ראשת המאפיה

פרק 33

אמה

עיניו הקטנות והירוקות נצצו באור כשאבא שלו הרים אותו.
הבטתי בשניהם במבט מאוהב.
זה רגע שאני רוצה לזכור לנצח.
לראות את בעלי ואת הבן הקטן שלי שרק נולד ככה ביחד היה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי.
הוא דומה לו, בדיוק כמו שרציתי, חוץ מהעיניים שלו שקיבל ממני את הצבע שלהם.
בהתחלה פחדתי שיהיו לו עיניים ירוקות כמו שלי בגלל שאני קיבלתי אותם מאבא שלי, אבל ליאו גרם לי להביט על זה בצורה אחרת, אלו לא העיניים של אבא שלי אלו העיניים שלי והבן שלי קיבל אותם ממני, לא מהרוצח והאנס הזה.
ליאו הרים את התינוק הקטן שכבר היה עטוף בשמיכה קטנה כזאת אחרי שניקו אותו.
הוא החזיק אותו בשתי ידיו והסתכל עליו במבט אוהב ורך, הוא ליטף את לחיו של בנו הקטן עם אצבעו בעדינות.
בזמן שהוא החזיק אותו האחיות ניקו אותי מכל הדם שיצא ממני במהלך הלידה.
שלוש כדורים בבטן לא מתקרבים אפילו לכאב של לידה, אבל כל הכאב היה שווה בשביל שאני אוכל לראות את הגבר שאני מאוהבת בו, את הגבר שהתחתנתי איתו, מביט בבן הקטן של שנינו במבט של אבא אוהב, במבט שהוא כל עולמו ויעשה הכל בשבילו.
לא רציתי אפילו למצמץ כדי שאני לא אפסיד אף שנייה מהרגע הקסום והטהור הזה.
האחיות העבירו אותי לחדר בתוך מחלקת היולדות וליאו עקב אחרינו לא מוריד את עיניו מהתינוק שלנו.
לא ראיתי שם את ג'ון וטיילר, כנראה הלכו רגע לאנשהו.
הן הכניסו אותי לחדר וביקשו מליאו להניח את התינוק בתוך העגלה המוזרה הזאת של הבית חולים כדי שיטפלו בו ויבדקו אותו.
בצער רב הוא הניח אותו שם והביט בהן מתרחקות עם התינוק.
קמתי בזהירות מהמיטה מתגברת על הכאבים והתקדמתי אל ליאו שעדיין הביט בדלת הסגורה.
כרכתי את ידיי סביב בטנו וחיבקתי אותו מאחורה.
הוא הסתובב עליי מהר והביט בי בדאגה.
"למה קמת?? את צריכה להיות במיטה ולנוח" אמר מהר.
"רציתי לחבק אותך" אמרתי, מסתכלת עליו ומתאהבת בו אפילו יותר.
"היית קוראת לי, הייתי בא לחבק אותך בעצמי" כרך את ידיו סביבי וקבר את פניו בשקע צווארי.
"אני יודעת, אבל בכל זאת" עצמתי את עיניי, הנחתי את ראשי על ראשו והתענגתי על החיבוק הזה.
הייתי צריכה אותו.
"אני אוהב אותך" אמר אל תוך צווארי.
"אני אוהבת אותך גם" לחשתי אל תוך אוזנו ונישקתי את ראשו.
הוא הניח לי נשיקות קטנות בצוואר לפני שנעמד.
הרים אותי כמו כלה והניח אותי בחזרה על המיטה.
"את נחה עכשיו, אין לקום" קבע.
"אני הולך להביא לך לשתות, לא לקום!" פקד והסתובב כדי להתחיל ללכת.
תפסתי בידו מהר לפני שיספיק להתרחק ומשכתי אותו אליי.
הטחתי את שפתיו על שפתיי בחוזקה ונישקתי אותו.
"אתה יכול ללכת עכשיו" אמרתי בחיוך אחרי שהתנתקתי ממנו.
הוא הניח לי עוד כמה נשיקות מהירות כל השפתיים ואז אמר "עכשיו אני יכול ללכת" ויצא מהחדר.
אחרי שתי דקות בדיוק הוא חזר עם בקבוק מים קטן ושוקולד.
"לאישה היפה שלי" אמר והביא לי את הבקבוק והשוקולד.
"תודה" אמרתי ונישקתי את לחיו.
"הכל בשבילך" לחש ונישק את שפתיי בעדינות.
