ליאו
מאז כל מה שקרה ג'ון נדבק לאמה, הוא מחבק אותה כמה שהוא רק יכול ודואג להזכיר לה שהוא מצטער ושהוא אוהב אותה והיא אחותו הקטנה.
הוא גם נשבע לה שבפעם הבאה שיכיר מישהי, לפני שיתן ללב שלו להיפתח הוא יתן לשיטות של אמה לברר עליה קודם.
הוא מאוד משתדל לכפר על מה שאמר שהוא צריך כבר לכפר על זה שהוא לא מפסיק לשגע אותנו עם הכפרה שלו.
"ג'ון אני צריכה לעבוד" שמעתי אותה אומרת לפני שנכנסתי למשרד.
נכנסתי למשרד, לא הצלחתי להתאפק והצחוק פשוט יצא ממני.
אמה ישבה על הכיסא שלה וג'ון על כיסא לידה מחבק אותה חזק, חזק מדי.
"אני לא נושמת ג'ון" דפקה על כתפו.
טיילר שהגיע גם אחריי ראה את המראה הזה והתחיל לצחוק גם הוא.
"הבטן שלי כואבת" הנחתי את ידי על הבטן ומחקתי דמעת צחוק אחת שיצאה לי מהעין.
אמה שמעה אותי והעבירה את מבטה אליי.
"ליאו, תעזור לי" מבטה היה מתחנן.
אני וטיילר ניסינו להירגע מהצחוק ונכנסנו למשרד, מנסים להפריד בניהם.
"קדימה ג'ון יש לך חיילים לאמן" טיילר נעמד מאחוריו וניסה למשוך אותו.
"תעשו את זה לבד" מלמל.
"קדימה ג'ון, בבית אני אחבק אותך כמה שתרצה בסדר?" אמרה לו וניסתה להשתחרר מאחיזתו.
"היי, מה איתי?" אני וטיילר אמרנו ביחד.
הסתכלנו אחד על השני ואמה הסתכלה ביאוש על כולנו.
"אני אתן לכולכם כמה חיבוקים שרק תרצו בסדר? עכשיו תיקחו אותו ממני ותנו לי לסיים לעבוד" ניסתה חזק יותר.
משכנו אותו ממנה ויצאנו מהמשרד, נותנים לה לעבוד.
ירדנו למתחם האימונים והמשכנו באימון שלנו.
עוד כמה ימים שון יהיה כבר בן חודש, אני עדיין חושב שרק אתמול הוא נולד אבל לא, זה קרה לפני חודש.
כל כך הרבה דברים קרו בחודש האחרון אבל היום היה יום מיוחד מאוד.
היום זה היום שבו אני ואמה הכרנו לראשונה.
בדיוק שנתיים עברו מאז.
אני זוכר את הרגע שבו היא הגיעה ועזרה לי להציל את אלי מאונס קבוצתי בבירור כאילו זה קרה רק אתמול.
אני מסתכל על עצמי של לפני שנתיים ועל עצמי של היום וכל כך הרבה השתנה.
אני חי טוב יותר, הגוף שלי התפתח מאוד מאז, אחותי במקום טוב יותר, אני נמצא בסביבה שטוב לי בה, אני נשוי לאהבת חיי, אני אבא, אני קאפו ויש עוד כל כך הרבה פרטים קטנים שהשתנו שזה מטורף מה זמן יכול לעשות לבן אדם.
זכרונות מהחודשיים הראשונים שלי ביחד איתם התחילו לעלות לי לראש.
אלו היו זכרונות יפים אבל בגללם כמעט קיבלתי אגרוף בפרצוף.
אני וטיילר היינו באמצע אימון.
"זה היה קרוב" אמרתי לעצמי ויצאתי מהמחשבות שלי.
"ליאו, טיי, ליזי צריכה אותי בבית, אני נוסעת אליה עכשיו" שמענו את קולה מהכניסה למתחם האימונים.
"איפה ג'ון?" הסתובבנו אליה.
"הוא במטווח" טיילר ענה לה וניגב את הזיעה מהמצח עם החולצה שלו.
"טוב, אני הולכת" התקדמתי אליה והיא הניחה לי נשיקה על השפתיים.
"לבוא איתך?" שאלתי אותה.
"אין צורך, אני ממשיכה לעבוד מהבית תישאר כאן איתם" הניחה לי שוב נשיקה על השפתיים לפני שיצאה ממתחם האימונים.
הסתובבתי התקדמתי אל טיילר והמשכנו באימון.
YOU ARE READING
ראשת המאפיה
Romanceהוא פוגש אותה בפעם הראשונה כשהיא הצילה את אחותו מאונס קבוצתי ומתאהב בה בלי להכיר אותה בכלל ומבלי לדעת מי היא בעצם.
