ראשת המאפיה

פרק 21

ליאו

אבל אז קווין הכניס את ידו אל הזין שלו והוציא משם סכין מתקפלת והתקרב כדי לדקור את סיימון כולם היו בהלם ולקח להם שנייה להתאפס על עצמם.
התחלתי לרוץ לשם כמו משוגע ביחד עם ג'ון וטיילר ולוקה ניסה להדוף לאחור את קווין אבל היה רחוק מדי.
לפני שקווין הצליח לדקור את סיימון נשמעה יריה ומיד לאחר מכן רעש של סכין נופלת.
כולנו נעצרנו במקומנו בעוד קווין נפל על הרצפה, מחזיק בידו ומתפתל מכאבים.
הסתכלתי לצד לבדוק מה עם אמה וראיתי אותה מוציאה את ידה מחגורת הנשק שלה.
הכל קרה תוך שניות, לא הספקנו לראות מה קרה או מי עשה את זה, לא ידענו למה קווין עשה את זה או למה.
שניים מהבכירים הרימו את קווין שעדיין התפתל על הרצפה ולקחו אותו לבפנים, שאר הבכירים נשארו לשמור על החדשים ואני אמה ג'ון טיילר ולוקה הלכנו גם לבפנים לראות במצלמות מה קרה ולנסות להבין.
נכנסנו למשרד וטיילר התיישב על הכיסא שליד המחשב מדליק אותו ונכנס לתוכנה של המצלמות, אמה התיישבה על הספה ואנחנו עמדנו ליד טיילר כדי לראות.
טיילר נכנס למצלמות והריץ את הזמן אחורה, כמה שניות לפני שזה קרה.
שלושתינו עמדנו בשוק אל מול מסך המחשב כשראינו מה קרה.
באותה שנייה שסיימון הכניס את היד להוציא את הסכין, אמה נעמדה ושלפה את האקדח שלה מחגורת הנשק ושנייה לפני שהוא דקר אח סיימון אמה ירתה לו בדיוק לאמצע של היד וגרמה לסכין ליפול מידו אל הרצפה.
אז בגלל זה היא הוציאה את ידה מחגורת הנשק שלה, היא החזירה לשם את האקדח.
"אמה, למה לא אמרת לנו שאת ירית?" שאל לוקה.
"לא שאלתם, לא אמרתי" ענתה בפשטות ונשענה לאחור.
"מה עושים עכשיו?" שאל טיילר מהכיסא.
"נשלח שני חיילים לטפל בקווין, תגידו לבכירים שיעברו שוב על כל החדשים ואז נמשיך במבחנים, אני לא רוצה עוד שום הפרעות, מספיק לי שתיים להיום" אמרה אמה ועצמה את עיניה.
ג'ון וטיילר הלכו לבכירים לעזור להם לבדוק את החדשים ולוקה הלך להעמיד שני חיילים על קווין.
אחרי שהם הלכו התיישבתי ליד אמה על הספה והיא הניחה את ראשה על הכתף שלי.
"כנראה שלא סתם הייתה לך הרגשה" אמרתי לה.
"אין לי סתם הרגשות" ענתה לי.
חייכתי לעצמי ותפסתי בידה, משלב אותה עם ידי.
"נראה לך שיש בניהם קשר?" שאלה אחרי כמה שניות של שתיקה.
"אני לא יודע, נחקור אותו ונגלה למה עשה את זה" עניתי לשאלתה וליטפתי בעדינות את ידה עם אגודלי.
אחרי 20 דקות חזרנו בחזרה למטה והמשכנו עם המבחנים.
אחרי שנגמר השלב הראשון נותרנו עם 14 חיילים שעברו מתוך 26.
עברנו לשלב השני שאותו עברו בהצלחה רק 9 חיילים ואת השלב השלישי עברו רק 4 חיילים.
מתוך כל ה26 נשארנו עם 4 שבאמת היו רציניים מספיק כדי להתקבל.
"לכו לנוח קצת, תכף נגיע אליכם עם תוצאות של מי עבר ומי לא" אמר לוקה והתקדם לעברינו.
