ראשת המאפיה

פרק 35

ליאו

"ויקרא שמו.. שון" הרב הכריז בקול את השם שבחרנו בשביל הבן שלנו.
שון.
אחרי שהמוהל סיים לעשות את הברית הבאתי אותו לאמה שתרגיע אותו מהבכי.
עשינו את הברית בבית כנסת קטן שהיה ברחוב של רובי.
יכולנו לעשות משהו מפואר יותר עם הרבה אנשים אבל זה פחות הטעם שלנו, עשינו משהו קטן רק לאנשים הקרובים.
"ליאו אני רוצה ללכת לשחק בחוץ" אלי באה אליי.
"תכף נלך ביחד" אמרתי לה, לא רוצה שהיא תסתובב פה לבד.
היא הנהנה בחיוך והלכה לשבת ליד אמה שעדיין ניסתה להרגיע את שון.
הלכתי אליה ונישקתי את ראשה "להביא לך משהו?" שאלתי אותה.
"אתה יכול להביא לי את הבקבוק שלו מהעגלה?" הרימה את עינייה אליי.
"עוד משהו?" שאלתי שוב.
"לא, רק את הבקבוק" חשבה קצת וענתה.
רציתי שהיא תבקש שאני אביא לה משהו לאכול כי היא מהבוקר לא הכניסה משהו לפה ועכשיו כבר כמעט 14:30.
הבאתי את הבקבוק מהעגלה והחלטתי בכל זאת להביא לה גם משהו לאכול.
"תאכלי" היא ניסתה להחזיר לי את הצלחת אבל הפצרתי בה, לא משאיר לה הרבה ברירה.
"תודה" היא לקחה מידי את הבקבוק.
הנחתי את אצבעי על הלחי שלי וסימנתי לה לתת לי נשיקה.
היא נאנחה וקירבה את פניה אליי, לפני שהספיקה לנשק את הלחי שלי סיבבתי מהר את ראשי, ככה שפתיה הונחו על שפתיי.
"התחרטתי" אמרתי לה אחרי שהתנתקתי ממנה.
העברתי את ידי על צד פניה לפני שהלכתי אל טיילר שחיכה לי.
אחרי שזה נגמר חזרנו לבית של רובי ואמיליה, אירגנו את המזוודות, נפרדנו מהם הודינו להם על האירוח ונסענו לשדה תעופה.
הטיסה חזרה לניו יורק עברה יחסית מהר, ישנתי חצי ממנה ובחצי השני שיחקתי ושמרתי על שון כדי שאמה גם תוכל לישון קצת.
כשנחתנו טובי ומקס באו לאסוף אותנו, הם הורידו את אלי בבית הבטוח ואז את לוקה וליזי בבית של ההורים שלה ואותנו בבית.
השעה הייתה כבר כמעט 1 בלילה טיילר הלך לחדר שלו לישון, ג'ון אמר שהוא צריך ללכת לפגוש מישהו והלך ואני ואמה עכשיו מנסים להרדים את שון כדי שנוכל גם ללכת לישון קצת אחרי הטיסה הזאת.
אמה קילחה אותו מקודם ועכשיו אני מחזיק אותו עליי, מסתובב בחדר עד שיירדם.
"אמה תחליפי אותי כבר נהיה לי סחרחורת" הרגשתי שיש לי להקיא מכל הסיבובים שעשיתי.
היא הביטה בי כמה שניות ולבסוף קמה.
"תביא" היא הושיטה את ידיה והבאתי לה אותו.
היא התחילה להסתובב להסתובב איתו בכל החדר בדיוק כמו שאני עשיתי לפני שנייה במטרה להרדים אותו.
חייכתי לעצמי והלכתי אליה, נעמדתי מולה והרמתי אותה כמו כלה כששון עדיין בידיה.
"ליאו מה אתה עושה?" שאלה.
"מרדים את שניכם" אמרתי בחיוך.
היא סידרה עליה את שון ככה שראשו מונח על החזה שלה ושתי ידיה על גבו, אפילו לא טורחת להחזיק בי כי סומכת עליי שאני לא אפיל אותם והשעינה את ראשה על כתפי.
עיניה נעצמו לאט וככה גם עיניו של שון שנרדם עליה.
הבטתי בשניהם ישנים עליי וחייכתי לעצמי.
