פרק 31

22 3 0
                                    

ליאו

ידענו שהיום הזה יגיע בסופו של דבר אבל לא חשבתי שהיא תגרור את שלושתינו ביחד איתה.
עבר כבר חודש מאז שהשתקנו את הרוסים, התאוששתי והחלמתי יחסית מהר והיום אמה החליטה שאנחנו יוצאים לקניות בשביל התינוק.
אין לנו כלום בבית בשביל תינוק, לא בגדים, עריסה, מושב לאוטו, אוכל, טיטולים, בקבוקים, מוצצים, משחקים, לול או כל דבר שקשור לתינוק.
והיום אמה הוציאה אותנו ליום חופש והשאירה את רוקי אחראי.
ליזי ולוקה טסו לספרד לירח דבש שלהם אז אני ג'ון וטיילר נשארנו עם אמה.
החנות הראשונה שנכנסנו אליה הייתה חנות רהיטים, לחדר של התינוק.
הסתובבנו קצת בחנות ולבסוף אמה בחרה לול ושידת החתלה עם מגירות שעשויים מעץ בצבע בהיר כזה, כמה קופסאות לצעצועים בצבע לבן שיתאימו לרהיטים וכורסא לבנה.
אחרי זה הלכנו לחנות אחרת כדי לקנות עריסה, עגלה ומושב לאוטו.
ואחרי זה לחנות אחרת כדי לקנות צבע לקיר ומברשות.
אחרי זה הלכנו לחנות מיוחדת שיש בה הכל בשביל תינוקות והסיוט האמיתי התחיל.
אמה העמידה אותנו בשורה והביאה לכל אחד מאיתנו משהו ללכת להביא.
"ג'ון אתה מביא שטיח וצעצועים אם תראה עוד משהו שצריך תביא" אמרה לג'ון והוא ישר הלך להביא.
"ליאו, אתה מביא 3 בקבוקים, 4 מוצצים וטיטולים ואם תראה עוד משהו שצריך תביא" אמרה לי.
"טיילר אתה איתי לבגדים וכל השאר" אמרה מיד אחר כך לטיילר והלכתי להביא את מה שהיא אמרה לי.
הלכתי למדף של הבקבוקים וחיפשתי בקבוק שמתאים לתינוק שרק נולד.
"לאיזה גיל אתה מחפש?" שמעתי משהי מאחוריי.
הסתובבתי וראיתי את אחת העובדות של החנות.
"אפס" עניתי לה והיא הסמיקה.
למה לעזאזל היא הסמיקה???
"הבקבוקים האלו יתאימו לך" הצביעה על כמה בקבוקים שהיו על המדף.
"תודה" עניתי והיא חייכה חיוך מוזר והשפילה את מבטה.
מה לעזאזל קורה כאן??
לקחתי שלושה בקבוקים שניים בצבע כחול ואחד בצבע ירוק והתחלתי ללכת לחפש את המוצצים.
"סליחה?" שמעתי אותה שוב מאחוריי.
הסתובבתי אליה והיא שיחקה עם קצוות שיערה ביד.
"אפשר אולי את המספר? פשוט אתה נראה ממש טוב וחשבתי שאולי כדאי לי לנסות" הו שיט.
לא ידעתי מה לעשות כי לא רציתי לפגוע בה אבל אני לא רוצה גם להביא לה את המספר אני נשוי והבן שלי יוולד עוד חודשיים ואני אוהב את האישה שלי יותר מכל דבר אחר, אני לא אבגוד בה, חוץ מזה אמה תהרוג אותה אם היא תגלה על זה, פאק.
פתחתי את פי כדי לענות אבל אז היד שלי הורמה באוויר.
"את רואה את זה? זאת טבעת נישואים, הוא נשוי, אז אני מציעה לך מאוד לתפוס מרחק" אמה.
"אה, אנ.. אני מצטערת, לא ידעתי" התרחקה קצת לאחור עם מבט מפוחד.
"לא ידעת? מה לדעתך גבר יעשה בחנות הזאת אם אין לו אישה ובמקרה היא גם בהריון עם הילד שלו?" עקפה אותי והתקדמה אליה.