עלינו כולנו שוב למשרד כשהשעה הייתה כבר 14:32 בצהריים ועברנו על כל המבחן.
"אני רוצה את סיימון ודילן, הם עברו את הכל בהצלחה ויש להם המון פוטנציאל כאן במאפיה, זה יהיה בזבוז של שני חיילים מוכשרים מאוד אם לא נקבל אותם" אמרה אמה וכולנו הסכמנו איתה.
אחרי עוד כמה דיונים וויכוחים הגענו להחלטה סופית מי נשאר ומי הולך.
קיבצנו את כל החדשים ועדכנו אותם.
"מתוך 26 רק 4 עברו את המבחנים בהצלחה, החלטנו שארבעתם מתקבלים באופן סופי למאפיה, אבל חוץ מהם עוד אחד מכם התקבל" הסביר להם ג'ון.
"ארבעת האנשים הם סיימון, דילן, ריקו וג'ייס אתם יכולים לעלות ולחכות מחוץ למשרד הקאפו, האחרון שהתקבל זה נייט, ראינו את הכישורים שלך וזה היה לנו בזבוז לתת לך ללכת, אתה יכול לעלות לחכות איתם" המשיך טיילר.
"כל מי שנשאר פה, נתתי לכם הזדמנות ולא ניצלתם אותה, זילזלתם, רימיתם והפקרתם, שלושת הדברים שלא מקובלים כאן אצלינו במאפיה, לוקה ג'ון וטיילר ילוו אתכם החוצה, שלום ולא להתראות" סיימה אמה והם הלכו לכיוון היציאה אחרי ג'ון לוקה וטיילר כפי שאמה אמרה.
"בוא ליאו, יש לנו לקבל חמישה חיילים חדשים למאפיה" אמרה לי ומשכה אותי אחריה לכיוון המשרד.
"כנסו" אמרתי לחיילים שהתקבלו אחרי שאני ואמה נכנסנו למשרד.
אמה התיישבה על הכיסא ואני נעמדתי מאחוריה ושילבתי ידיים.
"כפי שכבר הבנתם אתם התקבלתם למאפיה, לכולכם יש את הכישורים הנדרשים, עוד כמה דקות ייכנסו לכאן הבכירים ואתם תלמדו אצל כל מפקד את המומחיות שלו ככה שתהיו טובים בהכל, במשך שלושה שבועות אתם תלמדו משהו ספציפי אחד, אתם תלכו למפקדים והם יאמנו אתכם במה שהם הכי טוב בו, אצלהם אתם תעברו אימונים מאוד קפדניים ומאוד קשים, מי שלא מסוגל שיודיע עכשיו כי אין דבר כזה אצלי לסגת, אתם תהיו הטובים שבטובים בכל מקצוע ולבסוף אנחנו כבר נחליט באיזה תחום אתם הכי טובים ושמה אתם תשתבצו, זה ברור?" אמה התחילה להסביר.
"ברור כשמש בוס" אחד מהם אמר וחייך.
"יופי, עכשיו בואו נכיר לכם את הבכירים" ענתה להם אמה בחזרה בדיוק שחמשת הבכירים נכנסו למשרד.
"זה טובי, הוא המפקד האחראי על הלחימה הפיזית, אומנויות לחימה ועוד" התחילה אמה והצביעה על טובי.
"זה סם, הוא המפקד האחראי על הנשקייה והמחסנים, מי שילך אליו ילמד איך לתפעל את כלי הנשק, לבנות להרכיב והכל" המשיכה והצביעה על סם.
"זה מקס, הוא המפקד האחראי על כלי הרכב, אצלו תלמדו איך לנהוג במקומות הכי מוזרים שיש ובכל כלי תחבורה אפשרי" הצביעה על מקס והסבירה.
"זה די ג'יי, הוא המפקד האחראי על השמירות, אצלו אתם תלמדו איך להעביר בידוק ביטחוני ולזהות אויבים, אצלו אתם תהיו בתפקיד על המשמרות שמירה"
"ואחרון חביב, זה לוקה, הוא המפקד האחראי על המרתפים, הכי טוב בתחומו, אצלו תלמדו איך להוציא מידע משבויים מהן שיטות העינוי הכי טובות ועוד" סיימה.
