת לי לעזור לכם, בבקשה" התחנן.
"אני לא יודעת ליאו.." אמרתי לו מנסה להיות עדינה בדבריי.
"אני אקרע את עצמי באימונים עד שאני אהיה ראוי מספיק רק בבקשה תני לי צ'אנס בבקשה" המשיך להתחנן.
"טוב, אבל ממחר בבוקר מתחילים האימונים שלך, אני ג'ון וטיילר נתחלק בזה ונאמן אותך בתורות" אמרתי לו אחרי כמה דקות של חשיבה.
"יששש תודה ימלכה אחת, אני אוהב אותך" אמר והרים אותי גבוה לחיבוק.
אבל אני עדיין נתקעתי על השלוש מילים האחרונות שאמר 'אני אוהב אותך' הקול שלו אומר את זה הדהד לי בראש בלי סוף. כשהבין מה אמר הוריד אותי התרחק טיפה ואמר כולו מסמיק "א.. אני... אני לא התכוונתי, כאילו כן התכוונתי אבל לא התכוונתי, כאילו אני אוהב אותך ואני מאוהב בך מעל כל הראש ואני יודע שזה לא בסדר כי את הבוסית שלי אבל אני פשוט מאוהב בך ואני כבר לא שולט בזה מהרגע הראשון שראיתי אותך אני רק מתאהב בך עוד ועוד".
לא הקשבתי לאף מילה שאמר וללא רגע אחד של חשיבה התקדמתי אליו וקירבתי את ראשו אליי והטחתי את שתפיי על שפתיו בחוזקה תשוקה ואהבה שהדחקתי כל הזמן הזה כי לא ידעתי מה הוא מרגיש.