"חשבתי שאולי.." התרחקה בעוד אמה התקרבה אליה.
"מה חשבת? שהוא יסכים לבגוד באשתו? את עושה את זה לעוד גברים שבאים לכאן? הורסת להם את המשפחות, גורמת לגברים לנטוש את האישה והילד שלהם, אה?!" יש משהו בזה.
"אני מצטער.." דמעות ירדו מעינייה כשכבר לא היה לה לאן להתרחק.
"את רואה את האישה הזאת שם?" אמה שאלה אותה והבטתי לראות אישה בוכה יושבת על כיסא וטיילר לידה מרגיע אותה.
"היא באה לכאן לפני שלוש חודש עם בעלה, אחרי שבוע היא מצאה אותו שוכב עם לא אחרת מאשר איתך, היא ילדה לפני חודש וחצי וכרגע היא מגדלת את התינוקת לבד, היא עובדת בשלוש עבודות כדי לשלם שכירות ולקנות לילדה שלה אוכל וטיטולים ואין לה זמן בכלל לגדל את הילדה, הרסת לה את החיים כמו שעשית לעוד המון נשים שבאו לכאן, אבל היום זה נגמר, אני שמה לך סוף" רק הלכתי להביא בקבוקים, מה לעזאזל קורה כאן??
היא התיישבה על הרצפה בחוסר אונים ואמה תפסה בידי ומשכה אותי אחריה לאישה שבכתה וטיילר הרגיע אותה.
אמה הסבירה לי מה קרה בקצרה והבנתי למה היא התפרצה ככה על העובדת שביקשה את המספר שלי.
בזמן שהיא וטיילר חיפשו בגדים לתינוק הם ראו מישהי מנסה לגנוב טיטולים ועצרו אותה, היא סיפרה להם מה העובדת הזאת עשתה לה ואת הסיבה שהיא נאלצה לגנוב טיטולים ואז היא ראתה אותה מתקרבת לאיזור שאני הייתי בו ואמה ישר הלכה אחריה, שמעה שהיא ביקשה את המספר שלי והתעצבנה עוד יותר.
אחרי כמה דקות שאמה דיברה עם האישה הזאת, אליס, ביקשה מג'ון ללוות אותה לבית והביאה לה כרטיס אשראי עם 100,000 דולר והתקשרה לטובי שימצא לה עבודה טובה.
המנהלת של המקום שמה לב לכל הבאלגן סוף סוף ובאה לצעוק עלינו שהשפלנו את העובדת שלה, רק שהיא לא יודעת עם מי היא התעסקה.
"אתם תבקשו מהעובדת שלי סליחה עכשיו על הסבל שגרמתם לה" צעקה עלינו.
"למה שנעשה את זה? העובדת שלך היא מפלצת הורסת משפחות" טיילר התלונן כמו שרק הוא יודע.
"תתנצלו וטוסו לי מהחנות לפני שאני מתקשרת למשטרה ואני אפתח עליכם כזה תיק ששנים של 3 עבודות ביום לא יעזרו לכם לשלם את הסכום" רק מוכיח את זה שהיא באמת לא יודעת מי אנחנו.
התחלתי לענות לה אבל אמה עקפה אותי וענתה לה.
"כל הכסף שאת תעשי ב10 שנים הבאות לא יגיעו לסכום שאני עושה ביום, המשטרה עובדת תחתינו והדבר היחיד שהעובדת שלך תקבל מאיתנו זה כדור בין שתי העיניים אם היא לא תתקן את מה שהיא הרסה" אמרה ברוגע ובביטחון.
אמה כבר בחודש שביעי, כל השבוע האחרון היא לא הרגישה טוב בכלל, היו לה המון בחילות וכאבי ראש.
אני ג'ון וטיילר לקחנו שליטה על המאפיה כדי שאמה תוכל לנוח בבית בלי להתאמץ ולזוז יותר מדי, גם הבטן שלה שהתנפחה ממש בגלל ההריון והתינוק הכבידה עליה מאוד, אני גם די בטוח שזה מאוד כבד.