"אתם תלמדו מהם כל מה שצריך ולבסוף נחליט תחת איזה מפקד אתם תהיו, אם יש משהו ספציפי שאתם רוצים פשוט תהיו הכי טובים בו, אחרי שתסיימו את ההכשרה בכל אלו אתם תהפכו רשמית לחיילים של המאפיה" אמרתי להם והם הנהנו.
"יש שאלות?" שאלה אמה.
"כן, מה אם אף אחד מהתפקידים האלו לא מתאימים לי בסוף?" שאל ריקו.
"יש לך שצי אופציות, הראשונה היא שאתה פשוט מתמיד באחד מהתפקידים האלו עד שהוא יהיה מתאים לך והשנייה היא שאתה תהיה מנקה כאן באולם הראשי" אמרה אמה ונשענה על הכיסא.
"טוב.. אני לא רוצה להיות מנקה" אמר ריקו והתחרט על דבריו.
"אם אין עוד שאלות, אתם משוחררים, מחר תתחילו את ההתלמדות אצל טובי, אל תאכזבו אותי" אמרה אמה והחדשים והבכירים יצאו מהמשרד.
"היום נלך מוקדם יותר הביתה כדי שאני אספיק להתארגן למסיבת הרווקות של ליזי, היא ולוקה יבואו בערב ואני והיא נצא, אתם הבנים תישארו בבית ותעשו משהו" אמה הסתכלה על השעון שבטלפון שלה ואמרה.
באיזה שעה נצא?" שאלתי כדי לתכנן מה אני צריך להספיק לעשות כאן עוד.
"אמממ, עכשיו 15:00 אז בערך ב18:30 נצא לבית" ענתה לי והתיישבה על הכיסא.
"טוב אני לבנתיים במתחם האימונים, תתקשרי אליי אם יקרה משהו" התקדמתי אליה נישקתי את ראשה ואמרתי.
היא חייכה אליי והנהנה ואני יצאתי מהמשרד וירדתי למתחם האימונים.
"היי טיי, אתה בא נגדי אחד על אחד?" שאלתי את טיילר כשראיתי אותו בדרך למתחם האימונים.
"אבל אין לך סיכוי" ענה לי וקרץ.
"נחיה ונראה" עניתי לו בחזרה וירדנו למטה למתחם.
"בואו, הולכים" ג'ון אמר לנו ושנינו עצרנו את האימון.
"כבר? אמה אמרה ב18:30 בערך הולכים" אמרתי לו בזמן שהתחמקתי מהאגרוף שטיילר כיוון לכיווני, מפיל אותו על הריצפה.
"עכשיו 18:34" אמר לי ג'ון ואני וטיילר הסתכלנו מופתעים אחד על השני, לא מבינים איך הזמן רץ כל כך מהר.
"נו קדימה, אמה מחכה לנו באוטו, אני הולך אליה, תזדרזו" ג'ון זירז אותנו והלך בזמן שעזרתי לטיילר לקום מהרצפה.
"עאלק תנצח אותי" אמרתי לו.
"ויתרתי לך, לא רציתי שתיפגע" ענה לי וניגב את פניו מהזיעה עם המגבת.
"וואו תודה, אתה ממש מתחשב" אמרתי לו בחזרה והנחתי את ידי על ליבי.
"אין על מה, בשביל זה יש חברים" אמר וטפח על כתפי.
יצאנו מהאולם ונכנסנו לאוטו שבו אמה וג'ון חיכו לנו.
הגענו לבית ואמה הלכה להתארגן למסיבת רווקות ואנחנו התיישבנו בסלון.
"טיילר תעזוב אותם" אמר ג'ון לטיילר בפעם החמישית כבר.
"אבל הם אוהבים אותי" ענה לו בחזרה והמשיך לחבק את הגורים בין זרועותיו.
"לא אם תמשיך למחוץ אותם" אמרתי לו.
"אני לא מוחץ אותם, אני מחבק אותם" ענה ושיחרר את הגורים לנפשם.
"ליאוו, אתה יכול רגע לעלות לעזור לי" שמעתי את אמה קוראת לי מהחדר.