"איפה הבנים וליזי?" שאלתי כששמתי לה שלא ראיתי אותם מהרגע שנכנסתי לחדר לידה.
"ליזי ולוקה אמורים להגיע כל רגע ואת ג'ון וטיילר שלחתי לאולם הראשי להביא כמה חיילים שישמרו פה" הביט בשעונו ואמר.
מתי הם הספיקו??
אחרי 10 דקות שני חיילים עמדו מחוץ לדלת החדר, עוד שניים בכניסה למסדרון, עוד שניים בכניסה למחלקה, עוד שניים בכניסה לבית חולים ועוד שניים עשו פטרולים בכל המתחם.
טיילר וג'ון ישבו על הספה שליד החלון הגדול שבחדר בדיוק כשלוקה וליזי נכנסו.
"מזל טוב" חיבקה אותי ואמרה בחיוך, החזרתי לה חיוך ואז לוקה נישק את ראשי והם הלכו להתיישב ליד טיילר וג'ון.
"מתי נראה את התינוק?" ליזי שאלה.
"האחות אמרה שהוא בבדיקות עכשיו ותכף נוכל ללכת להביא אותו מהתינוקייה" ליאו הסביר את מה שהאחות אמרה לנו לפני שהם הגיעו.
"למי הוא דומה?" טיילר שאל.
"תכף תראה בעצמך" עניתי לו.
"יש לו את העיניים שלך?" שאל אותי.
"תכף תגלה" עניתי לו.
"את האף של מי הוא קיבל?" שאל.
"תכף אתה תראה בעצמך" עניתי שוב.
"ואת ה.."
"טיילר אתה תכף תראה בעצמך!!" אמרנו חמשתינו.
"טוב בסדר, אל תצעקו" נבהל.
"אתם יכולים לבוא לקחת את התינוק מהתינוקייה עכשיו" האחות בדיוק פתחה את הדלת ואמרה במבט מבוהל בעיניים.
"אני אלך להביא אותו" ליאו אמר לנו ויצא מהחדר.
קמתי גם אני מהמיטה והלכתי לחיילים ששמרו בחוץ.
"למה היא הייתה מבוהלת?" שאלתי אותם.
"לא הסכמנו לה להיכנס בהתחלה אבל ראינו את התג שם שלה אז הבאנו לה להיכנס והיא ראתה את האקדח שלי מבצבץ מחגורת הנשק כשפתחתי את הדלת" הסביר אחד החיילים "אה ו.. מזל טוב בוס" המשיך.
"תודה" חייכתי אליו ונכנסתי בחזרה אל החדר.
"מה יש להם?" שאלתי את לוקה כשראיתי את מבטי השנאה שהיו בין ג'ון לטיילר שהיה על הרצפה.
"טיילר הפליק לו בצוואר אז הוא בעט לו מאחורי הברך" אמר.
טיילר קם מהרצפה והתחיל לצלוע לכיוון המיטה.
"מצטער אמה אבל אני לא מצליח לדרוך על הרגל, אני חייב לנוח" נשכב על המיטה והניח את ידו על מצחו.
צחקתי לעצמי והתיישבתי על הספה ליד ג'ון, מחכה ביחד איתם לליאו שיחזור עם התינוק.
"אני אישרף על העיניים שלוווו" ליזי הרימה אותו בידיה בשנייה שליאו נכנס איתו לחדר.
ליאו התיישב לידי על הספה בזמן שהם התגודדו סביב ליזי להביט בתינוק שנולד לפני פחות משלוש שעות.
מסכן..
אחרי שהם סיימו להתלהב עליו ולהביט בו הם הביאו לי אותו והתיישבו בחזרה.
החזקתי אותו בין שתי ידיי בעדינות וחייכתי חיוך בלתי נשלט כשהוא חייך אליי.
ישבנו שם ודיברנו בינינו, ליאו החזיר את התינוק לתינוקייה והם חזרו לבית בחזרה כדי שאני אוכל לנוח.
אני אמא.
יש לי בן, יש לי ילד משל עצמי.
ילד שסחבתי במשך 9 חודש ברחם שלי, ילד שאני אגדל ואחנך, אטפח, אוהב ואדאג לו.
אנחנו הורים.
יש לנו בן, יש לנו בן משלנו.
ילד שחיכינו במשך 9 חודשים שיוולד, ילד שאנחנו נגדל ונחנך, נטפח, נאהב ונדאג לו עד סוף חיינו.
"תנסה לישון קצת, אני לא זז מפה" אמר לי ונישק את ראשי.
עצמתי את עיניי וליאו החזיק לי את היד, ליטף אותה בעדינות עם ידו השנייה.