לפני כמה ימים שהיינו בישראל נזכרתי ביום שאלי סיפרה לי מה אבא שלנו עשה לה ואיך הוא נשבע שימרר לי את החיים על עצם היותי קיים.
זה היה אחד הימים הכי קשים שעברתי בחיים שלי שלא הצלחתי להחזיק את זה.
התפרקתי ואמה הייתה שם בשבילי, חיבקה וניחמה אותי וזה הרגיע אותי מאוד, היא עזרה לי לראות שהצלחתי להשיג את רוב המטרות שלי בחיים וכל מה שנשאר לי זה להוכיח לעצמי שאני לא אהיה האבא שאבא שלי היה.
אני אתעלה ואשתפר ואני אתן לילדים שלי את החיים הכי טובים שיוכלו לבקש.
אני אהיה שם בשבילם ואגן עליהם, שמישהו יעשה להם משהו אני אשרוף אותו באש הגיהנום, שיהיה להם יום רע אני אתמוך בהם ואהיה שם בשבילם.
אני אשנא ביחד איתם את מי שהם שונאים ואני לא אתן להם סיבה לשנוא ביחד עם מישהו אחר אותי, את אבא שלהם.
וכמו שהבטחתי לטום ביום ההוא, אני אשמור על אמה ועל הילדים שלנו, אני אשמור על המשפחה שלי.
לראות אותם ככה בין זרועותיי עשה לי טוב בלב ולא הפסקתי לחייך.
חיכיתי שהם יירדמו ממש כדי לא להעיר אותם ואז הנחתי אותם בזהירות על המיטה, פתחתי את ידיה של אמה כדי לקחת את שון למיטה שלו.
"ליאו?" לחשה עם חצי עין פתוחה.
"שששש תחזרי לישון, אני רק לוקח אותו למיטה" לחשתי לה כדי שלא תתעורר עוד יותר וכדי לא להעיר את שון.
כיסיתי אותו כמו שצריך ועליתי למיטה ליד אמה.
הכנסתי את ידי בעדינות מתחת לגופה ומשכתי אותה אליי, מצמיד אותה לגופי ומניח לה כמה נשיקות קטנות לכל אורך הצוואר.
היא סיבבה את ראשה והניחה לי שתי נשיקות על השפתיים.
"לילה טוב mi amado" לחשה לי.
"לילה טוב mon amour" לחשתי לה בחזרה והנחתי עוד נשיקה אחת על שפתיה.
היא סיבבה את ראשה בחזרה והניחה אותו על היד שלי, הצמדתי אותה אליי וקברתי את פניי בשקע צווארה, המקום הבטוח שלי.
צרחות הבכי של שון העירו אותי בסביבות השעה 3 וחצי בבוקר.
פקחתי את עיניי לאט מנסה להתעורר על עצמי כדי לקום אליו ובשביל שאמה לא תתעורר גם.
נעמדתי והלכתי אל המיטה שלו, הרמתי אותו וריח נורא חדר אל תוך אפי.
יצאתי מהחדר והלכתי אל החדר ששיףצנו וסידרנו בעבורו.
הנחתי אותו על שידת ההחתלה והורדתי לו את הגופיה שלבש.
"נחליף לך מהר ונלך לישון לפני שאמא שלך תעיר אותי עוד שלוש שעות" אמרתי לו עדיין חצי ישן.
זרקתי את הטיול המסריח לפח וניקיתי לו, הוצאתי מהמיגרה טיטול חדש בעבורו והתחלתי לשים לו אותו אבל משהו שם לא הסתדר.
"שעתיים וחצי יותר נכון" שמעתי אותה ממאחוריי.
אופס.
"תן לי" זזתי טיפה לצד וראיתי איך היא שמה לו יפה את הטיטול.
"וואו" לחשתי לעצמי והיא שמעה.
"עכשיו אבא ירדים אותך" חייכה אליו ונישקה בעדינות את ראשו.
למה אבא?
מה אבא עשה?
אבא רק רצה לישון, זה שהוא לא הצליח לשים טיטול ואז התלהב מלראות איך שמים טיטול לא אומר שאבא צריך לקבל עונש.
היא הביאה לי אותו ומשכה אותי אחריה בחזרה לחדר שלנו.
שכבתי על גבי במיטה, הנחתי את שון על החזה שלי ואמה הניחה את ראשה לידו עליי.
נישקתי את ראשם ועצמתי את עיניי.