"אני בא" צעקתי לה ועליתי לכיוון החדר.
נכנסתי לחדר וראיתי את אמה עומדת שם, היא הייתה יפהיפייה, קפאתי במקומי ורק בהיתי בה, לא הצלחתי לדבר או לנשום, רק עמדתי והבטתי באישה היפה שלי.
"אתה יכול בבקשה לעזור לי לסגור את הרוכסן" שאלה אבל אני לא שמעתי.
"אתה יכול?" שאלה שוב.
"ליאו, אתה ער?" שאלה והזיזה את ידה מול העיניים שלי, לנסות להעיר אותי.
"כןכן, מה אמרת?" ניערתי את ראשי והתעוררתי.
"שאלתי אם אתה יכול בבקשה לסגור לי את הרוכסן" אמרה.
"כ.. כן, בטח" אמרתי מגמגם.
"תודה" אמרה והסתובבה עם גבה אליי.
תפסתי בשמלה שלבשה וסגרתי את הרוכסן הארוך, היא הסתובבה וחייכה אליי.
וואו היא הייתה נראית כמו חלום, השמלה הירוקה הקצרה שהגיעה לה עד הירך ישבה עליה בצורה מושלמת והבליטה לה את צבע העיניים, שיערה היה מפוזר והיא נעלה נעל עקב בצבע שחור, רגליה היו חשופות, והשמלה נצמדה קצת לגופה והבליטה את איבריה.
לא יכולתי להוריד את העיניים שלי ממנה.
"אז, מה אתה חושב, אני נראית בסדר? השמלה בסדר?" שאלה.
"את נראית וואו" אלו שלושת המילים היחידות שהצלחתי להוציא מהפה.
"נראה שגם החבר שלך חושב ככה" אמרה בקריצה והסתכלתי למטה לראות את החבר שלי עומד יציב וחזק.
הסמקתי.
זאת הפעם הראשונה מאז היום שפגשתי אותה שאני רואה אותה לובשת שמלה, ואם חשבתי שהיא נראית הכי יפה בבגדים שהיא בדרך כלל לובשת אז טעיתי וטעיתי בגדול.
"עוד מעט לוקה וליזי יגיעו אז אין לנו עכשיו זמן, אבל אם יהיה לך כח שאנחנו נחזור אז אני אתן לך" אמרה וניצמדה אליי, מעמידה לי יותר חזק.
הנהנתי בחיוך מאוזן לאוזן כמו ילד טוב שהבטיחו לו הפתעה.
היא ציחקקה ונישקה את שפתיי בעדינות ואני נישקתי אותה בחזרה.
"תרגיע אותו קצת, תגיד לו שיחכה בסבלנות" לחשה אל תוך שפתיי והרגשתי את הזין שלי נדבק לבטנה.
"כדאי שתמהרי, למה אין לו הרבה סבלנות, הוא עלול להתפוצץ" אמרתי לה וחייכתי.
"אוי, זה יהיה ממש נורא, אני אשתדל לחזור מהר"
נישקתי אותה שוב, הרגעתי קצת את החבר שלי וירדנו שנינו לסלון.
ג'ון וטיילר נעמדו ובחנו אותה.
"איך?" שאלה אותם.
"אמה את נראית מושלם, אני לא זוכר אפילו את הפעם האחרונה שראיתי אותך בשמלה" אמר טיילר בהתלהבות וחיבק אותה חזק.
"את נראית מדהים" החמיא לה ג'ון ונישק את ראשה.
באותו רגע נשמעו דפיקות על הדלת, טיילר פתח את הדלת ולוקה וליזי נכנסו עם מזוודה.
אמה וליזי לא התראו הרבה זמן אז הן ממש שמחו לראות שוב אחת את השנייה שהן סירבו לשחרר מהחיבוק.
אני ג'ון וטיילר קיבלנו את לוקה והלכנו לסלון בעוד הבנות יצאו לחצר והתעדכנו קצת.
"מה דיברתן?" שאלתי את אמה באוזן כשהן נכנסו בחזרה לבית ובאו לסלון.
"סתם, דברים של בנות" לחשה לי בחזרה ונישקה את הלחי שלי.