היא לא צעקה על המנהלת, כנראה התחילה להרגיש לא טוב ולא היה לה כח לצעוק.
המנהלת התחילה לגמגם, לא ידעה מה לענות לה, היא הלכה מהר בחזרה למשרד שלה ונעלה אחריה, חשבה שזה מה שיעזור לה להרחיק אותנו.
"טיי, תתקשר לחייל שלוקה שם אחראי שישלח שני חיילים לקחת אותה מכאן ותדבר עם טובי, תגיד לו שמצאתי כבר עבודה לאליס" ביקשה מטיילר והוא יצא מהחנות לעשות זאת.
"איזה עבודה תתני לה?" שאלתי סקרן.
"אני אתן לה את החנות הזאת, היא תנהל אותה" אמרה לי וזה דווקא היה רעיון לא רע בכלל, ככה גם יהיה לה כל מה שהיא צריכה לתינוקת שלה.
אחרי רבע שעה שני חיילים הגיעו ולקחו את העובדת הזונה מכאן וג'ון חזר עם אליס והתינוקת שלה לחנות כדי לספר לה.
אמה סיפרה לה בחיוך את הבשורה והיא קפצה מהתרגשות וחיוך בלתי נשלט נפרס על פניה.
"שמעת?? הגברת הנחמדה הזאת הצילה אותנו, מה אני אוכל לעשות כדי להודות לך?" הביטה בעינייה של ביתה הקטנה ודמעות של אושר זלגו מעינייה.
"את לא צריכה לעשות כלום, אני שמחה שהייתה לי את ההזדמנות ואת היכולת לעזור לך" אמה ענתה לה ואליס חיבקה אותה בהתרגשות אחרי שהביאה לטיילר להחזיק את התינוקת.
אחרי שהיא התנתקה ממנה אליס נשארה שם עם טיילר והתינוקת בזמן שאני אמה וג'ון הלכנו למשרד של המנהלת.
הוצאתי את האקדח מחגורת הנשק והוספתי לו את המשתיק קול, יריתי על המנעול של הדלת ונכנסנו לבפנים, המנהלת שנבהלה כשראתה את האקדח נפלה לרצפה והתחילה לבכות.
מה יש לבנות האלה מליפול לרצפה ולבכות למרות שהן האשמות בהכל?????
ג'ון הניח על השולחן כמה מסמכים שהביא איתו בשביל להעביר את הבעלות על החנות לאליס.
"תחתמי פה ותרוצי הכי רחוק שאת יכולה ואם אני אראה אותך או אשמע שהיית כאן בסביבה שוב אני לא אהסס לירות בך" אמה איימה עליה והיא ישר נעמדה, חתמה איפה שהיה צריך ורצה כמו פסיכופתית מהחנות.
אמה הביאה גם לאליס לחתום וטיילר עשה את כל שאר הדברים שהיה צריך לעשות כדי להעביר את החנות לאליס.
"עכשיו החנות הזאת רשמית שלך" טיילר לחץ על כפתור אחרון במחשב ואמר.
"תודה רבה לכם, לכולכם" חיבקה את טיילר בהתרגשות והודתה.
"יש לך כאן כבר 10 עובדות ולפי מה שהבנתי מאחת מהן יש מאחורי המשרד גם דירה ששייכת לחנות ככה שגם היא שלך ואת יכולה לעבור לגור בה, אם תצטרכי עוד משהו אל תהססי להתקשר אליי" אמה אמרה לה והתחלנו להתקדם לכיוון היציאה.
"תודה לך ובבקשה, קחי מכאן כל מה שאת צריכה" הניחה את ידה על הבטן ההריונית של אמה ואמרה.
"אנחנו נחזור יותר מאוחר לסיים כאן את הקנייה שלנו כמו כל שאר הלקוחות" ענתה לה ויצאנו מהחנות ונכנסנו ישר לאוטו.
"אף פעם לא נלך למקום כלשהו בלי שיקרה משהו?" טיילר שאל מותש ונשען על המושבים מאוחרה.
"כנראה שלא" ג'ון ענה על שאלתו והתחיל לנסוע למרתפים.

ראשת המאפיה Where stories live. Discover now