"טוב, אנחנו יצאנו" אמרה אמה וקמה מהספה.
ליזי קמה אחריה והן התקדמו לדלת.
"את בטוחה שאת לא רוצה שאחד מאיתנו יבוא איתכן וישאר באוטו?" שאלתי את אמה כדי לוודא.
"אני בטוחה, אני יכולה להגן על עצמי ועל ליזי אם משהו יקרה, אנחנו נהיה בסדר" ענתה לי והניחה את ידיה על לחיי.
"תיזהרי" לחשתי לה, הנחתי את ידיי על ידיה והיא הנהנה.
חיבקתי אותה ואז גם ג'ון, טיילר ולוקה וכך גם את ליזי.
טיילר הלך להביא לאמה את המפתחות לג'יפ שלה ואת חגורת הנשק שלה.
"תהיו זמינות בטלפונים, לא לשתות יותר מדי" אמר להן ג'ון.
"אנחנו נשתדל" אמרה ליזי וקרצה לאמה.
הן חייכו אחת לשנייה כמחביאות סוד ויצאו מהבית.
"תהני ותיזהרי, תישארי קרוב לאמה בסדר יפה שלי?" לוקה אמר לליזי ונישק את ראשה.
"בסדר" ענתה לו והוא נישק אותה.
אמה חיבקה אותי שוב ונישקה את שפתיי.
ג'ון נתן לה נשיקה בראש וגם טיילר והן הלכו.
הלכנו לסלון בחזרה והדלקנו את הטלוויזיה, ג'ון ולוקה חיפשו סרט אקשן לראות ואני וטיילר הלכנו להכין פופקורן והבאנו עוד כמה חטיפים ושתייה.
"טיילר אני מתערב איתך שאתה לא יכול לעשות את מה שהוא עשה עכשיו" אמר לוקה לטיילר אחרי קטע מהסרט שבו השחקן הראשי בעט לאחד מהאויבים שלו בראש בזמן שירה לאחד אחר בביצים.
"אני יכול ועוד איך, אם אתה רוצה אני מוכן להדגים את זה עליך" טיילר אמר לו וזרק עליו פופקורן.
לוקה התעצבן וזרק עליו בחזרה וככה התחילה לה מלחמת אוכל מרושעת מאוד במאפיה שתיזכר לדורות.
לוקה זרק לכיוונו של טיילר כמה פופקורנים שהחזיק בידו אבל טיילר התחמק ובמקום זה פגע בג'ון שמיד נעמד והתחיל לזרוק עליהם גם.
עמדתי בצד וצחקתי עליהם מקבלים פופקורן, צ'יפס ושתייה לפרצוף.
"מצחיק אה? אתה בטח לא תצחק אחרי זה" אמר ג'ון והעיף עליי כוס מלאה בשתייה.
"הוו זה הסוף שלך" אמרתי והעפתי עליו כוס אחרת שגם כן הייתה מלאה בשתייה.
אחרי שכבר לא היה לנו מה לזרוק נשכבנו על הריצפה מותשים, מסריחים ועם פופקורן תקוע בשיער ובבגדים וכל הסלון היה נראה כאילו התפוצצה שם פצצה והחריבה הכל.
הספה הייתה מוכתמת בשתייה ופופקורן על כולה.
הרצפה הייתה רטובה ומלוכלכת ובכל פינה היה אפשר למצוא שאריות של אוכל, צ'יפס ופופקורן.
לוקה ניסה לעמוד אבל בשנייה שהתחיל ללכת הוא החליק על הגב ואנחנו התפוצצנו מצחוק, מחזיקים את בטננו שכבר כאבה.
"מתי ננקה?" שאל טיילר.
"עוד מעט נקום" ענה לו ג'ון.
"כדאי שנעשה את זה לפני שאמה תגיע ותערוף לנו את הראשים" אמר שוב טיילר וכולנו הסכמנו איתו.
"ננוח קצת ואז נקום וננקה פה הכל" אמר טיילר וגם בזה הסכמנו איתו.
מרוב העייפות שהשתלטה עלינו לא שמנו לב ונרדמנו ארבעתינו על הריצפה.